דמנציה היא מחלה שבה יכולות נפשיות, כגון זיכרון וכישורי חשיבה, יורדים בחדות. כתוצאה מכך, בעיות מוטוריות, הפרעות אוריינטציה, הפרעות דיבור ושינוי באישיות מתרחש גם הוא. ככל שהמחלה מתקדמת, הנפגעים אינם יכולים יותר לבצע את משימותיהם היומיומיות ותלויים בעזרתם של אחרים.
מהי דמנציה?
זכרון אימונים מיושמים בדרך כלל בשלבים הראשונים של דמנציה והפרעת אוריינטציה המותאמת למצב המחלה המסוים. התנאי דמנציה כולל מספר מחלות בהן בעיקר יכולת החשיבה ו זיכרון מופרעים. מעל לכל, חולי דמנציה סובלים מירידה חזקה ביכולות הנפשיות. במיוחד הזיכרון לטווח הקצר ותחושת האוריינטציה מושפעים. אבל גם הפרעות דיבור ומיומנויות מוטוריות פוחתות יותר ויותר. צורה אחת של דמנציה היא אלצהיימר מַחֲלָה. צורה זו מתרחשת בקרב 60 עד 70 אחוזים מכלל מקרי הדמנציה. בנוסף, קיימת דמנציה וסקולרית, כלומר דמנציה הנגרמת על ידי דם כלי. צורה זו נדירה יותר והיא מיוצגת בכ -20 אחוזים. יש גם מגוון מעורב צורות של דמנציה, שבו דמנציה של אלצהיימר ודמנציה וסקולרית יכולה להתמזג. מחלת הדמנציה מופיעה בתדירות גבוהה יותר ויותר בקרב אנשים מבוגרים בגרמניה. זה נובע בעיקר מתוחלת החיים הגבוהה, ומאורח החיים של הציוויליזציה המערבית שלנו. רק לעיתים נדירות אנשים צעירים יותר נפגעים מדמנציה. מעל לכל, לאנשים בני למעלה מ -80 יש סיכוי מוגבר לדמנציה.
סיבות
אל האני גורמים לדמנציה יכול להיות בעל מגוון רקעים. לרוב, דמנציה מתרחשת בהקשר של אלצהיימר מַחֲלָה. בדמנציה של כלי הדם, שבץ or טרשת עורקים or התקשות העורקים הם הגורמים העיקריים. בנוסף, זיהומים (למשל מחלת קרויצפלד-יעקב), מחלות מטבוליות (למשל סוכרת mellitus) ו חמצן מחסור של מוֹחַ אחראים בדרך כלל לדמנציה. יתר על כן, יתכן שיש גם קשר עם מחלת פרקינסון, דכאון ודמנציה תורשתית. ישנן תיאוריות רבות מדוע מתרחשות הדמנציות הנ"ל:
תגובתיות נפשית: פעילויות פסיביות (כגון צפייה בטלוויזיה) לאורך תקופה ארוכה אינן מעוררות באופן אופטימלי את צמיחתם של נוירונים חדשים ואינן גורמות למותם לאט מכיוון שאין צורך בהן. מנקודת מבט זו, פעילויות נפשיות פעילות יכולות להיות מונעות נגד דמנציה. מעל לכל, קריאה, למידה, יצירת מוזיקה ותמיהה מחדדת את המוח האנושי בטווח הארוך. תזונה: תזונה לא בריאה וחדגונית דיאטה לאורך השנים מזיק ל מוֹחַ. בפרט, שיעור גבוה של רווי חומצות שומן בבשר וגבוה סוכר צריכה מזיקה לטווח הארוך. לכן, מאוזן ובריא דיאטה עם ויטמינים C ו- E הגיוניים. כמו כן, דגים עם אומגה 3 בעל ערך חומצות שומן משפיעים על הנפש והזיכרון. פעילות גופנית: בנוסף לפעילות נפשית ענייה בחיים, חוסר בפעילות גופנית יכול להיות אחראי גם על דמנציה. יש להתייחס לגוף כ"ישות "הוליסטית. לא נאמר לחינם כי "בגוף בריא יש נפש בריאה." "תקלה" בגוף ובנפש לאט לאורך שנים בגלל חוסר פעילות ומצב רוח מגרה, ולכן מחלות לא צריכות להיות נדירות.
