צנתור לב

כְּלִילִי אנגיוגרפיה הוא הליך אבחון ב רדיולוגיה ו קרדיולוגיה שניתן להשתמש בהם כדי לדמיין את עורקים כליליים עורקים המקיפים את לֵב בצורת זר ואספקה דם אל ה לֵב שריר) באמצעות מדיה ניגודית כשיטה אנגיוגרפית להערכה מחלת לב כלילית (CAD). כלילית פולשנית אנגיוגרפיה מבוצע במהלך צנתור דרך ימין או שמאל עורק הירך. זה מאפשר גילוי של היצרות (היצרות) או כלי שלם סְפִיגָה, שניתן לטפל בו באותה פגישה על ידי PTCA (אנגיופלסטיקה כלילית של העור. התערבות כלילית מוחית, PCI; נוהל להרחבת כליליות (עורקים המקיפים את העטה) לֵב בצורה כלילית ואספקה דם לשריר הלב) (= רסקולריזציה; רסקולריזציה)) ו סטנט השתלה (הכנסה ופריסה של סטנט (תמיכה בכלי הדם) באמצעות צנתר בלון).

אינדיקציה (אינדיקציות לשימוש)

  • תסמונת כלילית חריפה - בתסמונת כלילית חריפה מאושרת או מבחינה אבחנתית (ACS; תסמונת כלילית חריפה; ספקטרום של מחלות לב וכלי דם נע בין לא יציב אנגינה pectoris (UA; "חזה אֲטִימוּת"; הופעה פתאומית של כְּאֵב באזור הלב; כאן: צורה של אנגינה שסימפטומטולוגיה שלה אינה קבועה אלא משתנה) לשתי הצורות העיקריות של אוטם שריר הלב (התקף לב), אוטם שריר הלב בגובה ST (NSTEMI) ואוטם שריר הלב בגובה ST (STEMI)), כלילי אנגיוגרפיה הוא ההליך הנבחר להערכת כלי דם כלילי דם זרימה, עם התרחבות טיפולית מקבילה (הרחבה) של היצרות כלי הדם, במידת הצורך. אינדיקציות לביצוע אנגיוגרפיה כלילית בתסמונת כלילית חריפה כוללים כישלון בשליטה על סימפטומים שמרניים ולא יציב אנגינהוכן בחולים בסיכון גבוה עם בדיקות קודמות חריגות ב תרגיל א.ק.ג. or אקו לב של לחץ. להליך חשיבות רבה גם בהערכת חסימות אקוטיות וכרוניות של עורקים כליליים מבחינת אוטם שריר הלב (התקף לב) או סְפִיגָה של מעקף כלי (כלי עוקף) ו סטנט היצרות (סְפִיגָה של כלי הדם גשרים). עם זאת, אנגיוגרפיה כלילית אינה שיטת "סינון" עבור מחלת לב כלילית בחולים ללא תסמינים.
  • חולים עם חשד בדרגה גבוהה להיצרות CAD לאחר אבחון לא פולשני שמוכנים לעבור ניתוח מעקפים לצורך אינדיקציה פרוגנוסטית לאחר ייעוץ בעלון המידע למטופל "חשד ל מחלת לב כלילית: האם אני צריך a צנתור? ” יש להמליץ ​​על אנגיוגרפיה כלילית פולשנית [ראה הנחיה S 3 להלן].
  • מטופלים עם חשד בדרגה גבוהה להיצרות CAD לאחר אבחנה לא פולשנית בהם הסימפטומים נמשכים למרות שמרנות מיטבית תרפיה (אינדיקציה סימפטומטית) יש להציע אנגיוגרפיה כלילית פולשנית.

התוויות נגד

התוויות נגד מוחלטות

  • אין השלכה טיפולית במקרה של ממצאים פתולוגיים - במקרה של חוסר רצון של המטופל לעבור ניתוח דם מחדש תרפיה (התרחבות / הרחבת בלון של קטע כלי נעוץ בעזרת צנתר בלון ו סטנט השתלה / הכנסת כלי דם גשרים או ניתוח / מעקף לגשר כלילי כלי למשל, על ידי ורידים) או חולים עם תחלואה נלווית (מחלות נלוות) בהם הסיכון לאנגיוגרפיה כלילית גדול מהתועלת באבטחת האבחנה, אין לבצע אנגיוגרפיה כלילית.

