כאב בעצם העקב הפנימית
בפנים עצם העקב לרוץ בעיקר גידים, שאחראים על כיפוף האצבעות. עומס יתר שם יכול להוביל לשינויים דלקתיים או ניווניים, אשר ניכרים באמצעות כְּאֵב. הפנימי רצועות של מפרק הקרסול להאריך גם לאזור של calcaneus. אם ה קרסול מכופף, הרצועות יכולות להיות מתוחות יתר על המידה, קרועות או קרועות, מה שבנוסף ל כְּאֵב, גורם לנפיחות קשה. תוכלו למצוא מידע מפורט יותר על כך במאמרים הבאים:
- מתיחת רצועה במפרק הקרסול
- רצועה קרועה במפרק הקרסול
כאב בעצם העקב החיצונית
באזור החיצוני עצם העקב, שרירים רצים בעיקר אל החלק החיצוני של כף הרגל, המשמשים לחטיפת כף הרגל, כלומר לפיזור כף הרגל כלפי חוץ. אלה מונחים לאורך קרסול תוך זמן רב נדן גיד. עומס יתר, במיוחד אצל ספורטאים, עלול להוביל לדלקת או אפילו להידבקויות של גידים ב נדן גיד. אם החיצוני עצם העקב כואב, יש לבדוק גם את הנעליים בכמה לחץ חיצוני הן מפעילות על עצם העקב.
כאב בעצם העקב לאחר קמה / לאחר מנוחה
כְּאֵב בעצם העקב, המתרחשת במנוחה או מיד לאחר שקמה, נוטה לדבר נגד גורם ניווני לתלונות. לדוגמא, יש להניח דלקת חריפה של בורסה או גיד. תלונות אלו מחמירות בדרך כלל במצבי לחץ, אך בשלבים חריפים הן עלולות לגרום לכאב גם במנוחה.
זה מלווה בדרך כלל בנפיחות, אדמומיות והתחממות יתר של האזור. מחלות ראומטיות יכולות גם להרגיש על עצם העקב. מחלת בכטריו, למשל, מובילה להקשחה של המפרקים, שהכי בולט בשעות הבוקר. אם מחלת כלי דם מובילה להפחתה דם זרימה ובכך לאספקה ירודה יותר ל- calcaneus, עלולים להתפתח שם פגמים קטנים בעצם.
עם הזמן אלה מתרחבים, ומחלישים את המבנה הגרמי. זה יכול גם להוביל ל כאב בעקב עֶצֶם. אם מתרחש כאב לאחר קמה או מנוחה, אין זה נדיר שהפרעות בסיבי העצב הן הגורם לתלונות.
התוצאה היא פגיעה ב עצבים, כך שהם מעבירים בטעות אותות כאב ל מוֹחַ. בתחילת הגישה לאבחון אפשרי, יש תמיד פירוט היסטוריה רפואית על ידי חקירת המטופל (אנמנזה). זה צריך להיות ואחריו בדיקה גופנית של המטופל, לפיו הבודק מקדיש תשומת לב מיוחדת ליציבה, מבנה גוף ומהלך צירי הגוף.
בנוסף, ניידות מפרקים, כוח שרירים, רפלקס, יש לבחון גם פונקציות עצביות אחרות ודפוס הליכה. לפונקציה של עקב אכילס, ישנם אחד או שניים מבחני תנועה פשוטים אך אקספרסיביים. בהתאם לאבחון, הרופא הבודק ידאג לבדיקות מיוחדות נוספות.
אלה כוללים אוסף של מסוימים דם ערכים, כמו גם הליכי הדמיה כגון צילומי רנטגן או אולטרסאונד בחינות. יתר על כן, במקרה של שאלות מיוחדות או לפני פעולה מתוכננת, ניתן לשקול גם הדמיית תהודה מגנטית (MRI) או טומוגרפיה ממוחשבת (CT). שיטת בדיקה רפואית גרעינית (סקרטיגרפיה) יכול גם להיות שימושי מעת לעת.
ניתן לבחון מקרוב את דפוס ההליכה בעזרת פדוגרפיה. זוהי שיטה מוכרת מדעית לתאר את הכוחות הפועלים על כף הרגל בעמידה ותנועה. המדידות נלקחות בעמידה (כלומר
סטטית), כמו גם תוך כדי הליכה או ריצה (כלומר באופן דינמי). בעזרת ניתוח וידאו ניתן לאתר גם טעינה שגויה של צירי הגוף. לבסוף, מפרק אנדוסקופיה (ארתרוסקופיה, או טנדוסקופיה אם עקב אכילס נמצא באנדוסקופיה) יכול לעזור באבחון ובטיפול עצמו.
