במקרה של טווח קצר בלבד שיעול (עד 8 שבועות) בהקשר של דלקת חריפה בחלק העליון דרכי הנשימה, אבחון מעבדה בדרך כלל אינם נחוצים. אם קיימות נסיבות מיוחדות שאינן אופייניות לטריוויאלי חריף דרכי הנשימה זיהום, אבחון לאקוטי שיעול צריך ליזום מיד. לִרְאוֹת לְהִשְׁתַעֵל/ תלונות סימפטומטיות / דגלים אדומים. חובה אבחון מכשירים רפואיים (ילדים בלבד).
- מדידת קצב הנשימה ובמידת הצורך חמצן רוויה (SpO2).
- קרני רנטגן של בית החזה (חזה רנטגן /חזה) אצל ילדים עם שיעול כרוני.
- ספירומטריה (בדיקה בסיסית כחלק מאבחון תפקודי ריאות) - אצל ילדים עם שיעול כרוני.
אופציונלי אבחון מכשירים רפואיים - תלוי בתוצאות ההיסטוריה, בדיקה גופנית ופרמטרים מעבדה חובה - לבירור אבחנתי דיפרנציאלי.
- קרני רנטגן של חזה (חזה רנטגן / חזה), בשני מישורים - אם דלקת ריאות (דלקת ריאות), מבנית ריאות יש חשד למחלה, שיעול כרוני (משך זמן> 8 שבועות וסיבה לא ברורה לשיעול) או נוכחות של סימני אזהרה (ראה להלן "סימפטומים - תלונות") [סימני אזהרה (דגלים אדומים): הפרעות מעבר להתפשטות ציור פריברונכיאלית].
- סונוגרפיה של בית החזה - הדמיה של איברים / איברים תוך-רחמיים הנמצאים מחוץ לחלל בית החזה (למעט לֵב) על ידי אולטרסאונד; כאן: בשימוש ספציפי ריאות סונוגרפיה, למשל, היכן שחשד בהתרחשות מבחינה קולקטיבית [דחיסות של האינטרסטיציום?, נוזל פלאורלי (זיהוי מנפחים 5-10 מ"ל; מספר והיקף הסמפונות המכילות אוויר? (עלייה במהלך הריפוי)]
- ספירומטריה (בדיקה בסיסית כחלק מאבחון תפקודי ריאות) - אם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) נחשד, שיעול כרוני (משך זמן> 8 שבועות) או נוכחות של סימני אזהרה (ראה להלן "תסמינים - תלונות").
- מדידת זרימת שיא - מדידת זרימת האוויר, ליתר דיוק קצב זרימת הנשימה, בתפוגה חזקה מאולצת (נשיפה) - אם אסתמה בסימפונות נחשד.
- בדיקת מתכולינה (מבחן פרובוקציה למתכולין, מבחן אתגר מתכולי באנגלית) - לא ספציפי, שאיפה מבחן פרובוקציה למדידת חסימת הסימפונות (התכווצות (חסימה) של הסמפונות) ותגובת יתר (תגובה חזקה מדי ("מוגזמת") לגירוי), למשל, ב אסתמה בסימפונות.
- טומוגרפיה ממוחשבת של הסינוסים (סינוס CT) - אם הם כרוניים סינוסיטיס (סינוסיטיס) נחשד.
- טומוגרפיה ממוחשבת של בית החזה / חזה (CT חזי) - אם יש חשד לגידולים.
- הדמיית תהודה מגנטית של בית החזה / חזה (MRI בחזה) - אם יש חשד לגידולים.
- גסטרוסקופיה (גסטרוסקופיה) - לחשודים מחלת ריפלוקס במערכת העיכול (מילים נרדפות: GERD, מחלת ריפלוקס גסטרו-וושט; מחלת ריפלוקס גסטרו-וושט (GERD); מחלת ריפלוקס גסטרו-וושט (מחלת ריפלוקס); ריפלוקס גסטרו-וושט; דלקת הוושט ריפלוקס; מחלת ריפלוקס; דלקת הוושט ריפלוקס; דלקת בוושט פפטית); מחלה דלקתית של הוושט (הוושט) הנגרמת על ידי ריפלוקס פתולוגי (ריפלוקס) של מיץ קיבה חומצי ותכולת קיבה אחרת.
- אלקטרוקרדיוגרמה (א.ק.ג; הקלטת הפעילות החשמלית של לֵב שריר) - אם אי ספיקת לב (אי ספיקת לב) נחשד.
- אקוקרדיוגרפיה (הֵד; לֵב אולטרסאונד) - אם אי ספיקת לב או ריאתי תסחיף נחשד.
- ברונכוסקופיה (ריאות אנדוסקופיה), במידת הצורך עם ביופסיה (דגימת רקמות) - בחשד לחריגות אנטומיות, גופים זרים, מלריה, דחף ריר, היצרות; נחשב ל זהב תקן לאבחון שינויים פתולוגיים בדרכי הסימפונות.
אבחון שלב:
- חזה רנטגן/ בדיקת תפקוד החזה והריאות; אם רנטגן בחזה ותפקוד ריאתי תקין: שלב שני; פרובוקציה לא ספציפית לסימפונות.
- בדיקת מתכולינה (מבחן פרובוקציה למתכולין, מבחן אתגר מתכולי באנגלית).
- טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או ברונכוסקופיה (אנדוסקופיה ריאה); בסוף האבחון תמיד מצוין ברונכוסקופיה!
הערות נוספות
- אצל תינוקות וילדים צעירים עם שיעול כרוני (משך> 8 שבועות) פנייה נדיבה למרכז מיוחד כדי להציע למטופל את המגוון הרחב ביותר האפשרי של אפשרויות אבחון וטיפול.
