מומים מולדים, עיוותים וחריגות כרומוזומליות (Q00-Q99).
- תסמונת אלפורט (נקראת גם דלקת מפרקים תורשתית פרוגרסיבית) - הפרעה גנטית עם תורשה אוטוזומלית דומיננטית וגם תורשה רצסיבית אוטוזומלית עם סיבי קולגן בצורה לא נכונה שעלולה להוביל לדלקת בכליות (דלקת בכליות) עם אי ספיקת כליות מתקדמת (חולשת כליות), אובדן שמיעה סנסוריאלי ועוד. מחלות עיניים כגון קטרקט (קטרקט)
- מומים בדרכי השתן
דם, איברים יוצרי דם - המערכת החיסונית (D50-D90).
- קרישה תוך-וסקולארית מופצת - נרכשת דם הפרעות קרישה עקב צריכה מוגזמת של גורמי קרישה טסיות (תרומבוציטים).
- המופיליה (הפרעת דימום)
- המוגלובינוריה לילה פרוקסימלית (PNH) - מחלה נרכשת של תאי הגזע ההמטופויאטים הנגרמת על ידי מוטציה של הפוספטידיל אינוזיטול גליקאן (PIG) A גֵן; מאופיין במוליטיקה אנמיה (אנמיה עקב התפרקות האדום דם תאים), טרומבופיליה (נטייה ל פקקת) ופנציטופניה, כלומר. כלומר מחסור בכל שלוש סדרות התאים (טריציטופניה) של המטופויזה, כלומר לויקוציטופניה (הפחתה של תאי דם לבנים), אנמיה ו תרומבוציטופניה (הפחתה של טסיות), מאופיין.
- תא מגל אנמיה (med: drepanocytosis; גם אנמיה חרמשית, אנגלית: אנמיה חרמשית) - מחלה גנטית עם תורשה אוטוזומלית רצסיבית המשפיעה אריתרוציטים (תאי דם אדומים); זה שייך לקבוצת המוגלובינופתים (הפרעות של המוגלובין; היווצרות של המוגלובין לא סדיר הנקרא המוגלובין מגל, HbS).
- טרומבוציטופניה - מעט מידי טסיות בדם.
הפרעות אנדוקריניות, תזונתיים ומטבוליים (E00-E90).
מערכת לב וכלי דם (I00-I99)
- יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה)
- שֶׁל הַכְּלָיוֹת עורק תסחיף - סְפִיגָה של ספינה המספקת את כליה בגלל מנותק קריש דם.
- שֶׁל הַכְּלָיוֹת עורק פקקת - סְפִיגָה של ספינה המספקת את כליה.
- חיידק תת-חריף דַלֶקֶת פְּנִים הַלֵב (אנדוקרדיטיס של לֵב).
- דלקת כלי הדם (דלקת בכלי הדם)
מחלות זיהומיות וטפיליות (A00-B99).
- סכיסטוזומיאזיס - מחלת תולעת (מחלה מדבקת טרופית) הנגרמת על ידי טרמטודות (תולעים מוצצות) מהסוג Schistosoma (דפיקות זוגיות).
- הלמינטיאזיס (מחלות תולעים)
- שחפת (צריכה) (→ שחפת כליות).
- זיהומים נגיפיים, לא מוגדרים
מערכת השלד והשרירים ו רקמת חיבור (M00-M99).
- מערכתית זאבת אריתמטוס (SLE) - מחלה אוטואימונית שיכולה להופיע בכל איבר ותמיד משפיעה על עור ודם כלי.
ניאופלזמות - מחלות גידולים (C00-D48).
- השתן שלפוחית שתן קרצינומה (סרטן שלפוחית השתן); ביותר מ -90% מהמקרים, מבחינה היסטולוגית יש קרצינומה של אוראתל (קרצינומה של תאי מעבר), אך במקרים מסוימים היא עשויה להיות אדנוקרצינומה או קרצינומה של תאי קשקש (5%) - מיקרוהמטוריה (נוכחות של דם בשתן (המטוריה), שניתן לגלות במיקרוסקופ או באמצעות בדיקת סנגור באמצעות רצועות בדיקה) מעידה על כך אצל 0.8% מחולי רופאי הגילאים 40-59 שנים וב- 1.6% חולים מגיל 60 ומעלה; במקרה של מקרוהמטוריה (דם גלוי בשתן), הסיכון ל סרטן שלפוחית השתן הוא 1.2% בחולים צעירים ו -2.8% בחולים מבוגרים
- קרצינומה של תאי כליות (סרטן הכליה)
- קרצינומה של הערמונית (סרטן הערמונית)
- שָׁפכָה קרצינומה (קרצינומה של השופכה, השופכה סרטן) (נדיר מאוד).
- קרצינומה של אורוטל של דרכי השתן העליונות (קרצינומה של מערכת השתן העליונה, UTUC).
מערכת גניטורינארית (כליות, דרכי שתן - איברי רבייה) (N00-N99).
- היפרפלזיה שפירה של הערמונית - התפשטות שפירה של רקמת ה - ערמונית בלוטה.
- כרוני דלקת שלפוחית השתן הבין-עירונית (IC) - דלקת שלפוחית השתן כרונית, חיידקית; כְּאֵב תסמונת הקשורה ל פולקיוריה (דחף להשתין לעיתים קרובות ללא שתן מוגברת) ודחיפות בשתן.
