היפרפלזיה שפירה של הערמונית

היפרפלזיה שפירה של הערמונית (BPH) - הנקראת בשפה הרחבה שפירה של ערמונית (בלוטת הערמונית) - (מילים נרדפות: אדנומה של הערמונית; BOO (שלפוחית ​​שתן חסימת מוצא); BPE; BPH; BPO (שפיר ערמונית חֲסִימָה); BPS (תסמונת ערמונית שפירה); היפרפלזיה שפירה של הערמונית; אדנומה של הערמונית; היפרפלזיה של הערמונית; בלוטת הערמונית היפרטרופיה; הגדלה שפירה של הערמונית (BPE); ערמונית הגדלה, שפירה; ICD-10-GM N40: היפרפלזיה של הערמונית) נקראה בעבר אדנומה של הערמונית (PA).

יש להבדיל בין היפרפלזיה שפירה של הערמונית (BPH), אשר כשלעצמה אינה מצריכה טיפול, מהגדלה שפירה של הערמונית (BPE).

BPH יכול להיות גם הגורם לתסמיני חבלה חסימיים ומגרים, מה שנקרא תסמיני דרכי השתן התחתונות (LUTS). אלה כוללים את שניהם שלפוחית ​​שתן הפרשת תפקוד לקוי ותפקוד לקוי של אחסון בשלפוחית

כאשר היפרפלזיה שפירה של הערמונית (BPH) מובילה לעלייה ב שלפוחית ​​שתן התנגדות לשקע, זה נקרא חסימה שפירה של הערמונית (BPO).

BPH נמצא כמעט בכל הגברים (המבוגרים), כאשר LUTS קשורה לעיתים קרובות ל- BPE ו / או BPO. במקרים כאלה מכונה: LUTS / BPS, כאשר "BPS" מייצג "תסמונת ערמונית שפירה".

תסמונת הערמונית שפירה (BPS) כוללת שלושה מרכיבים משתנים:

  • תסמינים בדרכי השתן התחתונות (LUTS).
  • היפרפלזיה של הערמונית (BPE, E להגדלה).
  • חסימת מוצא שלפוחית ​​השתן (BPO; אנגלית: חסימת מוצא שלפוחית ​​השתן, BOO).

המונח "היפרפלזיה שפירה של הערמונית (BPH)" בשינוי עולמי בטרמינולוגיה מתייחס רק לשינוי הרקמה ההיסטולוגי (רקמה עדינה), כלומר לעלייה במספר רקמת חיבור ותאי שריר ורקמת הבלוטה.

היפרפלזיה שפירה של הערמונית (BPH) מסווגת היסטולוגית כדלקמן:

  1. היפרפלזיה שפירה של הצומת
  2. היפרפלזיה הקשורה לאטרופיה
  3. היפרפלזיה אדנומנתית לא טיפוסית

שיא תדירות: השכיחות המרבית של המחלה היא לאחר גיל 60.

השכיחות (שכיחות המחלה) עולה עם הגיל והיא 10-20% אצל גברים בגילאי 50-59 שנים בגרמניה ו- 25-35% אצל גברים בגילאי 60-79 שנים. בעשור ה -9 לחיים השכיחות היא יותר מ -90%.

מהלך ופרוגנוזה: בחולים עם תסמונת ערמונית שפירה (BPS), התקדמות המחלה מתרחשת בכחמישית עד שליש מהמקרים תוך 3 עד 5 שנים לאחר האבחון. זה בא לידי ביטוי בתסמינים של דרכי השתן התחתונות (LUTS) - ראה "תסמינים - תלונות". כתוצאה מהיפרפלזיה של הערמונית (BPH), שָׁפכָה (דרכי השתן) יכול להיות מצומצם עד לנקודה בה יכולים להופיע תסמינים כגון בעיות ריקון שלפוחית ​​השתן. BPH הוא הגורם השכיח ביותר להפרעות בריקון שלפוחית ​​השתן אצל גברים. זה גורם להיווצרות שתן שיורית, אשר בתורו יכולה עוֹפֶרֶת ל דַלֶקֶת שַׁלפּוּחִית הַשֶׁתֶן (דלקת בשלפוחית ​​השתן) ואורוליתיאזיס (אבנים בשתן). תוצאה אפשרית נוספת של היפרפלזיה של הערמונית היא שימור שתן (חוסר יכולת לרוקן את השלפוחית). הערה: רלוונטי מבחינה קלינית הוא היווצרות שתן שיורית בין 50-100 מ"ל. היעיל ביותר תרפיה עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית היא ניתוח. בדרך זו, בדרך כלל ניתן לטפל ביעילות בתסמינים שתוארו לעיל.

תחלואה נלווית (מחלה במקביל): עם התקרחות אנדרוגנטיקה, הסיכון לגברים לפתח היפרפלזיה שפירה של הערמונית (OR 1.26, 95% CI 1.05-1.51) עולה.