היסטוריה רפואית (היסטוריה של המטופל) הוא מרכיב חשוב באבחון של דיסאקוזיס (אובדן שמיעה). היסטוריה משפחתית
- האם במשפחה שלך יש בעיות תכופות עם ירידה בשמיעה?
היסטוריה חברתית
- מה המקצוע שלך?
- האם היה לך קשר כלשהו עם עופרת, פחמן חד חמצני, כספית, פחמן דו-סולפיד, פח או תרכובות כימיות אחרות?
- האם אתה מרבה לבלות בסביבות רועשות כגון מפעלי ייצור, מועדוני לילה וכדומה?
- האם אתה לובש הגנה מפני רעש בעת הצורך, למשל בעת עבודה על מכונות?
- האם יש עדויות למתח פסיכו-סוציאלי או למאמץ עקב המצב המשפחתי שלך?
נוֹכְחִי היסטוריה רפואית/ היסטוריה מערכתית (תלונות סומטיות ופסיכולוגיות).
- שמת לב שאתה צריך להגביר את עוצמת הקול בטלוויזיה או ברדיו ממה שהיית עושה בעבר?
- האם אתה מפסיד מידע כשאנשים רבים מדברים בבלבול?
- האם אובדן השמיעה בא פתאום?
- האם שמת לב לתסמינים אחרים, כגון.
- דליפת נוזלים מהאוזן?
- כאב אוזניים?
- סחרחורת?
אנמנזה צמחית כולל אנמנזה תזונתית.
- האם אתה עושה מספיק פעילות גופנית כל יום?
- האם אתה מעשן? אם כן, כמה סיגריות, סיגרים או צינורות ליום?
- אתה שותה אלכוהול? אם כן, איזה משקה (ים) וכמה כוסות ביום?
- האם אתה משתמש בסמים? אם כן, אילו תרופות (GHB ("אקסטזה נוזלית"), הרואין, קוקאין) ובאיזו תדירות ליום או לשבוע?
היסטוריה עצמית כולל היסטוריה של סמים.
- מצבים קיימים (מחלות באוזניים)
- תפעול
- אלרגיות
- היסטוריה סביבתית
- פיצוץ טראומה
- רעש - כך שקיים סיכון של רעש אובדן שמיעה ברמות צליל קבועות או לאורך שנה של 85 dB (A); יש להימנע אפילו מרעש חזק לטווח הקצר כמו מוזיקת דיסקו רועשת (110 dB); בקרב מחלות המקצוע המוכרות, אובדן שמיעה הנגרם על ידי רעש הוא מחלת המקצוע הנפוצה ביותר עם כ- 40%.
- חומרים תעשייתיים כגון אַרסָן, עוֹפֶרֶת, קדמיום, כספית, פח; פַּחמָן חד חמצני; תרכובות פלואור-פחמן; פחמן דו-גופרתי; סטירן; תרכובות פחמן טטרכלוריד; טולואן; טריכלוראתילן; קסילן.
היסטוריה של תרופות (אוטוטוקסיות; אוטוטוקסיות תרופות/ תרופות אוטוטוקסיות (מזיקות לשמיעה).
- משככי כאבים (תרופות נגד כאבים)
- נוגדי דלקת לא סטרואידים תרופות (NSAID): חומצה אצטילסליצילית (ASA) [לקות שמיעה:> 1.95 גרם, תלויה במינון והפיכה לאחר פרק זמן קצר; ליקויי שמיעה:> 10 גרם לדקה; צלצול באוזניים: 6-8 גרם ומעלה]; סליצילטים (אובדן שמיעה סנסוריאלי)
- אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה
- אמינוגליקוזיד אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה (aminoglycosides; הפרעות במיוחד בתדרים הגבוהים יותר) - עמיקצין, ג'נטמיצין (גנטמיצין), קנאמיצין, ניומיצין, נטילמיצין, פרומומיצין, סטרפטומיצין, טוברמיצין.
- גליקופפטיד אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה (וונקומיצין, טיקופלנין).
- מעכבי גיראז (ciprofloxacin, אולוקסצין).
- מקרולידס (הפרעה בטווח הספקטרום המלא של התדרים) - אזיתרומיצין, אריתרומיצין, קלריתרומיצין.
- אובדן שמיעה אינו נפוץ יותר עם macrolides מאשר עם אמוקסיצילין ו פלואורוקינולונים.
- אנטי מלריה תרופות כמו chloroquine or כִּינִין (כִּינִין אלקלואידים).
- נוגדי פרכוסים כגון קרבמזפין, פניטואין, סטרפטומיצין.
- משתנים (תרופות משתן).
- מעכבי קרבואנהידראז (אצטזולמיד).
- משתני לולאה (בומטניד; חומצה אתקרילית; פורוסמיד - כאן תופעת הלוואי מתרחשת בעיקר בהזרקה תוך ורידית מהירה בנוכחות אי ספיקה כלייתית).
- מעכבי פוספודיסטרז -5 (אוונאפיל, sildenafil, tadalafil, vardenafil).
- מעכבי משאבת פרוטון (מעכבי משאבת פרוטון, PPI; חוסמי חומצה) - אומפרזול.
- נזק לתלידומיד שנגרם על ידי נטילת התרופה תלידומיד בשנות השישים.
- תרופות ציטוסטטיות כמו ציספלטין, קרבופלטין, בלומיצין, וינסריסטין.
