לפרוסקופיה לתצפית על חלל הבטן

הַגדָרָה

לפרוסקופיה היא תצפית על חלל הבטן בעזרת מצלמת וידיאו. מצלמת הווידאו מוחדרת דרך חור קטן בחלל הבטן, בדרך כלל החור מיוצר מתחת לטבור בכדי לראות את איברי הבטן וגם את האגן (במיוחד את האגן הנשי בגניקולוגיה). לפרוסקופיה משמש לא רק בגינקולוגיה, אלא גם בניתוחים כירורגיים, כתחום הניתוח ובכך ניתן לשמור על קטן מאוד את הסיכון לזיהום. לכן, לפרוסקופיה יכול לשמש למטרות כירורגיות, כלומר כאופציה טיפולית, אך הוא גם בעל חשיבות מכרעת לאבחון.

נוהל

לפרוסקופיה תמיד דורשת מידה מסוימת של ניסיון מצד הרופא, ויש לבחון היטב יתרונות וחסרונות. ישנם גם תנאים מסוימים שיש לעמוד בהם במהלך לפרוסקופיה. מצד אחד, למטופל לא צריכות להיות צלקות טריות באזור הבטן או באזור האגן העליון, ומצד שני, לא צריכות להיות יותר מדי צלקות ישנות יותר.

מכיוון שיש לשאוב פחמן דו-חמצני (CO2) לחלל הבטן במהלך לפרוסקופיה וזה מתבטל רק על ידי נשימהחשוב שהמטופל יהיה טוב עד מספיק ריאות פוּנקצִיָה. חולים עם אסתמה קשה או מחלת ריאות חסימתית כרונית נשללים לעיתים קרובות לניתוח לפרוסקופי. חולים עם מוגבלות לֵב תפקוד לרוב גם אינו מסוגל לעבור ניתוח לפרוסקופי מכיוון שהסיכון לסיבוכים בלתי צפויים עקב CO2 בחלל הבטן גבוה מדי.

כדי לבצע לפרוסקופיה, יש להעביר את המטופל תחת הרדמה כללית. רק אז יכול הרופא למרוח 3-4 תפרים באזור דופן הבטן, תלוי באיבר המאובחן / מטופל. התפר הראשון ממוקם בדרך כלל ישירות מתחת לטבור.

יש לכך יתרונות אופטיים, מכיוון שבקושי ניתן להבחין בצלקת באזור זה, והמיקום של לפרוסקופ הוא הטוב ביותר. הלפרוסקופ הוא מצלמה קטנה, שיש בה גם מנורה קטנה או מקור אור כדי להפוך את האזור לבדיקה מואר יותר. לפרוסקופ (שהוא אנדוסקופ מיוחד) מוחדר דרך החור שמתחת לטבור ומכאן איברי חלל הבטן, כלומר המעי, כבד, כיס המרה וכן הלאה, ניתן לבחון.

תלוי איברים שיש לבחון, על המטופל להיות ממוקם אחרת. כאשר בוחנים את חלל הבטן, המטופל שוכב שטוח על גבו. בבדיקת אברי הרבייה הנשיים המטופל שוכב גם על גבה, אך האגן שלה ממוקם כלפי מעלה כך שהאגן נמצא בנקודה הגבוהה ביותר.

כתוצאה מכך, כל איברי הבטן גולשים לעבר חזה ואיברי המין הנשיים טובים בהרבה וגם נגישים וגלויים יותר. כאשר מחדירים את הלפרוסקופ דרך דופן הבטן לחלל הבטן, מכניסים את כל המכשירים הדרושים האחרים (מלקחיים, מספריים ...) לחלל הבטן דרך 2-3 חורים נוספים בדופן הבטן. על מנת לקבל תצוגה טובה יותר של האזור בו ינותח או נצפה, נשאב את חלל הבטן עם פחמן דו חמצני (CO2).

לצורך כך מבצעים חתך קטן בדופן הבטן, דרכו מכניסים אז צינורית אינספלציה מיוחדת (Insert Verula cannula). צינורית האינפלציה הזו היא מעין צינור מיני שדרכו נשאב ה- CO2 ואשר מחליפים אותו על ידי מה שמכונה טרוקאר (גם כן סוג של צינור קטן) שדרכו מכניסים את מצלמת הווידיאו. תלוי בהיקף הבטן ובגובה המטופל, ניתן לשאוב עד 7 ליטר Co2 לחלל הבטן.

