בהמשך, "מחלות אנדוקריניות, תזונתיות ומטבוליות" מתאר מחלות המוקצות לקטגוריה זו על פי ICD-10 (E00-E90). ה- ICD-10 משמש לסיווג הסטטיסטי הבינלאומי של מחלות וקשורות בְּרִיאוּת בעיות ומוכרות ברחבי העולם.
מחלות אנדוקריניות, תזונתיות ומטבוליות
מחלות אנדוקריניות (הקשורות להורמונים).
אל האני מערכת האנדוקרינית (מערכת הורמונלית) מורכבת מבלוטות ואיברים, שכל אחד מהם מייצר (מסנתז) ומשחרר (מפריש) ספציפי הורמונים (שליחים) ישירות לזרם הדם כדי להגיע לתאי יעד. ה מערכת האנדוקרינית לפיכך מווסתת ושולטת בתפקודי גוף רבים כגון רבייה, גדילה ותהליכים מטבוליים. בלוטות או איברים אנדוקריניים הם:
- אשכים (אשכים) - לייצר טסטוסטרון ואחראים גם על spermatogenesis (spermatogenesis).
- איים של לנגרה של הלבלב (לבלב) - שולטים על שחרור ההורמון אינסולין (תאי ß) ו- גלוקגון (תאי α).
- בלוטות יותרת הכליה - יושבים על הכליות ומייצרים בין היתר את ההורמון קורטיזול.
- בלוטות יותרת התריס (פרתירואיד) - בדרך כלל ישנן ארבע בלוטות יותרת התריס, הנמצאות על גב בלוטת התריס מעל ומתחת; הם מייצרים הורמון פרתירואיד, המווסת את איזון הסידן והפוספט; במקביל הוא מעורב בביוסינתזה של ויטמין D
- שחלות (שחלות) - לייצר בעיקר את הורמונים אסטרדיול (האסטרוגן החשוב ביותר) ו פרוגסטרון (פרוגוגנים).
- בלוטת התריס - מייצר בלוטת התריס הורמונים; אלה כוללים במיוחד triiodothyronine (T3) ו- תירוקסין (טטראיודוטירונין, T4).
- התימוס (בלוטת התימוס / ברי) - מעורב בהתפתחות ה המערכת החיסונית.
- בלוטת האצטרובל (בלוטת האצטרובל) - חלק מהדינצפלון; מייצר מלטונין, שמקדם שינה ושולט בקצב היום-לילה.
אל האני ההיפותלמוס (חלק מהדיספלון) שולט בשחרור ההורמונים וב- בלוטת יותרת המוח (בלוטת יותרת המוח) משפיעה על בלוטות אנדוקריניות אחרות, כגון בלוטת התריס. אחד מדבר על מחלה אנדוקרינית כאשר יותר מדי הורמונים משתחררים או מעט מדי (חוסר איזון הורמונלי). הסיבות עשויות לכלול:
- בעיה בבלוטה האנדוקרינית עצמה.
- גירוי רב או פחות מדי של ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח.
- גידולים - הם יכולים לייצר עודפי הורמונים או להרוס רקמות בלוטות (ייצור הורמונים ↓).
- מחלה אוטואימונית - המערכת החיסונית של הגוף תוקפת בלוטה אנדוקרינית (ייצור הורמונים ↓)
ניתן להשתמש במדידת רמות הורמונים לבדיקת תפקוד הבלוטה האנדוקרינית המדוברת. הפרעות תזונה ומטבוליזם
הזרם שלנו דיאטה אחראי בחלקו להופעתן של מחלות רבות. אנחנו אוכלים יותר מדי, מתוקים מדי, שומניים מדי ומלוחים מדי. מעל לכל, היפרקלוריקה דיאטה (צריכת קלוריות מעבר לדרישות) היא בעיה גדולה, מכיוון שהיא מובילה ל השמנה, אשר בתורו הוא הגורם למחלות רבות, למשל מחלות גידולים (סרטן). בגרמניה, כל אדם שני הוא עודף משקל. התוצאה של עניים דיאטה יכול להיות הפרעות מטבוליות. באורגניזם שלנו, חומרים נספגים כל הזמן, מתפרקים, הופכים ומופרשים. מכלול התהליכים הללו נקרא מטבוליזם. במקרה של הפרעה מטבולית, מסלול מטבולי אחד או יותר נפגעים. ניתן לרכוש הפרעות מטבוליות - למשל סוכרת mellitus (הפרעה של חילוף החומרים בפחמימות), היפר-טריגליצרידמיה (הפרעה של מטבוליזם של שומן) - או מולד. הפרעות מטבוליות מולדות מבוססות לרוב על מום באנזים שנקבע גנטית. דוגמה אחת היא תורשתית אי סבילות לפרוקטוז (אי סבילות לפרוקטוז). מחלה קיימת כבר יכולה להיות מושפעת באופן חיובי מתזונה נאותה. כתוצאה מכך, לתזונה יש אופי מניעתי וגם טיפולי.
