דיסקלקוליה: אינדיקטורים, טיפול, גורמים

סקירה קצרה

• תסמינים: קושי חמור במתמטיקה (טבלאות כפל, חשבון בסיסי, בעיות טקסט) ובעיבוד מספר וכמות, תסמינים פסיכולוגיים כגון חרדת מבחנים, דיכאון, תלונות סומטיות, הפרעות קשב, התנהגות תוקפנית.
• סיבות: עד כה לא ברור במידה רבה, נדונו הפרעות מוח בגיל הרך ואפילפסיה, סיבות גנטיות, קשר עם הפרעת קריאה ואיות.
• אבחון: אבחון מוקדם הוא מכריע להצלחת הטיפול, דיון אבחוני עם מומחים, הערכת התפתחות בית הספר, בירור באמצעות בדיקות מיוחדות, בדיקות גופניות (כגון בדיקות ראייה ושמיעה, בדיקות נוירולוגיות).

מהי דיסקלקוליה?

התשובה לשאלה זו, בקיצור, היא קושי עמוק בהתמודדות עם מתמטיקה. בהתאם לכך, דיסקלקוליה נקראת גם דיסקלקוליה. זה שייך למה שנקרא הפרעות למידה. קבוצה זו של הפרעות התפתחות בית ספריות משפיעה לא רק על חשבון אלא גם על מיומנויות אחרות כמו קריאה או כתיבה - אלה לא מתפתחות "בדרך כלל". הרקע הוא כשל מוגדר בביצועי המוח.

כמעט בכל המקרים, דיסקלקוליה מתגלה בילדות. דיסקלקוליה מאופיינת באי התאמה בין הביצועים הצפויים לביצועים בפועל. לנפגעים יש בעיות גדולות במספרים ובכמויות. כתוצאה מכך, אפילו חישובים פשוטים הם קשים או בלתי אפשריים לתפיסה. כתוצאה מדיסקלקוליה, הביצועים חלשים לא רק במתמטיקה, אלא גם בשיעורי פיזיקה או כימיה.

דיסקלקוליה אינה מסתיימת עם שנות הלימודים, אלא מובילה בדרך כלל לבעיות בחינוך או בהכשרה, באוניברסיטה, בעבודה או בחיים הפרטיים בבגרות.

שילוב עם הפרעות אחרות

תדירות של דיסקלקוליה

סקרים אחרונים על תדירות דיסקלקוליה מגיעים לתוצאות דומות במדינות שונות. בגרמניה, למשל, בין שלושה לשבעה אחוזים מהילדים, המתבגרים והמבוגרים סובלים מדיסקלקוליה.

באופן מעניין, דיסקלקוליה שכיחה יותר בילדים אמריקאים מאשר בגרמניה. הבדלים במערכת בית הספר עשויים להיות אחראים חלקית לכך.

איך מזהים דיסקלקוליה?

בנוסף, זיכרון העבודה החזותי-מרחבי נפגע. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בעובדה שאנשים מושפעים מתקשים לזכור את מיקומי המספרים במטריצה ​​(סידור כמו בטבלה).

תסמינים בגן או בגיל הגן

עדות לעלייה בסיכון לדיסקלקוליה אפשרית כבר בגיל הגן. עם זאת, זיהוי דיסקלקוליה בגיל זה אינו תמיד קל. הסימנים הראשונים הם בעיות ביחסים ובספירה. גם התחלת העיסוק ביחידות (כמו משקל) ובמערכת העשרונית גורמת לקשיים.

תסמינים בבית הספר היסודי

ספירת אצבעות היא בעצם כלי רגיל בעת לימוד אסטרטגיות חשבון. ספירת אצבעות ממושכת, לעומת זאת, במיוחד במשימות קלות ומתורגלות, היא לפעמים עוד סימן לדיסקלקוליה.

תסמינים בחיי היומיום

לילדים עם דיסקלקוליה מתעוררים מגוון קשיים גם בחיי היומיום. לדוגמה, קריאת השעון כמו גם התמודדות עם כסף היא אתגר גדול עבור הנפגעים.

לחץ פסיכולוגי

מצד אחד, ילדים שנפגעו לעיתים קרובות נסוגים ומפתחים חרדה (מבחנים), תסמיני דיכאון ותלונות סומטיות. תלונות סומטיות הן תסמינים גופניים כמו כאבי ראש או כאבי בטן שלא ניתן למצוא להם סיבה אורגנית. מאידך, הפרעות קשב, עבריינות (= חריגה מהנורמה) והתנהגות תוקפנית תיתכן אצל הילדים שנפגעו.

האם דיסקלקוליה ניתנת לטיפול?

דיסקלקוליה ניתנת לטיפול, אך לא ניתנת לריפוי. טיפול בדיסקלקוליה מבוסס כמעט אך ורק על תמיכה פרטנית וממוקדת לילד הפגוע. הנפגעים אינם מקבלים כל אמצעים רפואיים, במיוחד ללא תרופות.

• אימון חישוב
• טיפול התנהגותי
• אימון נוירופסיכולוגי

אימון לחשבון

ההכשרה בחשבון מבוססת על תכנית הלימודים או מנותקת ממנה. קרא עוד על שיטות האימון היישומיות במאמר תרגילי דיסקלקוליה.

אימון התנהגותי ונוירופסיכולוגי

מטרה אישית

מטרת הטיפול בדיסקלקוליה היא שהילד יבנה את החשיבה המתמטית שלו ובכך יפתח תחושה למספרים. זה מאפשר לילד לתפוס מיומנויות בסיסיות של מתמטיקה כדי להפיק תועלת מהשיעורים בצורה הטובה ביותר.

