מערכת העצבים האוטונומית

מערכת העצבים האוטונומית (VNS) שולטת בתפקודים חיוניים רבים של הגוף. אלה כוללים, למשל, נשימה, עיכול וחילוף חומרים. אם לחץ הדם עולה, ורידים מתרחבים או זרימת רוק לא ניתן להשפיע מהרצון. מרכזים ברמה גבוהה יותר במוח והורמונים שולטים במערכת העצבים האוטונומית. יחד עם מערכת ההורמונים, הוא מבטיח שהאיברים פועלים בצורה תקינה. דחפים עצביים משמשים כדי להתאים במהירות את תפקוד האיברים לדרישות המשתנות. תחילה יש להעביר הורמונים לאיבר המטרה באמצעות זרם הדם.

כאשר אדם קם בבוקר, למשל, מערכת העצבים האוטונומית שולחת מיד אות להעלאת לחץ הדם ולמניעת סחרחורת. אם לאדם חם, המערכת מבטיחה זרימת דם טובה יותר לעור ומפעילה את בלוטות הזיעה. דרכי העצבים מעבירות גם דחפים עצביים (רפלקסים) חשובים מהאיברים למוח, למשל משלפוחית ​​השתן, הלב או המעיים.

על פי מהלך מיתרי העצבים ותפקודם, הרופאים מבחינים בשלושה חלקים של מערכת העצבים האוטונומית:

  • מערכת עצבים סימפטית,
  • מערכת העצבים של המעי (מערכת העצבים האנטרית);

מסלולי העצבים הסימפתטיים והפאראסימפטתיים מובילים ממערכת העצבים המרכזית (CNS = מוח וחוט שדרה) אל האיברים. הם מסתיימים, למשל, בתאי שריר של דופן המעי, הלב, בלוטות הזיעה או בשרירים המווסתים את רוחב האישון. מערכות עצבים סימפטיות ופאראסימפתטיות פועלות בעצם כמקבילות בגוף. בפונקציות מסוימות, שתי המערכות משלימות זו את זו.

מערכת עצבים סימפטית - קרב וברח

מערכת העצבים הסימפתטית מכינה את האורגניזם לביצועים פיזיים ונפשיים. זה מבטיח שהלב פועם מהר יותר וחזק יותר, דרכי הנשימה מתרחבות כדי לאפשר נשימה טובה יותר, ופעילות המעיים מעוכבת. בקיצור, מערכת העצבים הסימפתטית עושה את הגוף מוכן להילחם או לברוח.

עצבים מוליכים דחפים חשמליים. בעזרת שליחים כימיים הם מעבירים אותות לתאי עצב אחרים או לתאי המטרה באיברים. תאי עצב סימפטיים מתקשרים זה עם זה באמצעות אצטילכולין ועם תאי המטרה שלהם באמצעות נוראדרנלין.

מערכת העצבים הפאראסימפתטית - מנוחה ועיכול

מערכת העצבים הפאראסימפתטית דואגת לתפקודי הגוף במנוחה, כמו גם להתחדשות ולהצטברות המאגרים של הגוף עצמו. הוא מפעיל את העיכול, מגביר תהליכים מטבוליים שונים ומבטיח רגיעה.

התאים המרכזיים של מערכת העצבים הפאראסימפתטית ממוקמים בגזע המוח ובחלק התחתון של חוט השדרה (מדולה העצה). בצמתים עצביים ליד איברי המטרה או באיברים עצמם, הם מעבירים את המסר שלהם לתאי העצב השניים. מיתרי העצבים הפאראסימפטתיים מעבירים את כל האותות עם הנוירוטרנסמיטר אצטילכולין.

עמיתים בגוף

איבר השפעת מערכת העצבים הסימפתטית השפעת מערכת העצבים הפאראסימפתטית
– עין התרחבות האישונים התכווצות האישונים וקימור חזק יותר של העדשה
- בלוטות הרוק ירידה בהפרשת הרוק (רוק קטן וצמיג) עלייה בהפרשת הרוק (רוק רב ודק)
האצת קצב הלב האטה בקצב הלב
– ריאות הרחבת צינורות הסימפונות וירידה של ריר הסימפונות כיווץ של צינורות הסימפונות ועלייה של ריר הסימפונות
- מערכת עיכול ירידה בתנועת המעיים וירידה בהפרשת מיצי קיבה ומעי תנועתיות מוגברת של המעי והפרשה מוגברת של מיצי קיבה ומעי.
- לבלב ירידה בהפרשה של מיצי עיכול הפרשה מוגברת של מיצי עיכול
- איברי מין זכריים הַפלָטָה זקפה
- עור התכווצות כלי דם, הפרשת זיעה, הקמה של שיער ללא השפעה

מערכת העצבים האנטרית

מערכת העצבים הקרבית ((מערכת העצבים האנטרית) מורכבת ממקלעת עצבים הממוקמת בין השרירים בדופן המעי. באופן עקרוני, סיבי עצב אלו פועלים ללא תלות בעצבים אחרים, אך מושפעים מאוד ממערכת העצבים הפאראסימפטטית והסימפתטית. מערכת העצבים האנטרית דואגת לעיכול: למשל, היא מגבירה את תנועת שרירי המעי, מבטיחה שיותר נוזלים מופרשים לצינור המעי ומגבירה את זרימת הדם בדופן המעי.

אזורי ראש