אנדוסקופיה

הַגדָרָה

המילה "אנדוסקופיה" מגיעה מיוונית ומתורגמת משתי המילים "בפנים" (אנדון) ו"מתבונן "(סקופין). כפי שמציעה המילה, אנדוסקופיה היא הליך רפואי המשתמש במכשיר מיוחד - האנדוסקופ - כדי להביט פנימה חללי גוף ואיברים חלולים. הליך זה, המכונה גם אנדוסקופיה, מאפשר לרופא לבחון את הבדיקה חללי גוף או איברים חלולים, כדי לזהות כל מחלה קיימת שם ואולי אפילו לטפל בהם במקום במהלך האנדוסקופיה.

בנוסף למערכת אופטית (מצלמה) ומקור אור קר, למכשיר (אנדוסקופ) יש גם כלים גמישים ונוקשים לטיפול. באופן כללי, מבדילים בין אנדוסקופ נוקשה ולא נע (למשל ארתרוסקופ עבור ארתרוסקופיה of המפרקים) ואנדוסקופ גמיש ונע (למשל אנדוסקופ לאנדוסקופיה במערכת העיכול) ובין אנדוסקופיה אבחנתית גרידא (לאבחון ולקיחת דגימות רקמות) לבין אנדוסקופיה טיפולית (להתערבויות, המכונה גם ניתוח זעיר פולשני).

אינדיקציות

בדרך כלל ניתן לחלק את האינדיקציות לאנדוסקופיה לארבע קבוצות גדולות: מצד אחד אנדוסקופיה משמשת בעיקר למטרות אבחון. במהלך הבדיקה יכול הרופא המטפל לבחון את האיבר או את חלל הגוף, ובמידת הצורך לקחת דגימות רקמה (ביופסיות), כך שניתן יהיה לבצע אבחנה מדויקת לאחר מכן. באופן קלאסי, זה משמש, למשל, לגילוי מוקדם של סרטן או מחלות פנימיות אחרות (למשל דלקת, פציעות וכו ').

מצד שני, אנדוסקופיה משמשת גם למטרות טיפוליות כך שגידולים, פוליפים, ריר או הפרשות, גופים זרים או אבנים ניתנים להסרה, עצירת דימום, הרחבת התכווצויות והחדרת חומרים. יתר על כן, אנדוסקופיה יכולה לשמש גם לתכנון לפני ניתוח, כך, למשל, ניתן לקבוע את המיקום המדויק ואת היקף התפשטות הגידול לפני הניתוח. לבסוף, אנדוסקופיה משמשת גם אפשרות לטיפול לאחר הגידול, על מנת שתוכל לזהות הישנות אפשרית או היווצרות גידול אחרת בשלב מוקדם. ניתן להשתמש באנדוסקופיה באזורים הבאים: ריאות, הוושט ומערכת העיכול, חלל בית החזה, חלל הבטן, אגן כליה, שלפוחית ​​שתן ו שופכן, המפרקים, רֶחֶם ו חצוצרות, אף וסינוסים, גָרוֹן ו תעלת השמע/האוזן התיכונה.