זה גורם לבטן להתנפח בצורה אדירה, כך שהבטן מתוחה במהלך כל הניתוח, בדיוק כמו a הֵרָיוֹן בחודש האחרון. היתרון בכך הוא ששדה הראייה גדול בהרבה ולכן קל יותר לטפל בו. בנוסף, ה- CO2 יכול להיספג ברקמה שמסביב ואז לנשום אותו החוצה דרך הריאות ללא כל סיבוכים או תגובות אלרגיות, מכיוון ש CO2 הוא חומר טבעי בגופנו שהגוף כבר מכיר. נעשה שימוש במערכת הרמה הנקראת, בה מרימים את דופן הבטן ללא CO2 כדי להגדיל את חדר הניתוח.

השהייה בבית החולים לאחר לפרוסקופיה כבר מקוצרת משמעותית בהשוואה להליכים עם בטן פתוחה. זמן קצר מאוד לאחר ההליך, המטופל יכול לקום ולחדש את הפעילות היומיומית. ניתן אפילו לבצע לפרוסקופיה על בסיס אשפוז.

אולם במקרה זה חשוב לבחון את תופעות הלוואי של ההרדמה. לאחר פעולה כזו לא תוכלו להשתתף באופן פעיל בתנועה, לכן עליכם לאסוף על ידי מישהו או לקחת מונית. ניתן להשתמש גם בתחבורה ציבורית, אך נחשבת לאופציה פחות טובה.

יש לחדש את פעולת המכונות הכבדות גם למחרת הניתוח. אולם בדרך כלל, לאחר לפרוסקופיה, תצטרך להקל בזה ואתה עדיין בחופשת מחלה במשך מספר ימים. במקרה של הליכי אשפוז, עדיין צריך לדאוג מספיק בבית, לא להרים דברים כבדים בימים הראשונים ולשים לב לריפוי הפצעים הקטנים בבטן.

הפצעים נבדקים באופן קבוע על ידי רופא המשפחה בימים הראשונים כדי להבטיח תהליך ריפוי טוב וכדי להיות מסוגל לפעול מוקדם במקרה של דלקת. כאשר מצוין לפרוסקופיה תלוי לחלוטין באבחון או בניתוח שיש לבצע. כאמור, לפרוסקופיה משמשת לרוב בגניקולוגיה לצורך אבחנה שאינה ניתנת לביצוע באמצעות מישוש חיצוני או אולטרסאונד.

לפרוסקופיה משמשת לעיתים קרובות לבחינת הסבלנות של ה- חצוצרות (tuba uterina), למשל במקרה של רצון לא ממומש להביא ילדים לעולם. במקרה זה, צבע, בדרך כלל מדיום ניגודיות כביכול, מוזרק ל רֶחֶם. בעזרת מצלמת וידיאו, נדידת הצבע מה- רֶחֶם דרך ה חצוצרות ניתן לצפות.

אם חצוצרות הם רציפים, ניתן לראות זאת על ידי שיפוע הצבעים החלק; אם לא, ניתן לראות איפשהו הפסקה של שיפוע הצבעים. בנוסף לאבחון החצוצרות מאבחנים גם רופאי הנשים אנדומטריוזיס או ציסטות באמצעות לפרוסקופיה. בנוסף לאבחון, לפרוסקופיה משמשת גם בגינקולוגיה לטיפול.

מצד אחד, ב הריון חוץ רחמי בה השתלת הביצית המופרית בחצוצרה במקום ב רֶחֶם, ניתן להסיר אותו, ומצד שני, ניתן לנתק גם את החצוצרות. קיצוץ מתוכנן מוביל ל עיקור של האישה, מה שאומר שהיא לא יכולה להביא עוד ילדים לאחר מכן. יש לציין שאפילו עיקור אינו מוביל למאה אחוז וודאות ובמקרים נדירים הֵרָיוֹן יכול להתרחש למרות עיקור.

