Glucocorticoids

היווצרות גלוקוקורטיקואידים

אלה הורמונים של קליפת יותרת הכליה כוללים גלוקוקורטיקואיד, קורטיזול ו קורטיזון. ה הורמונים נוצרים מ כולסטרול באמצעות פרגננולון ו פרוגסטרון כמו גם שלבי ביניים אחרים. לאחר השחרור לזרם הדם, הם קשורים לחלבון הטרנסקורטין. קולטני ההורמונים ממוקמים תוך תאיים בתאים של כמעט כל האיברים.

ויסות גלוקוקורטיקואידים

גלוקוקורטיקואידים הם חלק ממעגל בקרה היפותלמי-יותרת המוח. ה ההיפותלמוס יוצר CRH (הורמון משחרר קורטיקוטרופין), בלוטת יותרת המוח צורות ACTH (הורמון אדרנו-קורטיקוטרופי), אשר בתורו מקדם היווצרות ושחרור קורטיזול. הפרשת CRH כפופה לקצב יום-לילה עם מקסימום בבוקר. בנוסף, לחץ ועבודה פיזית כבדה מכריחים את הפרשתו. שחרורו של ACTH מגורה על ידי CRH מצד אחד, ועל ידי אדרנלין מצד שני, ומעוכב על ידי קורטיזול במובן של משוב שלילי.

השפעת גלוקוקורטיקואידים

הגלוקוקורטיקואידים הם סטרואידים ומשתלטים על מה שמכונה משימות קטבוליות בגוף. משמעות הדבר היא שהם מגייסים את המשאבים המאוחסנים בגוף. ניתן לחלק אותם לטבעיים, כלומר הורמונים המיוצר על ידי הגוף, וגלוקוקורטיקואידים סינתטיים, אשר ניתנים בתרופות.

שני הסוגים פועלים באופן שווה כמעט על כל תאי הגוף. עם זאת, יש להם השפעה מסוימת על תאי השרירים, רקמה שומנית, כבד, כליות ועור. איברים אלה מכילים את רוב אתרי העגינה, כלומר קולטנים, לגלוקוקורטיקואידים.

הם חודרים לדופן התא ויוצרים קומפלקס עם הקולטן שלהם. למתחם זה השפעה ישירה על ה- DNA של התא וכך יכול להשפיע על היווצרות חומרים. מנגנון זה לוקח זמן מה, מה שאומר שההשפעות הרצויות של הגלוקוקורטיקואידים יכולות להתחיל רק לאחר 20 דקות עד ימים.

שם הם מקדמים בעיקר את המרתם של חלבונים ושומנים לסוכר וממשיכים להתערב בחילוף החומרים בעצמות. אחת המשימות הידועות ביותר של גלוקוקורטיקואידים היא להכיל תגובות דלקתיות. בכך הם מעכבים את שחרור החומרים הדלקתיים והמסנג'רים החיסוניים מהתאים, ובכך מפחיתים את הסימפטומים האופייניים כגון אדמומיות, נפיחות, כְּאֵב ומחמם. לפיכך לגלוקוקורטיקואידים השפעה אנטי אלרגנית ומחלישים את המערכת החיסונית (מדכא חיסוני).