נוראדרנלין

הַגדָרָה

הנוראדרנלין הוא חומר מסנג'ר (משדר) המיוצר באופן טבעי בגוף, השייך לתת-קבוצת הקטוכולמינים. הוא מיוצר מה- נוירוטרנסמיטר דופמין בהשתתפות אנזים (דופמין בטא הידרוקסילאז). מהסיבה הזו, דופמין נקרא גם מבשר לנוראדרנלין.

ההפקה מתרחשת בעיקר במדולה של הכליה, אך גם במרכז מערכת העצבים ובסיבי עצב מיוחדים. בתוך ה בלוטת יותרת הכליה, דופמין משמש גם לייצור אדרנלין הקטכולאמין שקשור כימית. נוראדרנלין מעורב בוויסות מערכות פונקציונליות שונות בגוף.

כאן יש להדגיש את השליטה בתפקודי הלב וכלי הדם. כתוצאה מכך משתמשים באופן קבוע בנוראדרנלין תרופה לשעת חירום, למשל, מכיוון שיש לו השפעה חזקה על כלי הדם או מגדיל את לֵב בשיעור ובכך משמש לייצוב המחזור. בנוסף להשפעותיו על לֵב ו דם כלי, נוראדרנלין משפיע על גורמים סובייקטיביים כגון ערנות, ריכוז ומוטיבציה.

לירידה או חוסר של חומר שליח זה יש השפעה שלילית עליהם. המצב דומה ביחס להיווצרות זיכרונות חדשים ב זיכרון. יתר על כן, קשרים בין מחסור בנוראדרנלין לבין התפתחות דכאון הוקמו.

זה בא לידי ביטוי בטיפול התרופתי שהוקם בתרופות נוגדות דיכאון, המעכב את ספיגת הנוראדרנלין מחדש לתאי העצב (SNRI = מעכבי ספיגה חוזרת של נוראדרנלין ו- SSNRI = סלקטיביים סרוטונין ומעכבי ספיגה חוזרת של נוראדרנלין). כתוצאה מכך, הכמות הזמינה של נוראדרנלין נשארת ארוכה יותר במרחב שבין שני תאי עצב ולכן יכולה להיקשר יותר לקולטנים הספציפיים הקיימים. הקישור גורם לתגובות ביוכימיות שונות בתא המקביל, מה שמוביל במקרה זה למצב רוח משופר.

בנוסף, הצלחת הטיפול מתבטאת במוטיבציה מוגברת של האדם המושפע. מחסור כרוני ופתולוגי בנוראדרנלין יכול להיגרם על ידי מחלה מטבולית נדירה יחסית. זהו מה שמכונה מחסור בדופמין-בטא-הידרוקסילאז, המתבטא בחוסר סינתזה של נוראדרנלין מדופמין.

באופן אופייני, רמת הדופמין ב דם הפלזמה מוגבהת ואילו הכמות הניתנת לזיהוי של נוראדרנלין מופחתת בגלל הסינתזה הנמוכה. מבחינה טיפולית מנוהל מבשר נוסף לנוראדרנלין, שניתן להמיר אותו לנוראדרנלין ללא מעורבות של דופמין בטא הידרוקסילאז. תופעת הלוואי החשובה ביותר יכולה להיות עלייה ב דם לחץ.