דרכי הנשימה

סקירה כללית

המונח דרכי נשימה הוא מונח מטריה לכל האיברים המעורבים בנשימה. בתוך דרכי הנשימה, מבדילים פונקציונלית נוספת בין איברים האחראים על הולכת האוויר (מה שמכונה איברים מוליכים אוויר) לבין אלה שאחראים בסופו של דבר נשימה עצמה (מה שמכונה חילופי גז, שבה ה דם מסופק עם חמצן טרי והחמצן הנצרך בגוף נושף בצורה של פחמן דו חמצני). סוג אחר של סיווג יכול להתבצע על פי מיקום האיברים השונים. מבחינים כאן בין דרכי הנשימה העליונות לתחתונות. חוץ מזה נשימה, דרכי הנשימה מעורבים גם בהיווצרות הקול.

מִבְנֶה

על פי הסיווג הפונקציונלי, ישנם החלקים בדרכי הנשימה האחראים על הובלת האוויר אל החלקים של דרכי הנשימה שבהם בפועל נשימה מתרחש. איברים מוליכים אוויר הם חלל האף, ה גָרוֹן, קנה הנשימה והסמפונות עם ענפיהם. איברי הנשימה בפועל, לעומת זאת, הם ענפי הקצה הקטנים יותר של הסמפונות בהם מתרחשת הנשימה בפועל, כלומר חילופי הגזים (מה שמכונה bronchioli respiratorii וה alveoli).

חלוקת דרכי הנשימה לדרכי הנשימה העליונות והתחתונות נקבעת על פי מיקומה. אם הם שוכבים מעל גָרוֹן, הם שייכים לדרכי הנשימה העליונות; אם הם שוכבים למטה, הם שייכים לדרכי הנשימה התחתונות. דרכי הנשימה מתחילות ב חלל האף.

מבחינים בין שמאל לימין חלל האף, המופרדים זה מזה על ידי ה- מחיצת האף (septum nasi) באמצע (medial). בחלל האף נמצא גם איבר הריח האנושי. הקשרים אל סינוסים פרנסליים ממוקמים בדפנות האף לרוחב (לרוחב).

זה המקום בו מחלות זיהומיות של אף יכולים למצוא את דרכם אל סינוסים פרנסליים, שם הם עלולים להוביל לדלקת לא נעימה של הסינוסים הפניאנסליים, אשר יכולה להיות מלווה בפריקה מוגלתית מהאף, קשיים ב נשימה באף ותחושת לחץ ב ראש. יש פתח בחלל האף לגב, כך שנוצר חיבור (הצ'ואנות) ללוע וניתן להעביר את האוויר הלאה. תפקיד חלל האף בזמן הנשימה הוא גם לחמם את האוויר הנשאף לטמפרטורה השונה מטמפרטורת הגוף בכמעלה מעלה צלזיוס.

מלבד זאת, האוויר כבר מנוקה בערך מכל חלקיקי לכלוך על ידי שער בחלל האף. ה חלל פה שייך גם לדרכי הנשימה מבחינת מיקומו, מכיוון שניתן לשאוף אוויר גם דרך חלל הפה. התחנה הבאה של דרכי הנשימה היא הלוע, המחובר לחלל האף.

הלוע מחולק לשלושה חלקים. קטע עליון, מה שמכונה nasopharynx, המייצג את הקשר לחלל האף, קטע אמצעי עם חיבור ל- חלל פה (אורופרינקס) וחתך תחתון, הגרון, שמייצג את הקשר לקנה הנשימה והוושט. לכן זהו גם דרכי הנשימה וגם הוושט, ותפקידו להעביר אוויר בשאיפה מחלל האף לקנה הנשימה ולהעביר מזון מה חלל פה לוושט.

אל האני גָרוֹן מחובר ל הגרון בקצה התחתון שלו. הגרון מורכב משרירים ו סָחוּס. זה מפריד בין קנה הנשימה מהוושט ומבטיח שאוכל שנאכל אכן יכנס לוושט ולא בטעות לקנה הנשימה, שם הוא עלול לחסום את דרכי הנשימה.

אם זה קורה בכל מקרה, קיים סיכון לא להיות מסוגל לנשום ולהיחנק מאוכל שנבלע. החלק הבא של דרכי הנשימה הוא קנה הנשימה (קנה הנשימה). זהו חלק ממערכת האוויר המוליך והוא החיבור לסמפונות הריאות.