תסמינים, תלונות וסימנים
דמנציה היא מחלה שהיא פרוגרסיבית וכרוכה במגוון תסמינים. לרוב זה מתחיל בפרוגרסיב איבוד זכרון. אנשים מושפעים סובלים בתחילה בעיקר מהגבלת הזיכרון לטווח הקצר: מידע שנקלט כבר לא נשמר ודברים חדשים בקושי ניתן ללמוד. זה לא בהכרח מורגש בהתחלה, שכן שכחה מסוימת נחשבת לנורמלית, במיוחד בגיל מבוגר. במהלך הנוסף, הזיכרונות הולכים לאיבוד והאדם המושפע שוכח יותר ויותר היבטים בחייו. בהתאם, הוא גם משנה הרגלים ונראה מבולבל כשנשאל על אירועי העבר - אשר ידועים לו בפועל. איבדו גם איכויות קוגניטיביות אחרות: מתווספות הפרעות במציאת מילים ובעיות אוריינטציה. דברים שדווקא מוכרים אינם מוכרים יותר או אינם מסווגים בצורה שגויה, ושינויים יכולים עוֹפֶרֶת לבלבול גדול יותר או לכעס. התוצאה הסופית חמורה עייפות, אדישות וחוסר היכולת לזהות אפילו את קרוביו. מבחינת מיומנויות מוטוריות, דמנציה משפיעה בעיקר על ההליכה. הצעדים הופכים קטנים יותר, האדם המושפע לגמרי לא יציב. מָנוֹעַ רפלקס מכל סוג שהוא יכול ללכת לאיבוד. מבחינה פסיכולוגית, ישנם גם תסמינים רבים. בנוסף לאדישות ועצבנות, תיתכן התנהגות לא רציונאלית (אכילת אכילים או שוטטות), או הזיות ואופוריה. בשני המקרים, ניתן לראות שינויים התנהגותיים גדולים. סימני דמנציה כוללים הדרגתי איבוד זכרון ושינויים באופיו של האדם המושפע.
קורס
למהלך הדמנציה יכולות להיות תכונות שונות. ככלל, עוצמת הדמנציה מתקדמת לאט (לאורך מספר שנים) ואינה ניכרת באופן מיידי. בנוסף, אירועים של דמנציה מתרחשים מאוחר יותר במהלך המחלה. בתהליך זה ימים של חשיבה ותודעה צלולים יחסית מתחלפים בימים משעממים נפשית. בנוסף, חולי דמנציה רבים סובלים מלקות קשה שינויים במצב הרוח, כגון אי כעס וכעס, כמו גם דכאון.
סיבוכים
דמנציה לא בהכרח עוֹפֶרֶת לסיבוכים. אם הנפגעים מקבלים טיפול הולם ומקיף, ניתן לשמור על סיכון נמוך למדי. עם זאת, סיבוכים מסוימים כבר נובעים מטיפול לא מספק. חולי דמנציה רבים ממוקמים בבתי חולים מחוזיים או בבתי אבות. בשל מחסור מבחינת הצוות, לעיתים מתרחש טיפול מאוד לא מספק. בשל עובדי סיעוד שעובדים יתר על המידה, עלול להתרחש טיפול לא טוב, שעלול לעורר בעיות פסיכולוגיות נוספות. טיפול פיזי לקוי יכול גם עוֹפֶרֶת ל עור פצעים, לפעמים עם רציני דלקת. מחלות דמנציה מופיעות בגרסאות רבות ובדרגות חומרה. הסיבוכים תלויים מאוד בסיבת המחלה. סיבוכים שתקפים בדרך כלל לכל מחלות הדמנציה הם, למשל, תופעות לוואי הנגרמות כתוצאה מתרופות, כישלון בתפקודי הגוף, שיעורי זיהום מוגברים ובשלבים מאוחרים יותר אובדן ביכולת האינטראקציה. תוחלת החיים יורדת גם עם הופעת המחלה. הפרעות דמנציה יכולות לקדם נפילות, שברים בעצמות והתכווצויות שרירים. תת תזונה ו התייבשות נצפים לעיתים קרובות. סיבוך לא נדיר הוא התנהגות אלימה כלפי עצמי ואחרים. מחלות דמנציה מורכבות ומובילות לאובדן משמעותי באיכות החיים של הנפגעים וקרוביהם. בשל המאפיין המובהק של המחלה, שכחה, חולים שנפגעו לא פעם מכניסים את עצמם למצבים מסכני חיים.