הפרעות הורמונליות, תזונה ומטבוליות שכיחות
- אקרומגליה הפרשת יתר של סומטוטרופין עם עלייה בגפיים של קצות הגוף או האקרה.
- סוכרת סוג mellitus - סוכרת סוג 1, סוכרת מסוג 2.
- נפרופתיה סוכרתית - כליה מחלה עקב מחלת כלי דם בנוכחות סוכרת mellitus.
- דלקת התריס של השימוטו - מחלה אוטואימונית המובילה לכרונית דלקת בבלוטת התריס.
- היפרומוציסטינמיה (מוּגדָל ריכוז of הומוציסטאין ב דם).
- היפרליפופרוטאינמיה (הפרעות בחילוף החומרים בשומנים) - היפרכולסטרולמיה, היפר-טריגליצרידמיה.
- היפרורמיה (צנית)
- חמצת מטבולית סמויה (חומצה מטבולית זוחלת) - הפרעה בבסיס החומצה לאזן.
- תת תזונה בגיל מבוגר
- תסמונת מטבולית - שם כולל למחלות שונות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
- מחלת אדיסון - אי ספיקה אדרנו-קורטיקלית ראשונית (חולשת אדר-קורטיקלית), מה שמוביל לכישלון של קורטיזול ו אלדוסטרון הייצור.
- מחלת קושינג/תסמונת קושינג - קבוצת מחלות המובילות להיפר-קורטיזוליזם (היפר-קורטיזוליזם; היצע יתר של קורטיזול).
- מחלת וילסון - מחלה תורשתית אוטוזומלית רצסיבית בה נחושת מטבוליזם ב כבד מופרע על ידי אחד או יותר גֵן מוטציות.
- סיסטיק פיברוזיס (שם נרדף: סיסטיק פיברוזיס) - מחלה גנטית המאופיינת בייצור הפרשות באיברים שונים שיש לאלף.
- אי סבילות למזון (אי סבילות למזון) - אי סבילות לפרוקטוז (אי סבילות לפרוקטוז), לקטוז חוסר סובלנות (אי סבילות ללקטוז), אי סבילות לסורביטול (אי סבילות לסורביטול).
- מחלת בלוטת התריס - יתר לחץ דם (בלוטת התריס), בלוטת התריס (תת פעילות של בלוטת התריס), מחלת גרייבס (צורה של יתר לחץ דם נגרמת על ידי מחלה אוטואימונית), זֶפֶק (זֶפֶק).
- עודף משקל, השמנה (הַשׁמָנָה).
- תת משקל
גורמי הסיכון העיקריים למחלות הורמונליות, תזונתיות ומטבוליות
סיבות התנהגותיות
- דִיאֵטָה
- צריכת קלוריות גבוהה
- צריכת גבוהה של פחמימות, במיוחד מונו ו סוכרים (חד סוכרים ודו-סוכרים).
- שיעור נמוך מדי של מורכבים פחמימות, דיאטה דלת סיבים.
- דיאטה עתירת שומן (רווי חומצות שומן), שיעור נמוך מדי של חומצות שומן חד בלתי רוויות ובלתי רוויות, גבוהות כולסטרול צריכת.
- צריכה מוגזמת של בשר אדום
- צריכת פורין תזונתית מוגברת, למשל עקב צריכת יתר של בשר (במיוחד בשר בשר).
- סוכר תחליפים סורביטול, קסיליטול ו פרוקטוז במינונים גבוהים.