הבנה ושיתוף פעולה של ההורים

הבסיס לטיפול נכון בדיסקלקוליה הוא הבנה מדויקת של ההפרעה. הדיסקלקוליה לא אומרת פגיעה באינטליגנציה! עם זאת, חשוב שהקרובים יבינו את היקפה והשלכות של דיסקלקוליה. זה כולל, למשל, ידיעה שגורמים פסיכולוגיים שונים כמו לחץ ותסכול משחקים תפקיד בדיסקלקוליה.

למרות השבחים המומלצים תמיד, חשוב להימנע מלצפות ליותר מדי מהילד. חשוב שהילד יבין את נקודת המבט של הטיפול: הטיפול מעניק תמיכה ארוכת טווח ועוזר לשפר את המצב לעתיד.

שיתוף בית הספר

טיפול למתבגרים ומבוגרים

עד כה, תוכניות מתקנות התמקדו בעיקר במסגרות לגיל הרך ולבית הספר היסודי. בהתאם לכך, ישנם רק מעט חומרי תמיכה מושכים עבור מתבגרים ומבוגרים. יש צורך במחקר כדי לחקור את מהלך ארוך הטווח של דיסקלקוליה לבגרות והתפתחות אפשרית של הפרעות נלוות, במיוחד מתמטיקה וחרדה בבית הספר.

משך ועלות הטיפול

קשה להצהיר על משך הטיפול בדיסקלקוליה. ברוב המקרים, הטיפול נמשך על פני שנה אחת לפחות. עם זאת, קשה מאוד לחזות את ההתקדמות במקרים בודדים.

מהם הגורמים וגורמי הסיכון?

גורמי סיכון אפשריים

הפרעות מוח בילדות המוקדמת ואפילפסיה עלולים לעורר דיסקלקוליה. בנוסף, לגורמים פסיכו-סוציאליים וחינוכיים תפקיד חשוב.

סיבות גנטיות

מחקרים עם משפחות ותאומים מצביעים על כך שדיסקלקוליה היא במידה מסוימת תורשתית. בסביבות 45 אחוז מהנפגעים יש קרובי משפחה עם הפרעות למידה.

דיסקלקוליה מופיעה לעיתים בהקשר של הפרעות גנטיות כגון תסמונת טרנר או פנילקטונוריה.

קשר לדיסלקציה?

כיצד בודקים ומאבחנים דיסקלקוליה?

אבחון מוקדם של דיסקלקוליה חשוב כדי שהילד שנפגע יקבל תמיכה מתאימה בנוסף לשיעורים בבית הספר. רק כך ניתן לסגור פערי ידע במהירות והילד לא מאבד קשר עם השיעורים.

ראיון אבחון

מומחים ללקויות למידה הם פסיכיאטרים לילדים ונוער או פסיכותרפיסטים מקבילים. כדי ליזום את הראיון האבחוני, חשוב שהרופא ישאל הן את ההורים והן את הילד שנפגע על הדיסקלקוליה. לעתים קרובות מתבררות אי הבנות בשלב זה.

לאחר מכן הוא מדבר עם ההורים בפירוט על תסמיני הדיסקלקוליה של הילד. יש לדון גם בכל הפרעת שפה והתפתחות מוטורית. ייתכנו גם מתחים פסיכולוגיים שמפחיתים את הדחף של הילד. לבסוף, הרופא ישקול גם את המצב המשפחתי כדי לזהות כל מתח משפחתי. לבסוף, יש להבהיר גם את השאלה האם כבר ננקטו צעדים נגד הדיסקלקוליה.

הבסיס לבחינה הוא סקר מצב הלמידה והתפתחות בית הספר. זה כולל את הדוח מבית הספר. דוח זה צריך לכסות את כל תחומי בית הספר כולל המוטיבציה של הילד, מכיוון שלעתים מיומנויות שפה חלשות קשורות גם לדיסקלקוליה. שינויים תכופים בכיתה ובבית הספר הם גם גורם סיכון לקשיים בלימודים.

בדיקות

בדיקה גופנית

בדיקה גופנית יסודית חשובה כדי לקבוע כל ליקוי נוירולוגי או תחושתי כגון הפרעות קשב, בעיות דיבור, בעיות זיכרון וחולשה חזותית-מרחבית. יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לקשיי ראייה ושמיעה. הרופא קובע יכולות אינטלקטואליות באמצעות מבחן אינטליגנציה סטנדרטי.

האבחנה של "דיסקלקוליה" נעשית כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:

• במבחני חשבון סטנדרטיים מושגת תוצאה בין עשרת האחוזים הגרועים ביותר.
• מנת האינטליגנציה גדולה מ-70.
• ההבדל בין תוצאות המבחנים האריתמטיים לבין מנת האינטליגנציה הם משמעותיים.
• דיסקלקוליה הופיעה לפני כיתה ו'.

חשוב לשלול את האפשרות ש"חולשת המתמטיקה" קיימת רק בגלל חוסר הוראה, מחלות נוירולוגיות או הפרעות רגשיות. אם זה המקרה, הרופא עושה את האבחנה של דיסקלקוליה, תוך התחשבות בכל הקריטריונים.

מה מהלך המחלה ומה הפרוגנוזה?

עם זאת, ללא תמיכה אישית, ניתן לצפות להתקדמות מועטה בתהליך הלמידה וההזדמנויות החינוכיות מצטמצמות מאוד. סטטיסטית, הנפגעים עוזבים את בית הספר מוקדם יותר ויש להם בעיות בהכשרה מקצועית נוספת.

זה מבהיר שיש להתחיל בתמיכה מוקדם על מנת לצמצם את החסרונות הנגרמים מ"חולשה במתמטיקה" וכדי לאפשר התקדמות למידה תקינה.