בריחת שתן

מילים נרדפות ל"בריחת שתן "הם הרטבה, הרטבה, בריחת שתן. המונח "בריחת שתן" אינו מתייחס לתמונה קלינית אחת. במקום זאת, מונח זה מכסה מספר מחלות בהן לא ניתן לשמור על חומרי האורגניזם באופן קבוע.

ברפואה מבחינים מעל לכל בין צואה לבין בריחת שתן. בנוסף, טפטוף חלב בלתי מבוקר מבלוטות החלב (בריחת שתן בחלב) וחוסר היכולת למנוע בריחת גזי מעיים (הפחה) מוקצים גם למונח הגג "בריחת שתן". במינוח הרפואי, המונח בריחת שתן מתייחס לאובדן (הקשור לגיל) או כישלון ללמוד את היכולת לאחסן שתן ב שלפוחית ​​שתן ללא הפסד.

המטופלים שנפגעו בדרך כלל לא יכולים להחליט בעצמם מתי והיכן שלפוחית ​​שתן צריך לרוקן. בהגדרה, בריחת שתן קיימת כאשר רק טיפות השתן הקטנות ביותר בורחות מה- שלפוחית ​​שתן בצורה בלתי מבוקרת ולא מכוונת. התנאי בריחת שתן בצואה, לעומת זאת, מתאר א מצב שבו המטופל הפגוע אינו מסוגל לעכב באופן שרירותי את תנועות המעיים ו / או רוח המעיים שלו.

ברוב המקרים אנשים מבוגרים מושפעים מסוג זה של בריחת שתן. מסיבות פתולוגיות שונות, לעומת זאת, בריחת שתן בצואה יכול להתפתח גם בחולים צעירים. שניהם בנוכחות בריחת שתן בצואה והתפתחות של הפרעות במתן שתן, ניתן להטיל נטל פיזי ופסיכו-סוציאלי עצום על האנשים שנפגעו.

חולים רבים הסובלים מבריחת שתן בצואה או בשתן מרגישים מוגבלים מאוד בחיי היומיום שלהם ומסיבה זו נסוגים יותר ויותר מהסביבה החברתית שלהם. במיוחד עבור חולים צעירים, חוסר היכולת לשמור על שתן או צואה מהווה מצב מכביד עצום. עם זאת, לכל צורות של בריחת שתן המשותף שיש להקדים את תחילת הטיפול המתאים באבחון מקיף.

ניתן להסדיר היטב בעיות ביבשות מכל הסוגים עם גורמים רבים. ניתן אפילו לרפא כמה מחלות בסיסיות ובכך ניתן לחסל את בריחת השתן. מסיבה זו יש להתאים בדחיפות את הטיפול למחלה הסיבתית.