- אוכלים גולמיים
- צריכת יוד גבוהה / צריכת יוד נמוכה
- מחסור במיקרו-תזונה - סלניום, ויטמינים B6, B12 ו- חומצה פולית.
- צריכת ממריצים
- צריכת אלכוהול
- צריכת טבק
- חוסר פעילות גופנית
- מצב פסיכו-חברתי
- לחץ
- עבודה במשמרות, משמרת לילה
- מחסור בשינה
- הֵרָיוֹן
- עודף משקל
- היקף מותניים מוגבר (היקף בטן; סוג תפוח).
גורם עקב מחלה
- השמנה
- אפופלקסיה (שבץ מוחי)
- מחלת מעי דלקתית כרונית כמו קוליטיס כיבית, מחלת קרוהן.
- אי ספיקת כליות כרונית (כליה חוּלשָׁה).
- דמנציה
- דכאון
- הפטיטיס (דלקת כבד)
- היפרליפופרוטאינמיה (הפרעות בחילוף החומרים בשומנים).
- יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה)
- מחלת צליאק (גלוטןאנטרופתיה המושרה) - מחלה כרונית של רירית של מעי דק (מעי דק רירית), שמבוסס על רגישות יתר לחלבון הדגנים גלוטן.
תרופות
- אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה
- תרופות נוגדות דיכאון
- אנטיהיסטמינים - תרופות לתגובות אלרגיות כגון צטיריזין.
- נגד יתר לחץ דם (תרופות להורדת לחץ דם)
- Glucocorticoids
- נוגדי דלקת לא סטרואידים תרופות - משככי כאבים כמו איבופרופן.
- תרופות הרגעה - הרגעה כמו הרגעה bromazepam.
- ציטוסטטיקה (חומרים המעכבים צמיחת תאים או חלוקת תאים).
- ועוד רבים
צילומי רנטגן
- טיפול בקרינה (רדיותרפיה, רדיאטיו)
שימו לב שהמניין הוא רק תמצית מהאפשרי גורמי סיכון. סיבות נוספות ניתן למצוא תחת המחלה המתאימה.
אמצעי האבחון העיקריים למחלות הורמונליות, תזונתיות ומטבוליות
- פרמטרים במעבדה
- מטבוליזם של פחמימות: צום גלוקוז, בדיקת סובלנות לגלוקוז, פרופיל גלוקוז יומי בדם, HbA1c רָמָה.
- מטבוליזם של ליפידים: טריגליצרידים, סך הכל כולסטרול, LDL כולסטרול, HDL כולסטרול.
- פרמטרים בכבד
- פרמטרים בכליות
- רמות הורמונים
- גונדוטרופינים
- פרמטרים של בלוטת התריס
- סטרואידים למין
- בדיקות נשימה H2 (פרוקטוז H2 מבחן נשימה, בדיקת נשימה ללקטוז H2, בדיקת נשימה של סורביטול H2).
- סונוגרפיה בבטן (אולטרסאונד בדיקת אברי הבטן).
- סונוגרפיה של הכליה (אולטרסאונד בדיקת הכליות).
- סונוגרפיה של בלוטת התריס (אולטרסאונד בחינת ה- בלוטת התריס), סינתטיגרפיה של בלוטת התריס.
- סונוגרפיה של דופלר טרנס-גולגולית
- מדידת עובי תוך מדיה של עורק הצוואר.
- פרימטריה (בדיקת שדה ראייה)
- טומוגרפיה ממוחשבת (CT; שיטת הדמיית חתך (קרני רנטגן תמונות מכיוונים שונים עם הערכה מבוססת מחשב).
- הדמיית תהודה מגנטית (MRI; שיטת הדמיה רוחבית בעזרת מחשב (באמצעות שדות מגנטיים, כלומר ללא צילומי רנטגן)).
איזה רופא יעזור לך?
למחלות הורמונליות, תזונתיות ומטבוליות נקודת המגע הראשונה היא רופא המשפחה, שהוא בדרך כלל רופא כללי או רופא פנימי. תלוי במחלה או בחומרתה, ייתכן שיהיה צורך להציג בפני מומחה מתאים, כמו אנדוקרינולוג.