דלקת הגידים

שמות נוספים

  • דַלֶקֶת הַגִיד
  • דלקת קרום המוח
  • פרטניניטיס

מבוא

המחלה המכונה בטרמינולוגיה רפואית דלקת גידים היא דלקת במעטפות הגידים. ברוב החולים שנפגעו, זה מתבטא במראה של חזק ודוקר כְּאֵב, שמועצמת על ידי תנועה ופוחתת על ידי אימוביליזציה. באופן עקרוני, דלקת הגידים יכולה להשפיע על כל גיד בגוף. עם זאת, בתרגול הקליני היומיומי, ברור כי גידים באזורים בגוף שנמצאים במתח כבד נפגעים במיוחד. לוקליזציות אופייניות של דלקת הגידים הם קרסול המפרקים ופרקי כף היד.

סיבות

הגורמים לדלקת הגידים יכולים להיות שונים מאוד. ברוב המקרים, את המופע של דלקת הגידים ניתן לייחס לעומס יתר או לטעינה שגויה של המפרקים. את הסיבות להתפתחות דלקת הגידים ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות. ברפואה מבדילים גס בין סיבות לא זיהומיות לבין זיהומיות.

סיבות זיהומיות

על מנת להבין את הגורמים לדלקת בגידים, יש להיות מודעים למבנה ולתפקוד של a נדן גיד. כנדן כפול קירות מלא נוזל סינוביאלי, ה נדן גיד שוכב על החלק החיצוני של גידים. באופן גס, הוא מורכב משכבה הדוקה של רקמת חיבור (שכבה פיברוזום) וחלק סינוביאלי (שכבה סינוביאלית).

אצל אנשים בריאים, ה נדן גיד היא מערכת סגורה שמבצעת בעיקר פונקציית מגן. בנוסף, מעטפת הגיד נועדה לספוג את הכוחות והחיכוך המתרחשים במהלך התנועה. בשל מבנה מעטפת הגיד, בדרך כלל לא ניתן באורגניזם בריא לפגוע ברקמות על ידי פתוגנים (למשל בקטריה).

עם זאת, במקרה של פציעות טראומטיות, כמו א פצע דקירה, המחסום של מעטפת הגיד חודר והתאוששות חיידקים אפשרית. סטפילוקוקים ו סטרפטוקוקים הם בין הפתוגנים החיידקיים הנפוצים ביותר הנחשבים לגורם הדלקת של דלקת הגידים. יתר על כן, פגיעה במעטפת הגיד יכולה להיגרם גם על ידי כלמידיה, מיקופלזמה וגונוקוקים. גם במקרה זה דלקת הגידים יכולה להתפתח עם דקירות חזקות כְּאֵב ותפקוד משותף מוגבל.