שִׁגָדוֹן

מילים נרדפות במובן רחב יותר

רפואי: Hyperuricemia "Zipperlein", התקף של צנית, Podagra, דלקת מפרקים אוריקה

הגדרה גאוט

צנית היא הפרעה מטבולית בה גבישי חומצת השתן מופקדים בעיקר ב המפרקים. חומצת השתן מיוצרת בגוף האדם, בין היתר, במהלך מוות של תאים ופירוק רכיבי תאים (למשל ה- DNADNS = חומצה deoxyribonucleic). זה מוביל לתלונות ראומטיות, כלומר: ב המפרקים מושפע, ולכן המחלה מסווגת כראומטית.

קצה האגודל המפרקים יכול להיות מושפע מכך, לפיו הנפגעים סובלים מאוד קשה כְּאֵב. לקבלת מידע נוסף ראשי העורכים ממליצים על המאמר הבא: כאב במפרק קצה האגודל

• דלקות
• נפיחות ו
• כאב חמור

צנית: מחלה ידועה ... בימי הביניים, צנית נחשבה ל עונש בגלל גרגרנות וצריכת אלכוהול מוגזמת, מכיוון שלרוב זה השפיע רק על אנשים שיכולים להרשות לעצמם עשיר דיאטה עם הרבה בשר ודגים שומניים. חולים מפורסמים היו למשל שארל החמישי, הנרי השמיני או מיכלאנג'לו ... כיום ניתן לראות כי צנית קשורה בתדירות גבוהה יותר למחלות של מה שמכונה "תסמונת מטבולית", שזו מחלה שניתן להעביר דרך הגוף: עם חוזקה ההולך וגובר, גם צנית המחלה צוברת שוב חשיבות.

• לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם עורקי)
• סוכרת מסוג 2
• עודף משקל (השמנת יתר) ו
• חילוף חומרים בשומן הפרעות (hyper- / dyslipidemia).

תדר (אפידמיולוגיה)

הופעה באוכלוסיה צנית היא אחת המחלות המטבוליות הנפוצות ביותר במדינות מתועשות, יחד עם סוכרת mellitus type 2. כ- 30% מהגברים ו- 3% מהנשים סובלים מרמות חומצת שתן גבוהות, ואחד מכל עשרה חולים עם רמות גבוהות של חומצת השתן באזור דם (היפרוריצמיה) מפתח גאוט. אצל גברים זה לא תלוי בגיל, אצל נשים הערכים עולים לאחר גיל המעבר.

מקור וסיבות

המונח צנית הוא למעשה מונח קיבוצי למחלות מטבוליות שונות המובילות לעלייה ברמת חומצת השתן ב דם (היפרוריצמיה) והמחלות המשניות הנובעות מכך. חומצת השתן מצטברת בגוף האדם כתוצר קצה של פירוק נוקלאוטיד הפורין. נוקליאוטידים של פורין הם חלק מהמידע הגנטי (DNSDNA) בכל תאי גוף האדם.

יש לפרק את ה- DNA באורגניזם שלנו, למשל, כאשר תאים ישנים מתים או כאשר לוקחים הרבה DNA עם אוכל (בשר, במיוחד בשר בשר, מכיל הרבה פורינים). המוצר הסופי, חומצת השתן, מיוצר בכמה שלבי ביניים, שלא ניתן להשתמש בהם עוד יותר ומופרש דרך הכליות (כליות). אצל בני האדם, שיעור חומצת השתן ב דם הוא גבוה במיוחד.

הסיבה לכך יכולה להיות השפעה נוגדת חמצון (פונקציה מגנה מפני חומרים מזיקים) של חומצת השתן, שאולי יש לה יתרון אבולוציוני. הפרשת חומצת השתן עוברת אפוא קרוב לגבול גם ברמות חומצת השתן הרגילות. אם חורג מגבול זה, חומצת השתן אינה מסיסה עוד, אומרים שהיא מזרזת ויוצרת גבישים.

כדי להמחיש זאת, אפשר לדמיין שבכוס תה חמה אפשר לתת רק כמות מסוימת של סוכר, אחרת שומרים על משקעים. גבישים של חומצת שתן נוצרים במפרקי הידיים והרגליים, במיוחד ב מפרק metatarsophalangeal של הבוהן הגדולה (התמונה הקלינית שעולה מכך נקראת podagra). הסיבה לכך היא מסיסות ירודה יותר של מלחים בנוזלים עם טמפרטורות נמוכות (בהשוואה לידיים ולרגליים (קר יחסית) לליבת הגוף).

סוכר נמס טוב יותר בתה חם מאשר בקור. גבישי חומצת השתן בחלל המפרק מוכרים כגופים זרים ואוכלים על ידי המערכת החיסוניתתאי ההגנה, ואז התאים מתים ומתרחשת שחרור מאסיבי של חומרים דלקתיים מתוך התאים, אשר בתורם מושכים תאי הגנה נוספים. מתפתח מעגל קסמים.

באופן עקרוני ניתן לחלק את הפרעות התמוטטות הפורין המובילות לצנית, לשתי קבוצות:

• הפרשת חומצת שתן מופרעת = חומצת השתן אינה מופרשת במידה רגילה, ולכן היא מצטברת בגוף.
• היווצרות חומצת שתן מוגברת = בגוף, עקב תהליכים שונים, יכול להיווצר ייצור מוגבר של חומצת שתן, גם כאן היא מצטברת יותר בזמן הפרשה רגילה.

ראשי היפרוריצמיה (נקרא גם צנית ראשונית) הוא העלייה ברמות חומצת השתן כתוצאה ממומים מטבוליים תורשתיים. ברוב המקרים, hyperuricemia הוא הצורה העיקרית. הסיבה האפשרית היא הפחתה של פוליאגניים (כלומר מעורבים מספר גנים) של הפרשת חומצת השתן דרך כליה.

הסיבה לכך היא מחסור בתעלות שדרכן בדרך כלל חומצת השתן נכנסת לשתן (כ- 99% מכל המקרים). תסמונת לש-ניהאן, מחלה נדירה מאוד שעברה בירושה דרך כרומוזום X (כ

1% מכל המקרים). הפגם הגנטי מוביל לכך שחלבון (אנזים) פעיל מטבולי מסוים, השייך לחילוף החומרים של הפורין, כבר לא מיוצר. משימת האנזים היא למחזר purines ל- DNA.

מיחזור גורם בדרך כלל למספר פורינים, אשר הגוף צריך להתפרק לחומצת שתן. לעומת זאת, היפרוריקמיה משנית (נקראת גם צנית ראשונית) היא עלייה ברמות חומצת השתן הנגרמת על ידי מחלה נרכשת. דוגמאות אפשריות הן: להוביל למוות מוגבר של תאים?

DNA מוגבר = purines מיוצרים. כליות מחלות (למשל כליה כישלון), סוכרת mellitus (סוכרת), קטו וחלב חומצה להוביל להפחתה בהפרשת הכליה של חומצת השתן? פורינים מוגברים נשארים בדם).

אלכוהול (על ידי עיכוב הפרשת כליות), א דיאטה עשיר בפורינים (למשל בשר ודגים) ותרופות מסוימות המשפיעות על הפרשת חומצת השתן (למשל משלשלים, "טבליות מים" (תרופות משתנות)) יכול גם לקדם התפתחות של hyperuricemia.

• ספחת
• סרטן הדם (לוקמיה)
• אנמיה (אנמיה המוליטית) אך גם
• כימותרפיה לגידול