מחלת ריפלוקס גסטרו-וזאופאגל

קיבה-וושט ריפלוקס מחלה (GERD) (מילים נרדפות: מחלת ריפלוקס גסטרו-וושט (GORD); מחלת ריפלוקס גסטרו-וושט (GERD); מחלת ריפלוקס גסטרו-וושט (מחלת ריפלוקס); ריפלוקס גסטרו-וושט; דלקת הוושט ריפלוקס; מחלת ריפלוקס; דלקת הוושט ריפלוקס; וושט פפטי; אזופגיטיס - פפטי; ICD-10 K21.-: מערכת העיכול ריפלוקס מחלה) מתייחס לריפלוקס תכוף (לטיני refluere = לזרום חזרה) של מיץ קיבה חומצי ותכולת קיבה אחרת אל הוושט (צינור המזון). קיבה-וושט ריפלוקס מחלה היא אחת ההפרעות הנפוצות ביותר במערכת העיכול (הפוגעות במערכת העיכול). מחלת ריפלוקס במערכת העיכול מסווגת ל:

  • מחלת ריפלוקס ראשונית
  • מחלת ריפלוקס משנית - עם מחלות בסיסיות.

בהתאם לממצאים האנדוסקופיים וההיסטולוגיים, נבדלות שתי תמונות קליניות (פנוטיפים) של מחלת ריפלוקס במערכת העיכול (GERD, אנגלית: Gastroesophageal reflux disease):

  • מחלת ריפלוקס שלילית אנדוסקופית (מחלת ריפלוקס לא ארוזית, NERD; אנגלית: מחלת ריפלוקס לא ארוזית), כלומר ריפלוקס סימפטומטי ללא עדויות אנדוסקופיות והיסטולוגיות לדלקת הוושט רפלוקס חולים עם NERD נמצאים בין היתר ב:
    • ילדים: אצלם ריפלוקס גסטרו-וושט (GERD) הוא תהליך פיזיולוגי הכרוך ברפלוקס (זרימה חוזרת) של תוכן הקיבה לוושט.
    • הוושט רגיש יתר, כלומר, כאשר צרבת נתפסת, אם כי לא ניתן לאתר אירועי ריפלוקס באופן אובייקטיבי במידה מוגברת (כשליש מהחולים)
    • תסמיני ריפלוקס פונקציונליים (כ 2/3 מהחולים).
  • דלקת הוושט ריפלוקס (מחלת ריפלוקס ארוזי, ERD; אנגלית: מחלת ריפלוקס ארוזי), כלומר עדויות אנדוסקופיות ו / או היסטולוגיות ל דלקת הוושט ריפלוקס/ מחלת ריפלוקס ארוזי בדלקת ארוזי רירית של הוושט הדיסטלי (החלק התחתון של הוושט).

תת-סוגים אחרים השייכים ל- GERD:

  • ביטויים מחוץ לוושט - ראו זאת בסעיף "תסמינים - תלונות" תחת "תסמינים נלווים" ובסעיף "מחלות כתוצאה מכך".
  • סיבוכים של GERD *
  • הוושט של בארט *

* ראה בהמשך.

יחס מין: תסמונת בארט (ראה להלן) - גברים לנקבות הוא 2: 1.

שיא תדרים: בששת החודשים הראשונים לחיים ויותר מ- 6 שנה; עד 50% מהתינוקות מראים התחדשות / ריפלוקס של עיסת מזון מהקיבה דרך הוושט לפה מספר פעמים ביום כבר בשלושת החודשים הראשונים (מקסימום: חודש 50 לחיים (4%); יורד עד לחודש ה -67 של חיים (12%))

השכיחות (תדירות המחלה) היא כ- 20-25% - עם נטייה גוברת (במדינות מתועשות מערביות). מהלך ופרוגנוזה: לכ- 60% מהנפגעים אין נגעים (פציעות) הניתנים לאיתור אנדוסקופית ("בבדיקת מראה"), ואילו נגעים ניתנים לזיהוי בקרב 40% הנותרים; 10% מהחולים עם תסמיני ריפלוקס מפתחים ריפלוקס ושט. עד 10% מהחולים עם ריפלוקס ושט לפתח תסמונת בארט (הוושט של בארט). תסמונת בארט נחשבת טרום סרטנית מצב (קודמן אפשרי ל סרטן) עבור סרטן הוושט (סרטן הוושט), המתפתח לאדנוקרצינומה בכ -10% מהמקרים. ריפלוקס של תוכן הקיבה עלול לפגוע לא רק בוושט (צינור המזון), אלא גם במבנים על-הוושטיים ("מעל הוושט). זהו ריפלוקס גרון-גרון-גרון (LPR), או "ריפלוקס שקט", שבו תסמינים קרדינליים של ריפלוקס גסטרו-וושט, כגון צרבת והתחדשות (זרימה חוזרת של עיסת מזון מהוושט אל תוך פה), נעדרים. ריפלוקס שקט מתרחש בדרך כלל במצב זקוף. ריפלוקס גרון הלוע משפיע על הקרומים הריריים בגרון האף, גָרוֹן, קנה הנשימה וסמפונות. תלונות אופייניות הן ניקוי גרון, צְרִידוּת, עצבני שיעול, צורב בגרון ו / או לשון, ואולי גם אסתמה בסימפונות (אסתמה ריפלוקס) ורינוזינוטיסיטיס (דלקת בו זמנית של רירית האף ("נזלת") והרירית של סינוסים פרנסליים ("סינוסיטיס")). תרפים תלוי במה. בשלבים מוקדמים (I ו- II), שמרני תרפיה עם אנטגוניסטים של קולטן H2 (אנטיהיסטמינים לעכב חומצת קיבה הפקה), מעכבי משאבת פרוטון (PPI; חוסמי חומצה) ו- נוגדי חומצה (סוכנים לנטרול חומצת קיבהמומלץ. יתר על כן, על האדם המושפע להימנע מחומרים מעודדי ריפלוקס כגון כּוֹהֶל ו עישון. משלב III, בדרך כלל נדרשת התערבות כירורגית. בשלב הרביעי, מצביעים על זרע (הרחבת היצרות (הצרות) של איבר חלול, במקרה זה הוושט).