הַגדָרָה
אל האני לֵב שריר (שריר הלב) הוא סוג מיוחד של שריר שנמצא רק בלב ויוצר את רוב דופן הלב. דרך הרגיל שלה התכווצויות, זה אחראי על דם נלחץ מתוך לֵב (משימת הלב) ונשאב בגופנו והפך אותו לחיוני.
מבנה של שריר הלב
אל האני לֵב לשריר מאפייני שרירים חלקים ומפוסלים כאחד ולכן הוא מייצג צורה מיוחדת. מבחינת המבנה, זה מתאים יותר לשרירים המפוספסים, כלומר השלד. סיבי השריר האישיים בנויים באופן כזה ש- חלבונים האחראים להתכווצות, אקטין ומיוזין, מסודרים באופן קבוע כל כך שמבנה מיוחד זה מבטיח שהתאים מציגים מעין מבנה מפוספס באור מקוטב.
מערכת הצינוריות (חללים התוחמים בקרום בתוך הציטופלזמה המשמשים כ סידן מאגרים ולכן ממלא תפקיד חשוב ביותר בכיווץ השרירים) דומה גם לזה של שרירים מפוספסים, ולכן הלב, כמו שרירי השלד, מסוגל להתכווצות מהירה ובעיקר חזקה. מאפיין שיש לתא שריר הלב (cardiomyocyte) המשותף לתאי השריר החלק, אולם הוא שלכל תא יש גרעין משלו, שנמצא בדרך כלל באמצע הציטופלזמה. רק לעיתים רחוקות ישנם שני גרעינים לכל תא, בעוד שבתא שריר השלד יכולים להיות מאות.
לכן, בניגוד לתאי השריר המפוספסים, אנו מדברים כאן רק על סינסיציום "פונקציונלי", מכיוון שהתאים מחוברים זה לזה אך אינם מוזגים יחד. בנוסף, ישנם תכונות שרק לשרירי הלב יש: לדוגמא, מאפיין חשוב הוא שתאי שריר הלב האינדיבידואליים מחוברים זה לזה על ידי מה שמכונה פסים מבריקים (disci intercalares). פסים מבריקים אלה מכילים desmosomes ומגעי דבקות. שניהם מבנים המסייעים בייצוב מבנה התא ומאפשרים העברת כוח בין התאים הבודדים. מצד שני, הרצועות המבריקות מכילות גם צמתים מרווחים, כלומר "פערים" קטנים כמעט בין התאים הסמוכים, דרכם אפשרי זרימת יונים ובכך אפשרי צימוד חשמלי.
