מבוא
התייבשות מתארת חוסר נוזלים בגוף. במיוחד אצל אנשים מבוגרים היא נגרמת לעיתים קרובות מכמויות שתייה לא מספקות, אך התייבשות בקרב ילדים אינה נדירה עקב דלקות תכופות במערכת העיכול ו חום. חוסר נוזלים יכול גם להוביל הפרעות אלקטרוליטים ובמקרה הגרוע ביותר להתייבשות הגוף עם אובדן הכרה.
הגדרה
אחד מדבר על התייבשות (גם: התייבשות או התייבשות) כאשר כמות הנוזלים בגוף פוחתת וחסר מים. בהתאם לסיבה, מחסור במים בגוף יכול להניח בדרגות חומרה שונות. התייבשות חזקה מאוד עלולה להוביל להתייבשות (התייבשות) של הגוף.
התייבשות יכולה להיגרם על ידי צריכת נוזלים נמוכה מדי או אובדן נוזלים גבוה מאוד. ישנן צורות שונות של התייבשות, המתייחסות ליחס בין מים למינרלים (אלקטרוליטים) בתוך הגוף. יחס מאוזן של מים ו אלקטרוליטים חשוב מאוד בגוף מכיוון שהוא מספק תנאי מוקדם לכל התפקודים.
במקרה של אלקטרוליטים, זה מעל הכל נתרן שממלא תפקיד מכריע בוויסות המים האנושיים לאזן. בהתייבשות איזוטונית, נתרן ומים נעדרים באותה מידה, ואילו בשתי הצורות האחרות היחס מוסט. בהתייבשות היפוטונית זה בעיקר ה נתרן זה מעט מדי זמין, ואילו בהתייבשות היפוטונית קיים חסר עצום של נוזלים ויותר מדי נתרן בגוף.
סיבות
הגורמים למחסור במים בגוף יכולים להיות שונים מאוד. הגורם השכיח ביותר הוא התייבשות בגלל כמויות שתייה לא מספקות. זה משפיע בעיקר על אנשים מבוגרים, מכיוון שיש להם צורך נמוך יותר לשתות ולהרגיש צמא.
אך גם צעירים, למשל לאחר עבודה פיזית קשה או בטמפרטורות גבוהות מאוד, עלולים לסבול במהירות מהתייבשות אם הם לא שותים מספיק כדי להחליף את המים המיוזעים. בנוסף, שלשולים ו הקאה מובילים במהירות יחסית להתייבשות הגוף, וכך גם חום. גָבוֹהַ דם הפסדים כתוצאה מפציעה מובילים גם למחסור בנוזלים בגוף.
הנוזל הוא ה דם ב כלי. אך מחלות איברים יכולות להיות גם הגורם להתייבשות, כמו למשל חריפה כליה כישלון או חולשה של בלוטות יותרת הכליה, כמו גם סוכרת. במחלות אלה יש מעבר של נוזלים, במיוחד מחוץ ל כלי ותאים לתוך מה שמכונה החלל החוץ-תאי, כלומר הרווח בין התאים. בחולים הנוטלים באופן קבוע תרופות מייבשות (תרופות משתנות), אלה עלולים לגרום להתייבשות אם נלקחים במינונים מוגזמים.
סימטומים
התסמינים הראשונים המופיעים כאשר חסר נוזלים בגוף הם בדרך כלל כאבי ראש ותחושה כללית של חולשה. האדם שנפגע מרגיש בדרך כלל צמא, כיוון שהגוף מזהה את המחסור במים ואת מוֹחַ שולח אותות מתאימים. השתן גם בצבע כהה מאוד מכיוון שהכליות מרכזות את השתן כדי להפריש פחות מים.
תסמינים נוספים יכולים להופיע עם התקדמות המחלה. אלו כוללים עור יבש וממברנות ריריות, המורגשות בקפלי עור עומדים. בנוסף, האנשים שנפגעו מראים עיגולים כהים מוגברים מתחת לעיניים.
אם לא מפצים את המחסור במים, ניתן להוסיף תסמינים אורגניים. טכיקרדיה ונמוך דם ניתן לצפות בלחץ (תת לחץ דם), כמו גם בתגובת לחץ בה האדרנלין מוביל להזעה. בשלבים מאוחרים יותר, התכווצויות ועננות תודעה עד לחוסר מודעות עשויה אפילו להתרחש.
אם כבר חסרים 12 עד 15% מהמים בגוף, זה מוביל ל הלם עם חולשה במחזור הדם, שאף יכול להוביל ל תרדמת. ילדים ותינוקות מושפעים מהתייבשות לעתים קרובות הרבה יותר מאשר מבוגרים. זה בין השאר בגלל שלעתים קרובות הם שותים מעט מדי, וחלקם מכיוון שהם סובלים לעיתים קרובות מזיהומים במערכת העיכול שמובילים לשלשול ו הקאה.
גם במקרה של שיא לאורך זמן חום, יש לשים לב במיוחד לצריכת נוזלים. באופן עקרוני, א מחסור בנוזלים אצל ילדים מוביל לאותם תסמינים כמו אצל מבוגרים. עם זאת, מכיוון שלעתים קרובות ילדים אינם יכולים להביע את הרגשתם, על ההורים לשים לב לתסמינים מסוימים, במיוחד אם יש זיהום במערכת העיכול.
הריריות והעור של הילד מתייבשים וניתן לראות קפלי עור עומדים כאשר אזור העור נדחף יחד עם היד. אופייני גם לעיניים שקועות עם עיגולים כהים מתחת לעיניים. רפלקס היניקה אצל תינוקות חלש מהרגיל ומספר עַפְעַף מכות מצטמצמות, כמו גם ייצור שתן, אשר ניתן לראות בחיתול יבש.
ירידה במשקל מעידה גם על חוסר נוזלים. אם הילד כבר שותה, לעתים קרובות ניתן לגלות תחושת צמא מוגברת. אם מופיעים סימני התייבשות אצל ילד או תינוק, או שאפילו עייפות והיעדרות מצביעים כבר על הכרה מופחתת, יש לפנות מיד לרופא ילדים. תוכל למצוא מידע נוסף בנושא זה כאן: שלשולים בתינוקות
