ויטמינים

הִיסטוֹרִיָה

המילה "ויטמין" חוזרת לביוכימאי פולני בשם קזימיר פונק, שנוצר בשנת 1912 במהלך מחקר אינטנסיבי בנושא מחסור בויטמינים מחלה ברי-ברי. קזימיר פונק בנה את המונח "ויטמין" מ- "vita", שפירושו חיים ו"אמין ", שכן התרכובת המבודדת הייתה אמין, כלומר תרכובת חנקנית. עם זאת, מאוחר יותר התברר כי ישנם גם תרכובות ללא חנקן אשר למרות זאת שייכות לקבוצת הוויטמינים.

הַגדָרָה

ויטמינים אינם מספקים לבני אדם אנרגיה כגון מזון, אך הם חיוניים לחיים מכיוון שהם חיוניים לתפקודם של תהליכים מטבוליים. מכיוון שגופנו אינו מסוגל לייצר ויטמינים בעצמו, יש לספק לאורגניזם מבשרי ויטמינים או את הוויטמינים עצמם באמצעות מזון. שלבים ראשוניים של ויטמינים נקראים פרוביטמינים.

אלה עדיין לא פעילים והם מומרים רק לצורה פעילה בגופנו על ידי טרנספורמציה. לכל ויטמין שני שמות שונים. ניתן למנות ויטמינים על פי המבנה הכימי שלהם.

עם זאת, ניתן להבחין ביניהם גם באמצעות אות ומספר. ישנם 20 ויטמינים שונים, מהם 13 חיוניים. ויטמינים מחולקים לשתי קבוצות על פי המסיסות שלהם: ויטמינים מסיסים במים (הידרופיליים) וויטמינים מסיסים בשומן (ליפופיליים).

בידול זה מאפשר גם לקבוע אם ניתן לאחסן את הוויטמין באורגניזם שלנו או שזה לא אפשרי ויש לספק את הוויטמין ברציפות. לא ניתן לאחסן את הויטמינים המסיסים במים באורגניזם, מה שאומר שיש לקחת אותם תמיד. מקרה חריג הוא ויטמין B12 (קובלאמין), אותו ניתן לאחסן ב כבד למרות מסיסותו במים.

בניגוד לוויטמינים המסיסים במים, ניתן לאחסן את הוויטמינים המסיסים בשומן היטב באורגניזם. כתוצאה מכך, צריכה מוגזמת של ויטמינים ליפופיליים עלולה להוביל ל היפרוויטמינוזיס. היפרוויטמינוזיס היא מחלה הנגרמת על ידי צריכה גבוהה במיוחד של ויטמינים.

ספיגת הויטמינים המסיסים בשומן ב מעי דק תלוי ב מָרָה חומצות. אם חסר מָרָה חומצות, ספיגת השומן וגם ויטמינים מסיסים בשומן מהמעי מוגבלת. חוסר ב מָרָה חומצות יכולות להתרחש בהקשר של כבד מחלה, כגון שחמת הכבד, או לאחר כריתה, כלומר הסרת המעי הגס הסופי, בו בדרך כלל נספגות חומצות המרה בחזרה לגוף.