בנוסף לשיטת הטיפול הדרסטית הזו, רופא יכול גם לקחת דגימות רקמות, למשל מהרחם, כדי לקבוע אם קיים גידול והאם הוא שפיר או ממאיר. לפרוסקופיה פופולרית מאוד לא רק בגינקולוגיה. לפרוסקופיה משמשת גם בתדירות גבוהה יותר ויותר בניתוחים כלליים.

במקרים רבים לפרוסקופיה אף שייכת לתקן הזהב שנקרא, מה שאומר שלפרוסקופיה היא האופציה הראשונה והטובה ביותר. מצד אחד, לפרוסקופיה משמשת ככלי עזר לאבחון. לדוגמא, ניתן לבצע ביופסיות, כלומר קטעי רקמות, כדי לקבוע אם קיים גידול.

לפיכך, לפרוסקופיה משמשת לממצאים לא ברורים, אך זוהי גם שיטת הבחירה לניתוחים רבים. לדוגמא, לפרוסקופיה הפכה לסטנדרט הזהב עבור ניתוח התוספתן, הסרת נספח נספח נספח. לפרוסקופיה היא גם שיטת הבחירה להסרת כיס המרה (כריתת כריתת הרחם), חלקים מה- כבד (כריתה חלקית של הכבד) או חלקים של המעי (למשל כריתה איליוצקלית, כריתת סיגמואיד, כריתת פי הטבעת ...).

בנוסף, הידבקויות יכולה להתרחש באזורים שונים במערכת העיכול (מערכת העיכול, או בקיצור GIT). המשמעות היא שקטעים בודדים של המעי נדבקים יחד וכך הופכים את מעבר המזון דרך המעי לקשה או בלתי אפשרי במידה ניכרת. לאחר מכן ניתן להסיר הידבקויות אלו על ידי לפרוסקופיה, הליך המכונה ברפואה דבקות.

הסרת ה- טחול (כריתת טחול) או כליה (כריתת רחם) ניתן לבצע גם לפרוסקופית. בנוסף, מה שנקרא בקע, כלומר בליטות של המעי דרך דופן הבטן עקב לחץ עודף מחלל הבטן, מטופלים בעזרת לפרוסקופיה, לפיה מוחדר רשת במתאים הצבע כך שהמעי יכול שוב לשכב בחלל הבטן ולא יכול לבלוט דרך דופן הבטן. ישנן שתי טכניקות שונות, TAAP (TransAbdominal PrePeritoneal) ו- TEP (Total ExtraPeritoneal). ה בטן ניתן גם להסיר לפרוסקופית, לפיה לעתים קרובות רק חלקים מהבטן מוסרים ולא את כל הקיבה.

האינדיקציות כאן, למשל, חולים עם התמכרות למזון שאינם יכולים להפחית ממשקלם ללא הסרה חלקית של בטן. לפרוסקופיה יכולה לשמש גם כאופציה טיפולית במקרים של ריפלוקס מַחֲלָה. בנוסף, לפרוסקופיה משמשת לתפירה מעל אזור זה סביב פתוח (מחורר) בטן כִּיב (כיב) בחולה עם פתוח (מחורר) כיב קיבה.

בנוסף לניתוחים כלליים וגינקולוגיה, נעשה שימוש בלפרוסקופיה גם באורולוגיה. כאן, לפרוסקופיה משמשת להסרת ערמונית, למשל, מכיוון שזה יכול להוביל לבעיות גדולות כמו בריחת שתן, קבוע דחף להשתין או אפילו סרטן, במיוחד בחולים מבוגרים. כאמור, הכליות מוסרות גם באמצעות לפרוסקופיה. בנוסף שופכן, שמוביל מהכליות לתוך שלפוחית ​​שתן, ניתן ליישר באמצעות לפרוסקופיה במקרה של צווארי בקבוק או חוסר אחידות כלשהם, הליך זה נקרא ureteroplasty. באופן כללי, נעשה שימוש בלפרוסקופיה בתדירות גבוהה יותר ויותר, מכיוון שהתוצאות האופטיות לאחר הניתוח בדרך כלל מושכות הרבה יותר וניתן להפחית את הסיכון לזיהום וכן את זמן הבילוי בבית החולים.