בדיקת מתכולין

מבחן המתכולין (שם נרדף: בדיקת פרובוקציה של מתכולינה; באנגלית: בדיקת אתגר מתכולינה) אינו ספציפי, שאיפה (לצורך שאיפה) בדיקת פרובוקציה המשמשת בפנאומולוגיה (רפואה ריאתית) ואלרגולוגיה לאבחון אסתמה בסימפונות. בעזרת השיטה ניתן להעריך תגובת יתר של הסימפונות (מוכנות יתר של דרכי הנשימה להגיב לגירוי אקסוגני (למשל קר אוויר, שאיפה רעלים), מה שמוביל להיצרות פתולוגית של דרכי הנשימה (ברונכובסטרוקציה)) בהקשר של אסטמה. הרגישות המוגברת של הסימפונות רירית מהווה גורם תורם לסימפטומטולוגיה של אסטמה. כתוצאה מהיענות יתר זו, גירויים שלא היו מעוררים תגובה במערכת סימפונות פיזיולוגית (בריאה) עלולים לגרום אסטמה תסמינים כגון יבש שיעול, קוצר נשימה (קוצר נשימה), וצפצופים (קולות נשימה). מתכולין עצמו הוא תרופה בקבוצה הפאראסימפתומית (הגדלת הפאראסימפתטית מערכת העצבים) שעלול לגרום לגירוי של מערכת הסימפונות בא מנה-אופן תלוי.

אינדיקציות (תחומי יישום)

  • אסתמה בסימפונות - קביעת מידת ההיענות ליתר הסימפונות הינה חלק מאבחון האסטמה וניתן להשתמש בה להערכת אסתמה.

התוויות נגד

התוויות נגד מוחלטות

  • אלרגיה למתכולין - בנוכחות אלרגיה למתכולין, אין לבצע את ההליך. ככלל, אחר פרזימפתומימטיקה אינם משמשים בגלל תגובה צולבת אפשרית.
  • מחלות לב וכלי דם נלוות - מחלת לב וכלי דם המהווה התווית נגד מוחלטת היא הפרעת קצב ברדיקרדית (האטה של לֵב ציון).
  • החמרת אסטמה - במקרה של החמרה חריפה בתסמינים, יש לנטוש את הבדיקה.
  • הֵרָיוֹן (הריון) - השימוש במתכולין עשוי להשפיע על התפתחות ה- עוּבָּרכך שההליך אינו יכול לשמש בחולים בהריון בשום פנים ואופן.

התוויות נגד יחסית

  • חסימה בדרכי הנשימה - במקרה של חסימה בדרכי הנשימה (היצרות או חסימה של דרכי הנשימה), תלוי בחומרתה, לא מבוצעת בדיקת המתכולין. ממידת חומרה בינונית, בדרך כלל לא משתמשים בהליך.
  • ילדים - אצל ילדים מתחת לגיל חמש יש בדרך כלל להשמיט את ההליך.

לפני הבדיקה

  • קפאין - עד שנת 2011, הומלץ להימנע מצריכת קפאין וכך קָפֶה צריכה לפני הבדיקה מכיוון שקפאין, כ- תאופילין אנלוגי (השפעה דומה לתרופת האסתמה תיאופילין), יכול להחליש את תגובת הסימפונות. עם זאת, מחקר אחד הוכיח זאת קפאין לצריכה לפני המחקר לא הייתה כל השפעה על היענות יתר לסימפונות. במחקר, רמה מוגדרת של קפאין הושגה, אך לא הייתה לכך כל השפעה על פרמטר היעד העיקרי "אילוץ שנייה שנייה (FEV1)".
  • הימנעות מתרופות לאסתמה - בעת ביצוע בדיקת המתכולין, בהתייעצות עם רופא הריאות המטפל (ריאות מומחה), יש צורך להימנע מנטילת תרופות העלולות לגרום להשפעה על תוצאות הבדיקה. חומרים לדוגמא שאסור להשתמש בהם הם בטא קצר טווחסימפטומטימטיקה (בין היתר, שיפור הרחבת דרכי הנשימה) כגון salbutamol ו פנוטרול וחומרים אנטיכולינרגיים כגון ברומיד ipratroprium ו טיוטרופיום ברומיד. חומרים אנטי-אלרגיים כגון היסטמין אנטגוניסט קולטן H1 loratadine, חוסמי בטא שונים כגון metoprolol ונשאף גלוקוקורטיקואידים (קורטיזון ויש להפסיק גם את ההכנות האחרות לפני הבדיקה.

התהליך

ניתן לבצע שיטות שונות לבצע את ההליך:

  • בדיקה בת 5 שלבים - שיטה זו להערכת תגובת יתר של הסימפונות היא הביצוע המומלץ של האגודה החזה האמריקאית של בדיקת המתכולין. לפני בדיקת המתכולין, ספירומטריה (הליך רפואי לקביעת ה כֶּרֶך של נשימה וריאות) מבוצע גם כן. חמישה ריכוזים שונים של מתכולין (0.0625; 0.25; 1.0; 4.0; 16 מ"ג / מ"ל) מוכנים ומועברים למטופל באמצעות מכשיר מרסס. ספירומטריה משמשת לקביעת FEV1 (קיבולת שנייה שנייה כפויה) 90 שניות לאחר מכן. מנהל של מתכולינה. מבחן הצעדים מורכב יחסית ביישום.
  • מבחן 4 שלבים - נחשב להתפתחות נוספת של המבחן בן 5 השלבים, המבחן בן 4 השלבים דורש רק אחד ריכוז של מתכולינה להכנה ולניהול. זֶה ריכוז מנוהל ארבע פעמים ואז נקבע FEV1.

לאחר הבדיקה

עקב גירוי של מערכת הסימפונות, בינוני עד חמור לחץ יש להימנע בתחילה לאחר הבדיקה. עם זאת, אין לנקוט באמצעים מיוחדים לאחר בדיקת המתכולין.

סיבוכים אפשריים

  • התקף אסטמה - במהלך בדיקת המתחולין, אפשרית תגובה חזקה של מערכת הסימפונות, ולכן קוצר נשימה וצפצופים עד להתקף אסתמה עלולים להתרחש. בשל כך, חיוני לבצע את ההליך בפיקוח רפואי.
  • תגובות אלרגיות - תגובה אלרגית כתוצאה מבליעה של מתכולין אפשרית.
  • סיבוכים לב וכלי דם - לאחר מריחה בשאיפה (מנהל) של מתכולינה, קיימת אפשרות לירידה בדיאסטולית דם לחץ והמטופל הופך לטכיקרדי (מוגבר לֵב ציון).
  • תופעות לוואי צמחיות - בחילה ו הקאה כתוצאה מההליך עלולות להתרחש.
  • pneumothorax במקרים נדירים עלול להיווצר פער אוויר במרחב הצדר המחייב הערכה וטיפול רפואי מיידי.