טיפול בדיכאון

מבוא

דכאון היא מחלה פסיכיאטרית. זה בא לידי ביטוי באמצעות תסמינים שונים כמו מצב רוח מדוכא, חוסר אדישות, נסיגה חברתית או הפרעות שינה. כיום קיימות גישות ושיטות טיפול שונות דכאון. צריך תמיד לזכור את זה דכאון היא מחלה קשה ויש לבחור את הטיפול המתאים לצורת הדיכאון של האדם עם הטיפול פסיכיאטר או פסיכותרפיסט, תוך התחשבות בחומרת המחלה.

שמות נוספים

• תסמיני דיכאון
• דיכאונות,
• עֶצֶב

תרפים

בעצם, מבדילים בין טיפול תרופתי לטיפול לא תרופתי. מה שנקרא נגד דיכאון, כלומר תרופה המשמשת בדרך כלל לטיפול בדיכאון, מובנת כתרופה מקבוצה שלמה של תרופות, שלחלקן מנגנוני פעולה שונים מאוד, אך המטרה שלהן תמיד זהה. אלה הם: הבהרה, כלומר שיפור מצב הרוח והגברת הדחף.

חשוב לציין כאן שגם המודרני ביותר נגד דיכאון בדרך כלל לא מתחיל לעבוד עד שבועיים עד ארבעה שבועות לאחר מכן. חלק מהפסקות הטיפול מבוססות על ההנחה שתרופה שלא הביאה שיפור משמעותי לאחר שלושה ימים אינה יכולה להיות תרופה טובה או יעילה. באדם מוֹחַ, תקשורת שונה מתרחשת בין מיליארדי התאים הרבים.

ה"משדרים" של מסרים אלו מתא אחד למשנהו נקראים "משדרים". שחרור המשדרים הללו מעורר תגובה בתא ישירות בעקבות השידור. כאשר תגובה זו הופעלה, חומרי המשדר נספגים שוב בתאים.

כדוגמה, אם שני בתים ניצבים זה מול זה ותושביו של אחד רוצים לתת אות לשני, הם תולים מספר מסוים וסידור דגלים בחלון. אבל מה קורה אם מעט מדי דגלים זמינים, או אם הדגלים מאוחזרים מוקדם מדי? הדבר הכי סביר הוא שהאנשים בבית ממול לא ממש יודעים מה עליהם לעשות...

אם מיישמים את התיאוריה הזו ברמה התאית, היא מסבירה איך רוב התרופות נוגדות הדיכאון פועלות. הם מוודאים שהמשדרים (חומרי השליח) או נשארים זמן רב יותר במרווח בין התאים או לחילופין, הם יכולים למנוע את השפלה מוקדמת או ספיגה מחדש של המשדרים לתוך התא. שמות המשדרים הממלאים תפקיד שטחי בטיפול בדיכאון הם סרוטונין ונוראפינפרין (ובמידה פחותה, דופמין).

ניתן לחלק את התרופות נוגדות הדיכאון המשמשות כיום לקבוצות הבאות: ותרופות נוגדות דיכאון

• תכשירים צמחיים (סנט ג'ון wort)
• תרופות נוגדות דיכאון משולשות וטטרציקליות
• SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים)
• SNRI (מעכבי התאוששות נוראדרנלין סלקטיביים)
• SSNRI (מעכבי התאוששות סרוטונין ונוראפינפרין סלקטיביים)
• MAO - מעכב (MAO מייצג מונואמינואוקסידאז, אנזים שמפרק את המשדרים)

SSRIs הם הקו הראשון לטיפול בדיכאון כיום. לכן הם החליפו תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות. הקיצור SSRI הוא אנגלית ופירושו סרוטונין מעכב ספיגה חוזרת.