מתי עליך לפנות לרופא?
אם היכולת הרגילה לזכור נופלת או משתנה, תמיד יש לפנות לרופא. אם יש אובדן זיכרון בחיי היומיום, רצוי לבצע בדיקות בזמן. אם לאדם המושפע קשה יותר ויותר לזכור אירועים של השעות או הימים האחרונים במיוחד, הוא צריך להתייעץ עם רופא. אם היכולת לקרוא שעון אנלוגי נכונה נעלמת, עליו לעבור בדיקה מקיפה. ברגע שקרובי משפחה מבחינים כי פערי הזיכרון הקיימים מתמלאים בסיפורים מאופרים, יש לחפש שיחה רגועה ובוטחת עם האדם המושפע לגבי השינויים שהבחינו בהם. במקרה של דיסאוריינטציה או אובדן זיכרון של שמות וגם של אנשים, יש צורך בעזרה בהקדם האפשרי. המחלה כבר נמצאת בשלב מתקדם ואין להשאיר את האדם הפגוע לבדו. עזרה רפואית נחוצה גם אם, בנוסף ל איבוד זכרון, מתרחשים שינויים התנהגותיים בולטים. התנהגות אגרסיבית או עלייה חדה בסכסוכים עם אנשים בסביבה הקרובה נחשבים למטרידים ויש לבאר אותם על ידי רופא. אם האדם הפגוע שוכח ליטול תרופות נחוצות או שוכח לאכול מספיק מזון כמו גם נוזלים במהלך היום, הוא זקוק לעזרה רפואית. אם יש ירידה ניכרת במשקל או שינוי בצורך בשינה, יש להתחיל בחקירה נוספת.
טיפול וטיפול
אל האני תרפיה או טיפול בדמנציה תלוי בצורתו. עד היום דמנציה אינה ניתנת לריפוי. לכן, בהתאם לצורתו, הטיפול בדמנציה מנסה להאט את ההידרדרות הנפשית כמו גם את הסימפטומים הגופניים. אם מתגלה דמנציה בזמן, ניתן לנסות בשלב מוקדם זה להאט את התוצאות החמורות. טיפול תרופתי הוא השיטה העיקרית הנהוגה כאן. בנוסף, שילוב חברתי טוב במשפחה מועיל על מנת לתת לאדם המושפע את התחושה שהוא עדיין "שייך". יתר על כן, טיפול סוציוטרפויטי או פסיכותרפי הוא תמיכה חשובה בנוסף לתרופה תרפיה. בנוסף לאלה אמצעים, מומלץ גם בדיקה על ידי נוירולוג, אשר יכול לספק מידע חשוב נוסף על צורת הדמנציה הספציפית ובכך להציע תשובות למטפלים או למשפחה אודות המחלה. ישנן גם קבוצות תמיכה ומרפאות זיכרון שיכולות לעזור לסובל מהדמנציה לשמור על עצמאותו ועל יכולותיו הנפשיות זמן רב יותר.
