סרטן שלפוחית ​​השתן

שמות נוספים

שַׁלפּוּחִית הַשֶׁתֶן גידול, סרטן שלפוחית ​​השתן קרצינומה שלפוחית ​​השתן היא גידול ממאיר שלפוחית ​​השתן. בשל הסימפטומים המאוד ערמומיים והמאוחרים שלו, הוא מתגלה לרוב רק בשלב מאוחר. תלוי במידת הבידול של ה- שלפוחית ​​שתן קרצינומה, הוא מטופל בניתוח או עם כימותרפיה.

אם שלפוחית ​​שתן קרצינומה מתגלה מוקדם, סיכויי ההחלמה טובים מאוד. זה לא מעט נובע מהאפשרויות הניתוחיות הנרחבות מאוד. קרצינומה שלפוחית ​​השתן מהווה כ -3% מכלל הגידולים הממאירים ולכן היא גידול נדיר למדי.

גברים נפגעים בתדירות גבוהה פי 3 מנשים. שיא הגיל של קרצינומה בשלפוחית ​​השתן נע בין שנת 50-60 לחייו. התסמינים מופיעים לעיתים קרובות באיחור.

הסימפטום הראשון של קרצינומה בשלפוחית ​​השתן הוא שתן מדמם (macrohaematuria), לפיו הטלת שתן אינה כואבת. אצירת שתן, יכולים להופיע תסמיני דחף או תסמיני micturition מגרים. תסמינים מאוחרים של שלפוחית ​​השתן סרטן הם, כמו ברוב מחלות הגידול, ירידה במשקל, אנמיה ו כאב באגף.

אלה מתרחשים כתוצאה מהפרעות בזרימת השתן, הגורמות לשתן לגבות אל תוך השתן אגן כליה, מוביל ל מתיחה כְּאֵב בקפסולת הכליה. ראשית כל, דם ושתן יש לבחון כימית במעבדה. עם זאת, אין סמני גידול לקרצינומה שלפוחית ​​השתן, ולכן בכל הקשור ל דם ערכים, בעיקר ה כליה ערכים כגון קריאטינין וחומצת השתן נקבעים על מנת להיות מסוגלים להעריך את כליה פונקציה.

בשתן, גם האדום דם ניתן לקבוע במדויק תאים (מיקרו / מקרוהאמטוריה), כמו גם אבחנה ציטולוגית, שיכולה לתת אינדיקציות נוספות לקרצינומה שלפוחית ​​השתן. בנוסף, אולטרסאונד של הכליות יש לבצע תמיד. זוהי דרך לא פולשנית אך משמעותית מאוד להעריך האם יש מסת או הגדלה של הכליות.

לאחר גילוי מסה, תמיד צריך לחבר אורוגרמה. באופן זה ניתן להוציא גידול בדרכי השתן. בנוסף, טומוגרפיה ממוחשבת של הבטן ו- קרני רנטגן יש לבצע חזה כדי להעריך גרור בריאות והפצת הגידול בבטן ובאגן.

קרצינומה שלפוחית ​​השתן מסווגת על פי סיווג TNM ודירוג ה- WHO. בהתאם לשלב, גם הפרוגנוזה וגם הטיפול שונים. Tis: קרצינומה באתרם, כלומר תאי הגידול נמצאים רק בשכבה החיצונית ביותר של דופן השלפוחית.

Ta: גידול לא פולשני של שכבת הקיר החיצונית ביותר, שצומח באופן חלילי לחלל שלפוחית ​​השתן. T1: תת האפיתל רקמת חיבור מושפע. T2: הגידול מחלחל לשרירים T2a: שכבות השרירים השטחיות מושפעות T2b: שכבות השרירים העמוקות מסתננות T3: הגידול מחלחל לרקמת השומן שמסביב T3a: רק במיקרוסקופ ניתן לזהות תאי גידול ברקמת השומן T3b: רקמה שומנית מוחדר גם על ידי רקמת גידול בעין בלתי מזוינת T4: הגידול מחלחל לאיברים הסובבים T4a: ערמונית, רֶחֶם או הנרתיק מושפע T4b: דופן האגן או דופן הבטן מושפעים מרקמת הגידול על פי ארגון הבריאות העולמי, הגידול מחולק לדרגות שונות של דואר (דרגות 1 - 3).

דרגה 1: גידול פפילרי מובחן מאוד עם פוטנציאל ממאיר נמוך דרגה 2: דרגה ממאירה בדרגה נמוכה הגידול כבר אינו תואם לחלוטין לרקמת האורוטל, אך זה עדיין ניתן לזיהוי. דרגה 3: לכל שאר הפרעות הריבוד יש ממאירות גבוהה. -> להסרה הרדיקלית של שלפוחית ​​השתן יש שיעור הישרדות של 5 שנים של כ- 75% בשלב חדירת השרירים.

אם הגידול מסתנן רקמה שומנית, שיעור ההישרדות של 5 שנים לאחר ההסרה המלאה הוא 40%, הגידול השפיע רק על האיברים הסמוכים לכ- 25%. אמצעי המניעה החשוב ביותר למניעת שלפוחית ​​השתן סרטן זה לא לעשן. גורמי הסיכון האחרים הם בעיקר תעסוקתיים ובקושי ניתן להימנע מהם.

מצד שני גורמי סיכון אלה אינם חשובים עד כה כמו ניקוטין התעללות. קרצינומה שלפוחית ​​השתן היא אחת ממחלות הגידול הממאירות פחות שכיחות. בשל הסימפטומטולוגיה המאוחרת, קרצינומות רבות של שלפוחית ​​השתן מתגלות כממצאים מקריים במהלך אבחון השתן.

מכיוון שגם מידת ההתערבות וגם הסתברות ההישרדות משתנות במידה ניכרת בהתאם לשלב, יש צורך בהתערבות מהירה. בשל האפשרויות הכירורגיות המתקדמות ביותר הקיימות כיום, ניתן להשיג תוצאות טובות ובעיקר מקובלות על המטופל גם אם השלפוחית ​​מוסרת לחלוטין. עם זאת, קרצינומות שלפוחית ​​השתן גרורות כבר אינן ניתנות לטיפול, אלא אם כן, תלוי במידת ה גרור, מטופלים רק באופן פליאטיבי עם כימותרפיה או קרינה. בשל הסיכון הגבוה המוכח לקרצינומה שלפוחית ​​השתן אצל מעשנים, גורם המניעה החשוב ביותר הוא לא-עישון.