בניגוד לתרופות נוגדות דיכאון טריציקליות, המעכבות באופן לא סלקטיבי את הספיגה של נוירוטרנסמיטורים שונים, SSRI משיגות עיכוב ממוקד של ספיגה חוזרת של חומר שליח: סרוטונין. בנוסף לטיפול בדיכאון, SSRIs משמשים גם ב הפרעת חרדה והפרעות אובססיביות-קומפולסיביות. נציגים אופייניים לקבוצה זו הם סרטרלין, citalopram ו פלואוקסטין.

לחולים הסובלים מדיכאון בפעם הראשונה, citalopram או סרטרלין משמשים לרוב כמונותרפיה (טיפול יחיד, כלומר נלקחת רק תרופה אחת). לתרופות SSRI יש פחות תופעות לוואי מאשר תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות. תופעות הלוואי השכיחות ביותר משפיעות על מערכת העיכול; אובדן תיאבון, בחילה, הקאה ו שלשול יכול להתרחש.

מתרחשת גם הפרעה בתפקוד המיני. במיוחד בהתחלה, האפקט הממריץ (הרצוי בדרך כלל) יכול להוביל למצבי עוררות, אי שקט ו נדודי שינה.אם משככי כאבים מקבוצת התרופות נוגדות הדלקת הלא סטרואידיות (למשל. איבופרופן or דיקלופנק) או דם מדללים (אספירין, פליתרום וכו') נלקחים בנוסף ל-SSRI, הסיכון לדימום במערכת העיכול מוגבר, כך שצריכה נוספת של בטן יש לשקול כאן טבליות הגנה.

עוברים למשהו אחר נגד דיכאון חומר עשוי להיחשב גם כאן. תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות הן בין התרופות הוותיקות ביותר המשמשות לטיפול בדיכאון. הם נקראים טריציקליים מכיוון שיש להם שלושה מבני טבעות בתרכובת הכימית שלהם.

תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות פועלות על ידי עיכוב ספיגה חוזרת של נוירוטרנסמיטורים שונים. אלה כוללים סרוטונין, נוראדרנלין ו דופמין. במקרה של דיכאון, נראה שיש מחסור של נוירוטרנסמיטורים אלו, אשר עיכוב הספיגה החוזרת של נוגדי הדיכאון הטריציקליים נועד לפצות עליו.

יש להם אפקט מרים את מצב הרוח ולעתים קרובות מגבירים את הדרייב. עם זאת, יש גם כמה מחברי הקבוצה שיש להם השפעה די מעכבת נסיעה. כיום, תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות אינן עוד בין תרופות הבחירה הראשונה לטיפול בהפרעת דיכאון.

זה נובע בחלקו מפרופיל תופעות הלוואי שלהם. אופייניות הן מה שנקרא תופעות לוואי אנטיכולינרגיות כגון יבש פה, לקויי ראייה, עצירות וקושי במתן שתן. עלייה במשקל היא גם שכיחה יחסית ויכולה להלחיץ ​​מאוד את המטופלים.

אם נלקחת מנת יתר, הדבר עלול להוביל לסכנת חיים הפרעות קצב לב. קבוצת התרופות נוגדות הדיכאון הטריציקליות כוללת אלטרול, אופיפרמול ו doxepin. מילה מראש: תופעות הלוואי המפורטות להלן הן אמיתיות ולא נדיר שחלק מפרופיל תופעות הלוואי הטיפוסי מתרחש לפני ההשפעה הטיפולית בפועל.

עם זאת, במיוחד לתרופות נוגדות דיכאון חדשות יותר יש מעט תופעות לוואי. הלחץ ו כְּאֵב של דיכאון בדרך כלל אינו פרופורציונלי לתופעות הלוואי של טיפול נוגד דיכאון. לאור ריבוי מנגנוני הפעולה שהוזכרו לעיל, לא ניתן לערוך "פרופיל" תופעות לוואי טיפוסי עבור תרופות נוגדות דיכאון.

עם זאת, ניתן להראות את מה שנקרא תופעות הלוואי העיקריות של טיפול תרופתי בדיכאון. אלה מתרחשים בדרך כלל בתחילת הטיפול. "התחלה" כאן פירושו תקופה שבין שבוע לארבעה שבועות.

