צנית (Hyperuricemia): סיבוכים

להלן המחלות או הסיבוכים החשובים ביותר העלולים לתרום כתוצאה מהיפרוריקמיה או צנית:

נספחי עיניים ועיניים (H00-H59).

  • אירידופתיה אוריקה - מעורבות עיניים ב שגדון.

מחלות אנדוקריניות, תזונתיות ומטבוליות (E00-E90).

מערכת לב וכלי דם (I00-I99)

* גברים עם גאוט דלקת פרקים יש סיכון מוגבר ללב וכלי דם; עם זאת, זה לא חל על גברים עם טהור היפרוריצמיה.כבד, כיס מרה, ו מָרָה צינורות - לבלב (לבלב) (K70-K77; K80-K87).

  • נזק לכבד עקב משקעים

מערכת השלד והשרירים (M00-M99)

  • דלקת מפרקים ניוונית (חולים צעירים)
  • אַמתַחַת (דלקת של הבורסה), בדרך כלל במרפק.
  • כרוני דלקת פרקים (דלקת מפרקים) (פנים חולים מבוגרים).
  • נזק כרוני למפרקים (מה שמכונה ארתרופתיה גבישית).
  • בלתי הפיך, כלומר שינויים והרס משותפים בלתי הפיכים.
  • פוליארטיקולרי דלקת פרקים אוריקה (שגדון) / דלקת מפרקים ניוונית urica - מספר לוקליזציות אפשרי: עמוד השדרה הצווארי (אטלס מעורבות של מאורות), קדושה המפרקים (sacrooliitis ארוזי), ידיים (לעתים קרובות בקטנה אצבע המפרקים; במיוחד אצל נשים), מפרקי ברכיים ורגליים.
  • דלקת הגידים (נדן גיד דלקת) כביטוי של צנית כרונית.
  • רקמות רכות או עצם עצם (משקעי שתן ברקמות רכות עצמות).

נפש - מערכת עצבים (F00-F99; G00-G99).

  • תפקוד לקוי של זיקפה (ED) - מתאר מצב רפואי כרוני של לפחות 6 חודשים, בו לפחות 70% מהניסיונות לקיים יחסי מין אינם מצליחים
  • נוירופתיה פריפריאלית (מחלות של מערכת העצבים ההיקפית) - מונונאורופתיה (פגיעה בעצב היקפי יחיד); נוירפרקסיה (תפקוד לקוי של עצב הנגרם על ידי מתיחה או לחץ; 89% על העצב החציוני במנהרה הקרפלית) עקב מעבר

מערכת גניטורינארית (כליות, דרכי שתן - איברי מין) (N00-N99).

  • אי ספיקת כליות, כרונית (תהליך המוביל להפחתה מתקדמת לאט בתפקוד הכליות).
  • פריאפיזם - זקפה הנמשכת> 4 שעות ללא גירוי מיני; 95% מהמקרים פריאפיזם איסכמי או נמוך, שהוא כואב מאוד; LFP יכול עוֹפֶרֶת לבלתי הפיך אין אונות אחרי 4 שעות בלבד; תרפיה: דם שאיפה ואולי הזרקה סימפטומימטית תוך-מוחית; פריאפיזם "זרימה גבוהה" (HFP) אינו דורש אמצעים מיידיים
  • אוראת-נפרופתיה (נפרופתיה של צנית; צנית כליה) - בתצהיר של חומצת שתן גבישים בכליות או הקשורות לצנית כליה מחלה עם עורקים קשורים יתר לחץ דם.
  • Uratnephrolithiasis (חומצת שתן אבנים).

בהמשך למחלות לב-מטבוליות

  • מחקרי האגודה זיהו גרסאות רבות של DNA (פולימורפיזמים בודדים של נוקליאוטידים (SNP)) הקובעים גנטית את הביטוי של חומצת השתן ב דם. רנדומיזציה מנדלית שימשה כדי לחקור האם רמות גבוהות של חומצת השתן הן בעלות חשיבות סיבתית לסוג 2 סוכרת, כלילי לֵב מחלה (CHD), איסכמי שבץ, ו אי ספיקת לב. לצורך כך הוקמו שתי קבוצות: קבוצה I עם 28 בסך הכל SNPs זוהו בעבר במחקרים כרלוונטיים לרמות חומצת השתן. קבוצה II הוקמה מקבוצה I: 14 SNPs נבחרו אשר נקשרו באופן בלעדי לרמות חומצת השתן ולא לתכונות אחרות (אסוציאציה לא-פליאוטרופית); אז נוצר ציון סיכון גנטי (GRS) וקשור למחלות לב-מטבוליות שהוזכרו. תוצאות: ספציפית לחומצה אורית SNPS היו קשורים באופן משמעותי עם היפרוריצמיה (צנית), אך אין קשר לסוג 2 סוכרת, מחלת לב כלילית (CHD), איסכמי שבץ, ו אי ספיקת לב ניתן לזהות מה- GRS.