התוויות נגד יחסית

  • סרום מוגבה אשלגן אין לבצע אנגיוגרפיה כלילית אם נמדדת רמת אשלגן גבוהה מאוד בסרום המטופל.
  • רמות דיגיטליות גבוהות - ניתן לציין שימוש בדיגיטליזציה עבור takyarrhythmias (שילוב של הפרעות קצב (הפרעה בקצב הלב) ו טכיקרדיה (דופק מהיר)) אך יש לעקוב אחריו מקרוב. במידת הצורך, יש להשמיט את הבדיקה אם רמת הסרום של הדיגיטליס מוגברת באופן משמעותי.
  • אלח דם (הרעלת דם) - בנוכחות אלח דם, הסיכון לסיבוכים מוגבר באופן מאסיבי, כך שיש לשקלל במדויק את ביצוע הבדיקה.
  • משבר יתר לחץ דם - אם יש עלייה מאסיבית ב לחץ דם, הסיכון לבדיקה עשוי לחרוג מהתועלת, ולכן ניתן להשתמש בהליך רק במקרים בודדים.
  • אי ספיקת כליות (ליקוי בכליות) - באי ספיקת כליות, ניגוד מנהל עשוי להפחית עוד יותר את תפקוד הכליות. תוֹך וְרִידִי מנהל נוזלים לפני ואחרי הבדיקה עשויים להפחית את הנזק. עם זאת, היתרון של אצטילציסטאין (ACC) מנהל בהפחתת פגיעות בכליות הוא שנוי במחלוקת.
  • סוכן ניגודיות אלרגיה - אם המטופל אלרגי ל חומר ניגוד, קיים סיכון של הלם אנפילקטי, בהתבסס על הצעדים המיוחדים הדרושים לביצוע.
  • הפרעות קרישה - במקרה של הפרעות דימום מולדות או בעת נטילת נוגדי קרישה מסוימים תרופות, לא ניתן לבצע את הבדיקה או רק עם עיכוב בזמן.

לפני הבדיקה

התהליך

אנגיוגרפיה כלילית מבוצעת במהלך צנתור דרך ימין או שמאל עורק הירך (עורק ירך גדול), ימין או שמאל העורק הרדיאלי (עורק הברכיה), או עורק הרחם הימני או השמאלי (עורק הרחם). בדרך כלל, לנקב של כלי הגישה המתאים מבוצעת באמצעות "טכניקה נדירה" שונה, בה נקב ישיר של עורק משמש בלי נוֹקֵב הקיר האחורי של הכלי. כדי למנוע נזק גדול ל עורק, מעטה מוכנס בדרך כלל לכלי הגישה. הדמיה רדיולוגית של הכליליות כלי השימוש במדיום ניגודיות נמצא בהליך תלוי בממצאים: אם הממצאים אינם ראויים לציון, הקטטר נסוג; אם ההיצרות עולה על 70% מהלומן (פנים הכלי) של כליל הלב עורק, בלון מתנפח משמש להרחבת (הרחבת; הרחבת בלון) את ההיצרות באמצעות חוט מוליך, ומבוצעת הכנסת סטנט (תמיכה בכלי). התערבות כלילית כזו נדרשת בפחות ממחצית האנגיוגרפיות הכליליות.

לאחר הבדיקה

לאחר הבדיקה, יש להסיר את חוט ההדרכה והצנתר כך ש לנקב לאחר מכן ניתן לסגור את האתר באמצעות א הלבשת לחץ. כאשר ניגשים דרך כלי עורק, יש לחץ רב, ולכן יש לשקלל את החבישה ולהישאר במקומה לפרק זמן מוגדר.

סיבוכים אפשריים

  • דימום במקום ההזרקה
  • חוסר סובלנות לחומר ניגוד
  • פירוק לב (חריף) אי ספיקת לב/אִי סְפִיקַת הַלֵב).
  • הפרעות בקצב הלב
  • כולסטרול תסחיף תסמונת - חסימה של עורקים קטנים על ידי שטיפה (תסחיף) של גבישי כולסטרול מפריצות טרשת עורקים קרועות (כיביות).
  • אוטם שריר הלב (התקף לב)

הערות אחרות

  • פגיעה בקרדיומיוציטים מתרחשת בתדירות גבוהה יותר מהחשד לאחר אנגיוגרפיה כלילית: באמצעות מדידת רגישות גבוהה של לב טרופונין (hs-cTnT), פגיעה בשריר הלב התגלתה אצל 13, 5% מהחולים לאחר אנגיוגרפיה.
  • ניתן להפחית באופן משמעותי את מספר האנגיוגרפיות הכליליות האבחוניות בלבד באמצעות אומדן רזרב הזרימה השבר (FFR = יחס המספק אינדיקציה עד כמה היצרות (היצרות) מגבילה את זרימת הדם בכלי הכלילי (כלי הלב); זהב תקן לניתוח של היצרות כלילית) על ידי סריקות CT רב-פרוסות (FFR-CT) .FFR מציין את יחס הממוצע לחץ דם דיסטלי להיצרות (היצרות) פירושו לחץ אבי העורקים.
  • מחקר אירובי-MRI של חולי NSTEMI (אוטם שריר הלב /התקף לב בו אין העלאת ST ממושכת ב- ECG, קרי הסימנים האופייניים לאוטם) לאחר אנגיוגרפיה כלילית הראו כי קרדיולוגים התערבותיים לא הצליחו לזהות כלי אוטם באנגיוגרפיה כלילית אצל 37% מהחולים עם תסמינים אופייניים ל- NSTEMI ו טרופונין הִתקַדְמוּת; אצל 6 מתוך 10 מהחולים הללו, MRI לב הצליח להדגים את כלי הדם; ב -2 נוספים מתוך 10 מהחולים ללא עדויות אנגיוגרפיות כליליות לכלי אוטם, ה- MRI הצליח לבצע אבחנה לבבית לא-אקמית שיכולה להסביר את הסימפטומים ואת התקדמות הטרופונין.