אורכו כ- 10-12 ס"מ, שוכב מול הוושט (הוושטרית) לכיוון בטן וניתן לתאר בצורה הטובה ביותר צינור אלסטי, המחובר מתחת לגרון. קנה הנשימה מיוצב על ידי צורת פרסה סָחוּס קליפים, המבטיחים כי קנה הנשימה (קנה הנשימה) אינו מתמוטט בגלל הלחץ השלילי שנוצר במהלך שאיפה. קנה הנשימה מכוסה מבפנים במשטח המייצר סרט דק של ריר, המבטיח כי חלקיקי אבק ולכלוך קטנים המועברים באוויר הנשאף יתפסו וניתן להוביל אותם מעלה. שיעול רֶפלֶקס.

בנוסף ישנם תאים על פני השטח המשמשים חיישנים לחומרים הכלולים באוויר. קנה הנשימה מסתעף ברמה של ה -4 / 5 חוליה של בית החזה לתוך הסמפונות הראשיים שמאלה וימינה, הסימפונות העיקריות. החלק הבא של דרכי הנשימה הוא מערכת הסימפונות.

זהו מונח מטריה לדרכי הנשימה ריצה דרך הריאות. ניתן להבין את מערכת הסימפונות כמערכת הולכת ומתרחבת של צינורות המסתיימים במה שנקרא alveoli, שם מתרחשת חילופי הגז בפועל. מבדילים כאן גם בין חלק מוליך אוויר, המוביל את האוויר אל הכליות, לבין החלק האחראי על חילופי הגז.

מערכת הסימפונות מתחילה בשני הסמפונות העיקריים. הסימפונות הראשיים הימניים מסתעפים מקנה הנשימה בזווית תלולה מעט יותר ומספקים את הזכות ריאות. הסימפונות הראשיים השמאליים נושמים בהתאם לשמאל ריאות.

הזווית התלולה מעט בצד ימין מבטיחה שגופים זרים בשאיפה מגיעים בעיקר לסימפונות הראשיים הימניים. מאז לֵב ממוקם בצד שמאל של פלג הגוף העליון, השמאלי ריאות הוא מעט קטן יותר מימין. זו הסיבה שבגללה יש רק 2 ענפים מהסמפונות המרכזיות השמאליות, מה שמכונה סימפונות האונה (bronchi lobares), ואילו 3 ענפים מהסמפונות הראשית הימנית.

ענפים אלה מסתעפים לסמפונות הסגמנטליים (Bronchi segmentales), אנלוגי לארגון הריאה למקטעים. לשם הבהרה, אלה מסומנים במספרים. ישנם 10 סימפונות פלחיים בצד ימין ו 9 בצד שמאל.

המספור הזה הוא אוניברסלי. משמעות הדבר היא שמספור הסמפונות זהה לכל אדם, כך שקל יותר לתאר לאיזה סימפונות נועד, למשל להסביר היכן נמצא גידול או גוף זר. הענף הקטן הבא נקרא ברונכוס לובולרי (Bronchus lobularis).

עם כל הסתעפות נוספת, קוטר הסימפונות ממשיך לרדת. אחריו מגיעים מה שמכונה ברונכיולי. אלה מייצגים את החלק הראשון של עץ הסימפונות שאינו מכיל עוד סָחוּס.

הקוטר של החלק הזה כבר קטן מאוד במילימטר אחד. בסוף הברונכיולי, הם מסתעפים ל 1-4 ברונכיולי סופניים, המייצגים את קצה החלק המוביל את האוויר של דרכי הנשימה. עכשיו עוקב החלק של הריאה האחראית על חילופי גזים.

לאחר מכן מתרחשות צינורות המכתש (Ducti alveolares), דרכם נכנס האוויר הנשאף אל שקיות המכתש (Sacculi alveolares), אשר נוצרות על ידי כמה מכתשים. זהו הסוף של דרכי הנשימה. חילופי גז מתרחשים כעת בכליות, בהן מועבר חמצן טרי ל דם וחמצן משומש משתחרר בצורה של CO2 כדי שאפשר יהיה לנשוף אותו.