הגדרה - מה זה אורולוג?
אורולוג הוא רופא העוסק באיברים המרכיבים את השתן ואת השתן. אלה כוללים את הכליות, השופכן, שלפוחית שתן ו שָׁפכָה. בנוסף לאיברים הספציפיים לשתן של שני המינים, אורולוג עוסק גם באיברים ספציפיים למגדר של גברים. אלה כוללים את אשכים, יותרת האשך, ערמונית בלוטה, שלפוחית זרע, דלקת כלי הדם והפין. על מנת לאפשר לו לקרוא לאורולוג, על הרופא לעבור השתלמויות בתחום האורולוגיה ובכך להיות מומחה לאורולוגיה.
הדרכה
על מנת להיות אורולוג, על כל רופא תחילה לסיים לימודי בסיס ברפואה אנושית. לימודי היסוד נמשכים שש שנים ומחולקים לקליניקה לשנתיים, למרפאה לשלוש שנים ול"שנה מעשית "של שנה. אם כל הבחינות במסגרת תקופת לימוד בסיסית זו עוברות בהצלחה, הרופא יכול לקבל את רישיונו לעסוק ברפואה ואז להתחיל בהכשרה מומחית.
הכשרת המומחים נמשכת חמש שנים נוספות. במהלך חמש שנים אלה, על האורולוג הפוטנציאלי לבצע מספר רב של ניתוחים ובדיקות באופן עצמאי. אם דרישות אלה מתקיימות, הרופא מתקבל לבדיקתו הסופית ויכול לקחת אותה.
אם הבדיקה מצליחה, הוא זוכה בתואר "מומחה לאורולוגיה". כמומחה באורולוגיה, רופא יכול וחייב לבצע גם השתלמויות נוספות. אלה נועדו להבטיח כי כל מומחה מעודכן בידע העדכני ביותר ומודע תמיד לגבי טכניקות חדשות. בצורה של הכשרה נוספת, האורולוג יכול, למשל, להיות אורולוג ילדים או רופא גברי מוסמך.
מה עושה רופא באופן שמרני?
אורולוג יכול לבצע אבחונים וטיפול שמרניים וניתוחים כאחד. אבחון שמרני כולל את כל שיטות האבחון אשר אין צורך בהתערבות כירורגית. דוגמאות לכך הן בדיקות מניעה עם בדיקות שתן, ערך PSA קביעות, אולטרסאונד ו קרני רנטגן אבחון או בדיקות מעבדה אופייניות עם בדיקות זיהום ופוריות.
בנוסף לאבחונים שמרניים, ניתן לבצע גם טיפולים שמרניים. אלה יכולים לכלול, למשל, טיפול לאחר הגידול, טיפול ב בריחת שתן, דַלֶקֶת שַׁלפּוּחִית הַשֶׁתֶן ודלקת באגן הכליה כמו גם פרטנית כְּאֵב תֶרַפּיָה. המשימות השמרניות של אורולוג כוללות גם בדיקת גברים בריאות כמו גם את בירור הלא ממומש ילדות משאלות ו אי פוריות.
בחינות גברים בריאות מתייחסים בעיקר להפרעות עוצמה או לבעיות הקשורות לגיל של הגבר. בדיקות שתן הן בין שיטות האבחון הבסיסיות הנהוגות באורולוגיה והן ברפואה כללית. בדיקת השתן אמורה לספק מידע על הרכב השתן ואופיו, בעזרתו ניתן להסיק מסקנות לגבי מחלות אפשריות (למשל דלקת, סוכרת mellitus). דגימת השתן נלקחת בדרך כלל משתן הסילון האמצעי. במיוחד גלוקוז, חלבון, ניטריט, בקטריה, פתוגנים או אפילו דם ניתן לבחון בדגימות השתן וכך ניתן להסיק מסקנות.
