פתוגנזה (התפתחות מחלה)
דלקת שלפוחית השתן הבין-עירונית נובע מדלקת כרונית פרוגרסיבית (פרוגרסיבית) של כל שכבות השתן שלפוחית שתן קִיר. הוא נחשב לישות (מושא שיקול, שהוא כשלעצמו ישות נפרדת או שלם) של רגישות-יתר שלפוחית שתן (HSB).
הגורמים הגנטיים האידיופטיים הבאים אפשריים או נדונים:
- תפקוד לקוי של האורוטלום (תקלה ברקמת הכיסוי הרב שכבתית)אפיתל) של דרכי השתן): תפקיד חשוב בפתוגנזה ממלא שכבת הגליקוזאמינוגליקן המגנה (המגנה) מטבעה (שכבת GAG /שלפוחית שתן שכבת מגן) על האורותל (רקמת כיסוי רב שכבתית של דרכי השתן המנקזות, במקרה זה שלפוחית השתן), אשר ככל הנראה לקויה וכך הופכת לחדירה יותר לנוקסים (רעלים). שכבת ה- GAG הפגועה מקלה על בקטריה, חלבונים וחומרים מסרטנים להיצמד לדופן שלפוחית השתן. אשלגן בפרט חשודים היונים שחודרים דרך מחסום הרירית המופרע לשכבות עמוקות יותר של דופן שלפוחית השתן שם הם מגרים רקמות, מפעילים תאי דטרוזור (detrusor vesicae / תאי שריר חלק בדופן שלפוחית השתן), ובכך מקדמים היפראקטיביות עצבית. רכיבים אגרסיביים אחרים של שתן מגרים גם את דופן השלפוחית הלא מוגנת, וכתוצאה מכך תהליכים דלקתיים מתמשכים.
- פעילות יתר עצבית: סיבים עצביים התפשטות דופן שלפוחית השתן (חיישני עצב מוגברים), חדירת תאי תורן לשרירי הגמילה ומוצרי תאי התורן בשתן מרמזים על עלייה כְּאֵב תפיסה. תאי התורן שייכים ל לויקוציטים (לבן דם תאים). הם ממלאים תפקיד חשוב ב המערכת החיסונית, ריפוי פצע כמו גם בתגובות מיידיות אלרגיות. תאי תורן המופעלים לצמיתות משחררים מתווכים דלקתיים בלתי נשלטים כגון היסטמין וציטוקינים, התורמים לשמירה על תהליכים דלקתיים (דלקתיים).
- תפקוד לקוי (תפקוד לקוי) של רצפת אגן.
- פגיעה במיקרו-סירקולציה / מופחתת דם זרימה.
- אי סבילות להיסטמין
- זיהומים
- הפרעות מתח פסיכו-סומטיות
- השפעות המיקרוביום (מכלול המיקרואורגניזמים של הפרט).
- גורמים גנטיים
אצל חלק מהסובלים, דלקת שלפוחית השתן הבין-עירונית מתרחשת בשיתוף עם אלרגיות, אנדומטריוזיס (התרחשות של רירית הרחם (רירית הרחם) חוץ רחמי (מחוץ לחלל הרחם)) מבינים כי, תסמונת המעי הרגיז, מחלת מעי דלקתית כרונית (IBD) כגון מחלת קרוהן or קוליטיס כיבית, מִיגרֶנָה או מחלות ראומטיות (למשל, פיברומיאלגיה). לכן, חושבים שתהליכים אוטואימוניים עשויים להיות בבסיס המחלה.
אטיולוגיה (גורם)
האטיולוגיה המדויקת לא ידועה עד כה.
נדון כגורמי ההדק האפשריים הם:
- נטייה גנטית אוטואימונית
- היסטוריה של דלקת שלפוחית השתן החיידקית החוזרת ונשנית (חוזרת)
- כימותרפיה
- רדיאטיו (רדיותרפיה) של גידולים באגן הקטן.
סיבות התנהגותיות
