בדיקת נשימה ללקטוז H2

אל האני לקטוז מבחן נשימה H2 (מבחן נשימה H2; מבחן נשיפה H2; הידרוגנציה בדיקת נשימה; בדיקת נשיפת מימן) היא שיטת בדיקה אבחונית לגילוי ספיגת לקטוז, שהיא הליקוי קליטה של לקטוז (חלב סוכר) מ ה מעי דק.

אינדיקציות (תחומי יישום)

אל האני לקטוז-הידרוגנציה בדיקת נשימה היא הליך רגיש ביותר לאיתור האם קיים ספיגת לקטוז.

לפני הבדיקה

לא אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה היה צריך לקחת ולא קולונוסקופיה (קולונוסקופיה) היה צריך להתבצע בארבעת השבועות שקדמו לבדיקה.

המטופל לא צריך לאכול עשיר בפחמימות, עשיר בסיבים דיאטה יום לפני הבדיקה. מהערב שלפני הבדיקה, חולים לא צריכים לאכול, לשתות - למעט מינרלים מַיִם - או לעשן. מעשנים נושפים פַּחמָן חד חמצני, שיכול להפעיל את מכשיר הבדיקה הידרוגנציה חיישן, המפיק תוצאות כוזבות.

בבוקר יום הבדיקה, אין לאכול או לשתות דבר, ולא לאכול ממתקים ולא ללעוס מסטיק. בנוסף, אין לצחצח שיניים ו שטיפת פה or פה אין להשתמש בתרסיס.

אין לבצע תרגיל מיד לפני הבדיקה; כמו כן, אין לבצע פעילות גופנית במהלך הבדיקה.

התהליך

בבדיקת נשימה זו נמדד אוויר נשיפה של המטופל למימן ריכוז לפני בליעה וכל עשר דקות (עד ארבע שעות לכל היותר) לאחר בליעת בדיקה סוכר (תמיסת לקטוז 200 מ"ל / 50 גרם לקטוז; ילדים 2 גרם לק"ג גוף-רוחב). עיקרון הבדיקה הוא כי הפרעות שונות מעי דק שמונעים את קליטה של לקטוז גורמים לייצור מוגבר של מימן, שעובר דרך דופן המעי אל תוך תפוצה וכך לריאות. שם נשפך המימן, ואז יכול הבודק לזהות נשיפת מימן מוגברת כממצא פתולוגי.

במהלך מבחן הנשימה H2 עבור פרוקטוז, מומלץ לנשוף כל 10-15 דקות במשך 60 הדקות הראשונות, ואז כל 30 דקות.

מימן ריכוז קריאות מדווחות בחלקים למיליון (עמודים לדקה).

משך המבחן *: שעתיים

פרשנות

ערך בסיסי הוא הערך ההתחלתי שנמדד לפני שתיית פתרון הבדיקה.

הערכים הבאים נמדדים כל 10 דקות לאחר בליעת חומר הבדיקה. אם אחד הערכים - או שני ערכים עוקבים - עולה מעל 20 עמודים לדקה מעל הערך הבסיסי, הבדיקה נחשבת לחיובית.

* אם לאחר שעתיים הקריאות עלו לא יותר מ 10-20 עמודים לדקה מעל לרמת הבסיס, יש להאריך את הבדיקה ל -4 שעות.