• עייפות וסחרחורת - אם סימפטום זה נתפס כמגבלה ברורה, ניתן יהיה לדון עם הרופא המרשם (ורק זה!) לגבי דחיית הצריכה עד הערב, ובמקרה זה יכול להיות שיפור בערנות במהלך היום ו שנת לילה עמוקה יותר.
• עלייה במשקל - זו בעיה שמתלוננת עליה לעתים קרובות מאוד, אבל היא גם חוששת לא פחות. ראשית, תיקון: הטבליות כשלעצמן אינן משמינות.

  במספר לא מבוטל של חולים, הם עלולים להוביל לעלייה בתיאבון, מה שעלול להוביל בסופו של דבר לעלייה במשקל. לכן חשוב לוודא כבר בתחילת הטיפול שאתה מתבונן בעצמך בביקורתיות ובמידת הצורך מחפש ייעוץ תזונתי.

• הפרעה בתפקוד המיני - במהלך הטיפול, זה יכול להוביל לא רק לאובדן חשק המיני, אלא גם לבעיות זקפה או שפיכה אצל גברים. כפי שכבר צוין בפרק על דיכאון, ההבחנה בין דיכאון לתופעת לוואי אפשרית יכולה להיות קשה מאוד.
• הפרעות ראייה במובן של "התמקדות" (הפרעות לינה)
• יובש בפה עקב ייצור רוק נמוך יותר
• הפרעות בריקון שלפוחית ​​השתן ועצירות
• במקרים נדירים מאוד יכולים להופיע גם התקפים אפילפטיים
• ירידה תלוית מיקום דם לחץ (אורתוסטזיס).

  במקרה זה, במיוחד כאשר קמים, ה דם ברגליים "שוקע" לזמן קצר, מה שעלול להוביל לסחרחורת, שבתורה יכולה להוביל לנפילות.

• הפרעות הולכה לבבית (הפרעות קצב לב). תופעת לוואי זו חלה במיוחד על התרופות הטריציקליות ה"ישנות". יש לנקוט זהירות במקרה של קודמים ידועים לֵב מחלות.
• מצבים של אי שקט.

  בפרט, מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין/סרוטונין עלולים להוביל לאי שקט מסיבי, שעלול להוביל להפרעות שינה, במיוחד בלילה.

ליתיום הוא יסוד כימי המצוי בטבלה המחזורית של היסודות. כמה לִיתִיוּם מלחים משמשים כתרופות. התרופה התקשרה לִיתִיוּם לכן הוא למעשה מלח ליתיום.

ליתיום משמש כתרופה בפסיכיאטריה מזה כ-70 שנה. הוא שייך לקבוצת התרופות המייצבות מצב רוח, המכונה גם מייצב מצב רוח. יש רק היקף טיפולי צר יחסית לטיפול בליתיום.

המשמעות היא שהמינון היעיל אך לא רעיל נמוך רק במעט מהמינון הרעיל. מסיבה זו, יש לבדוק את רמת הליתיום בדם באופן קבוע במהלך הטיפול בליתיום כדי למנוע מנת יתר או מנת יתר. לליתיום תפקיד חשוב במיוחד בטיפול בהפרעה דו קוטבית, הידועה גם בשם הפרעה מאניה-דיפרסיה.

עם זאת, ניתן להשתמש בו גם במקרים של דיכאון טהור. תרופות נוגדות דיכאון משמשות בעיקר לטיפול בדיכאון טהור (חד קוטבי). אם הדיכאון עמיד לטיפול, כלומר התסמינים אינם נעלמים, ניתן להשתמש בליתיום.

זה מכונה אז טיפול הגדלה. המשמעות היא שנוגד דיכאון וליתיום משולבים (הגדלה). זה מוביל לרוב לשיפור משמעותי ביעילות. לכן ליתיום הוא יותר סם מילואים בדיכאון, אבל ככזה יש לו פוטנציאל גבוה יחסית.