- אנדומטריוזיס - התרחשות של רירית הרחם (בטנה של רֶחֶם) מחוץ לרחם, למשל, בתוך או על השחלות (שחלות), שפופרות (חצוצרות), שתן שלפוחית שתן או מעיים.
- גלומרולונפריטיס - כליה מחלה עם דלקת במסנני הכליות (גלומרולי).
- נפרופתיה IgA - מחלת הכליה המתווכת על ידי המערכת החיסונית.
- דלקת בכליות (דלקת בכליה)
- נפרוליתיאזיס (אבנים בכליות) - כ- 69.5% מהמיקרו-מטמטריה ללא תסמינים נובעים ממחלת אבנים בשתן
- תסמונת נפרוטית - מונח קיבוצי לתסמינים המופיעים במחלות שונות של גלומרולוס (גופי הכליה); פרוטאינוריה (הפרשת חלבון מוגברת עם שתן) עם אובדן חלבון של יותר מ 1 גרם / מ"ר KOF / d; hypoproteinemia, בצקת היקפית עקב hypalbuminemia של <2.5 גרם / ד"ל בסרום; היפר ליפופרוטאינמיה (הפרעת מטבוליזם בשומנים בדם).
- פפילרי נֶמֶק - שינויים דלקתיים בפפיליות הכליות עם מוות רקמות.
- ערמונית דליות - ורידים בולטים על ערמונית בלוטה.
- דלקת הערמונית - דלקת בבלוטת הערמונית.
- פיאלונפריטיס (דלקת של אגן כליה).
- תסמונת קרום המרתף הדק - משפיעה על שכבת הגבול בין רקמת חיבור ו אפיתל בכליות.
- אבן השופכה (אבן השופכה)
- דלקת השופכה (דלקת בשופכה)
- אורוליתיאזיס (מחלת אבן שתן) - כ- 69.5% מהמיקרו-מטמטריה ללא תסמינים נובעת ממחלת אבנים בשתן
- פציעות בדרכי השתן
- מחלת כליות סיסטיקית (כליה ציסטית) - שינויים בכליות עם היווצרות מַיִםחללים מלאים.
- דלקת שלפוחית השתן (דלקת בשלפוחית השתן)
תסמינים וממצאים קליניים ומעבדתיים לא תקינים שאינם מסווגים במקומות אחרים (R00-R99).
- המטוריה פרה-טקטית (צבע אדום קל לטווח קצר של השתן) - אינה מזיקה ואינה משקפת גלומרולונפריטיס (מחלת כליות עם דלקת של פילטר הכליות (glomeruli)).
אבחנות דיפרנציאליות אחרות
- מחזור (מחזור)
- לאחר מאמץ גופני (ריצה אינטנסיבית או צעדות אינטנסיביות → המטוריה צועדת); מתרחש לעיתים קרובות בשילוב עם marschalbuminuria; (הפרשת חלבון בשתן כאלבומינוריה רגולטורית לאחר מאמץ גופני) פותר לאחר 24 עד 72 שעות
- רכיבה על ישיבה (מיידית - חריפה) → מקרוהמטוריה (דם גלוי בשתן).
- טראומה (פציעות)
תרופות
- אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה
- פניצילינים
- סולפונאמידים
- נוגדי קרישה - תרופות המשמשות לדילול הדם כמו הפרין, פנפרוקמון, וורפרין (קומדין) (כ 46% מהאנשים מעל גיל 60 הם נוגדי קרישה) → עלייה בסבירות לפתח מקרוהמטוריה (צבע אדום של שתן בעין בלתי מזוינת)
- מקרוהמטוריה ב
- ויטמין K אנטגוניסטים (VKA; קומדין): הסתברות 26.7%.
- כל שאר תרופות נגד טרומבוטיקה: הסתברות <5%.
- יחס הסיכויים (יחס הסיכויים; יחס הסיכון) של המטוריה:
- וורפרין לריבורקסבן היה בן 33
- וורפרין לדביגטרן היה בן 16
- חומרים נוגדי טסיות גורמים להמטוריה פי 76 פחות בהשוואה לנוגדי קרישה. הסיכויים להמטוריה עם חומצה אצטילסליצילית (ASA) היו 6.7 פעמים עם קלופידוגרל ו 3.5 פעמים עם ticagrelor.
- דביגטרן היה בסיכון הגבוה פי 198 לגרום למטוריה קשה בהשוואה ל קומדיןתוך קלופידוגרל היה בסיכון גבוה פי 1.2 לגרום למטוריה קשה בהשוואה ל- ASA.
- מקרוהמטוריה ב
- תרופות מסוג אספירין
- ציקלופוספמיד (ציטוקסאן)
צילומי רנטגן
- ציין אחרי רדיותרפיה (רדיאטיו).
מחלות שעלולות להוביל להמוגלובינוריה
אנמיה המוליטית - אנמיה הנגרמת על ידי הרס אריתרוציטים (כדוריות דם אדומות) - יכול להיות בגלל המחלות / מצבים הבאים.
- אירועי עירוי דם
- כוח משיכה (הריון)
- המוגלובינוריה במרץ - המוגלובינוריה הנובעת מהליכה כבדה, (הפרשת המוגלובין (פיגמנט דם אדום) דרך הכליות) ללא ערך מחלה.
- מלריה - מחלה זיהומית טרופית המועברת על ידי יתוש אנופלס.
- טִיפוס הַבֶּטֶן חום - מחלה זיהומית המאופיינת בדמוי דייסה לאפונה שלשול.
- הרעלת חומצה קרבולית או פטריות שונות.
שינוי צבע אחר בשתן