הַגדָרָה
(זאבת = זאב, אדמומיות; אריתמטוס = אודם) זאבת אריתמטוס היא מחלה אוטואימונית מקבוצת הקולגן. התמונה הקלינית של זאבת אדמנת היא מחלה מערכתית של העור, אך גם של כלי הדם רקמת חיבור של איברים רבים. בנוסף ישנם מה שמכונה וסקוליטידים, כלומר דלקות
- הכלים (vasa = כלי, -itis = דלקת),
- העורקים הקטנים או
- ארטריולות (עורקים קטנים מאוד).
התרחשות תדירות
כ- 50 מתוך 100000 תושבים סובלים מזאבת זאבת. שיעור המקרים החדשים נע בין 5 ל -10 נפשות לכל 100000 תושבים בשנה. נשים נפגעות בתדירות גבוהה פי עשרה מגברים.
בנוסף, בעיקר נשים בגיל הפוריות חולות. מה שמכונה "התחלה מאוחרת" אפשרי גם כן. במקרים אלה, חולים אינם חולים עד גיל 55. שוב, נשים נפגעות בתדירות גבוהה יותר, אך בתדירות כפולה בלבד.
פרטים נוספים על זאבת אריתמטוס
קולגנוזה היא קבוצה של מחלות המופיעות בעיקר באזור רקמת חיבור - בכל הגוף. זאבת שייכת לקבוצת המחלות האוטואימוניות. מחלה אוטואימונית מאופיינת בכך שהגוף פונה נגד עצמו ונלחם בעצמו.
נראה כי הנטייה התורשתית ממלאת תפקיד במחלות אלה, אך הסיבה המדויקת אינה ידועה. באופן עקרוני, זאבת אריתמטוס משפיעה על כל הגוף. יתר על כן, זאבת היא אחת המחלות המערכתיות.
מחלה מערכתית כזו היא מחלה הפוגעת במערכת שלמה של האורגניזם, למשל המערכת ההמטופויטית ב סרטן דם. במקרה של זאבת, מערכת כלי הדם שלה רקמת חיבור מושפעים. מחלת זאבת כוללת גם שקיעה של קומפלקסים חיסוניים, שהם שילובים של רכיבים שונים.
תאים הממלאים תפקיד במערכת ההגנה של הגוף עצמו מקשרים בין התאים שהם רוצים להילחם בהם ויוצרים את התסביכים החיסוניים. אלה מופצים בגוף על ידי דם מערכת כלי שיט. ניתן להפקיד את מתחמי החיסון כמעט בכל איברי הגוף ולגרום לדלקת. תוצאה אפשרית נוספת תהיה גם הפגיעה התפקודית של האיברים בהתאמה.
- DNA (החומר הגנטי שלנו),
- השלמה (מערכת הגנה של הגוף) ו
- פיברין (משמש לקרישה).
