Ribose

ריבוז הוא מרכיב סוכר של חומצה ריבונוקלאית. אחד מוצא ריבוז בנוקלאוטידים. מדובר במולקולות הכלולות כמרכיבים הקטנים ביותר של חומצת הגרעין, ובשילוב מייצגות את יחידת המידע הקטנה ביותר המאפשרת קידוד של הקוד הגנטי ב- DNA ו- RNA.

גוף האדם יכול לסנתז ריבוזים מחד-סוכרים אחרים (= חד-סוכרים) עצמו באמצעות מה שמכונה מחזור פוספט פנטוז. ריבוז תורם גם לאספקת האנרגיה של תאי השריר עם ATP (= אדנוזין טריפוספט). ה- ATP נצרך על ידי השריר בשלבי התנועה של האימון ועליו להיות מסונתז על ידי הגוף שוב לאחר הצריכה. ריבוז מסייע בכך שהוא נספג בתאי השריר ונצרך במהלך ייצור ה- ATP.

השפעת ריבוז

ריבוז בעצם עובד (כאמור לעיל) על ידי גירוי הסינתזה של ATP (סינתזת אדנוזין טריפוספט) בגוף. מכאן ניתן להסיק שלריבוז יש השפעה גם על ביצועי השרירים ועל הצטברות השרירים. ישנם מספר מחקרים בנושא זה.

במחקר דני משנת 2004 השלימו שמונה ספורטאים שבעה ימים כושר גופני תוכנית המורכבת מיחידות ספרינט על אופניים. מחצית מהן קיבלו 200 מ"ג ריבוז לק"ג משקל גוף, המחצית השנייה קיבלה רק פלצבו (כלומר תרופה ללא כל השפעה משמעותית, כגון גלוקוז). לפני ואחרי האימון נלקחו דגימות מרקמת השריר שלהם ונבדקו לריכוז ATP.

החוקרים מצאו שלמרות שרמת ה- ATP הייתה נמוכה יותר בשתי הקבוצות לאחר האימון, כצפוי, רמת ה- ATP הייתה נמוכה יותר בשתי הקבוצות. עם זאת, לאחר 72 שעות, הנבדקים עם תוספי ריבוז חזרו לרמות ה- ATP הטעונות מראש שלהם, בעוד שהפלצבו נשאר נמוך יותר. תוצאות דומות התקבלו במחקר של אוניברסיטאות פלורידה ונברסקה.

הם העניקו למפתחי גוף תוכנית אימונים אינטנסיבית של ארבעה שבועות ובמקביל ניתנו להם עשרה גרם של ריבוז או פלצבו עשוי גלוקוז. למרות ששתי הקבוצות הצליחו לשפר את כוח השרירים שלהן באמצעות אימון כוח, המועמדים עם ריבוז משלים ביצעו ביצועים טובים יותר באופן משמעותי. לא ניתן לראות את השפעת הריבוז רק באזור אימון משקולות.

ריבוז שימש גם במחקר שנערך בזלצבורג, אוסטריה, לטיפול לֵב מַחֲלָה. בחולים לאחר א לֵב לתקוף או עם הפרעות במחזור הדם של לֵב (איסכמיה), התדרדרות ה- ATP הופחתה ותפקוד הלב השתפר. יש גם מחקר מדאלאס על ההשפעה של ריבוז ב פיברומיאלגיה (FMS).

החמור כְּאֵב מהחולים שנפגעו נגרמת על ידי אספקת חמצן מופרעת לשרירים עקב מחסור ב- ATP. במקרה זה, ריבוז יכול להיות שימושי גם כתזונה תוספת. עם זאת, לא כל תוצאות המחקר מדברות על השפעה חיובית בבירור של ריבוז.

לדוגמא, המחקר של האוניברסיטה הקתולית בלובן בבלגיה לא יכול היה להוכיח השפעה חיובית של צריכת ריבוז על התחדשות. בנוסף, מלבד ההשפעות הרצויות, תופעות לוואי אפשריות כמובן גם, אך אלו מתרחשות בעיקר עם כמויות גבוהות של ריבוז. מכיוון שחומר זה הוא סוכר, קיימת כמובן אפשרות להיפרגליקמיה בחולים עם אינסולין ו דם הפרעות סוכר. יתכן גם שהפרעות במעיים עלולות להתרחש כהשפעה לא רצויה של ריבוז במינון גבוה מאוד.