תחזית ופרוגנוזה
מהלך הדמנציה משתנה מאוד מאדם לאדם ותלוי, בין היתר, בסוג המסוים של דמנציה. בצורה הנפוצה ביותר של דמנציה, דמנציה של אלצהיימר, אך גם ברוב האחרים צורות של דמנציההמחלה מתקדמת בהדרגה. לאורך שנים רבות, יש אובדן הדרגתי של היכולת הקוגניטיבית. הרס תאי העצב ב מוֹחַ הוא בלתי הפיך. לא ניתן לרפא את המחלה על ידי טיפול תרופתי או פסיכו-סוציאלי אמצעים. רק את התקדמות המחלה ניתן להאט או אפילו להפסיק זמנית. עם השנים החולים הופכים יותר ויותר לשכוחים ותלויים, עד לצורך המלא בטיפול ולבסוף מתים מסיבוכי מחלתם. החולים אינם מסוגלים עוד לטפל בעצמם והם תלויים לחלוטין בעזרתם של אחרים לדברים כמו צריכת מזון והיגיינה גופנית. ה אלצהיימר האבחנה עצמה אינה סיבת המוות בפועל של החולים. זה דווקא המקרה שמיטות המיטה יכולות להוביל לשכיחות מוגברת של דלקת ריאותתסחיף ריאתי או אחר מחלות זיהומיות, שממנו בסופו של דבר הסובלים מתים. באופן כללי, ככל שהתפרצות הדמנציה מאוחרת יותר, מהלך המחלה קצר יותר.
טִפּוּל עוֹקֵב
טיפול לאחר לסובלים מדמנציה מורכב מהשבתם חזרה לסביבת ביתם לאחר שהייה באשפוז. האתגר הוא לעתים קרובות ההסתמכות על מטפלים במשפחה, שעליהם להסתגל תחילה לתפקידם החדש. טיפול לאחר מכן משפיע לא רק על המטופל, אלא גם על קרוביו, שצריכים לקבל מידע וליווי על מנת להימנע מלהיות המומים. כדי להקל על המצב, יכול להיות שהייה חלקית באשפוז במרפאה יכולה להיות שימושית מכיוון שכאן המטופלים משתחררים בהדרגה לחיי היומיום. באמצעות הצעות טיפוליות ניתן לקבל אוטונומיה מסוימת, תלוי בשלב הדמנציה. חשוב שהמטופלים לא יכבידו על עומס יתר על ידי המטפלים, מכיוון שהדבר יכול לגרום להתפרצות מחלה מחודשת. יש להתחשב ברגישות בצרכיו של כל אדם. אם המטופל יעבור באופן מלא לסביבה הביתית, מועיל כאן גם לקבל ביקורים סדירים של הרופא או לשכור אחות מקצועית שתספק תמיכה בתקופה הראשונית הקשה. תכנון יומיומי טוב ממלא תפקיד מרכזי בהבטחת תיגר על החולה ושלא יהיה ריק בו המחלה יכולה להתפרץ. השתתפות בחיי החברה, נטילת תחביבים ישנים ואימונים קבועים של גוף ונפש הם רק כמה המלצות.
הנה מה שאתה יכול לעשות בעצמך
ככל שמתקדמת מחלת הדמנציה, יש מגבלות ובעיות הולכות וגוברות בחיי היומיום של הנפגעים. בעזרת טיפים פשוטים לעזרה עצמית ניתן לשפר משמעותית את איכות חייהם של הנפגעים - בנוסף לטיפול הרפואי. חשוב ביותר, במיוחד בתחילת מהלך המחלה, להחליף מידע עם חולים אחרים. זה עוזר למטופלים להבין טוב יותר את המטופלים שלהם מצב וגם להתרחק רגשית. על מנת שהמטופלים יישארו מאוזנים למרות מחלתם, פעילות גופנית מספקת, בריאה דיאטה ומומלץ לזמן לנסיגה אישית. חשוב מאוד לאלה שנפגעו למצוא סביבה מכבדת ואוהבת שתומכת. גישה פתוחה למחלת עצמו משפיעה לרוב על המושפעים ועל שליטה בחיי היומיום שלהם. בנוסף לטיפים לעזרה עצמית שהנפגעים יכולים לשלב בחיי היומיום שלהם, מומלץ גם ייעוץ ותמיכה מקצועית. תרפיה, כגון טיפול במוזיקה או רפוי בעסוק, האדם המושפע יכול להשתחרר מבעיות התנהגות מלחיצות וכך להרגיע את עצמו. על האדם המושפע להתרכז בקידום היכולות הקיימות על מנת שיוכל לשמור על עצמאותו למשך תקופה ארוכה יותר. לשינויים פתאומיים בסביבה עלולה להיות השפעה שלילית על הסובל מדמנציה ולכן יש להימנע מהם.