סינקופה וקריסה: בדיקות אבחון

חובה אבחון מכשירים רפואיים.

  • סימנים חיוניים כולל טמפרטורה, חמצן רוויה, וקצב נשימה.
  • חוזר על עצמו מדידת לחץ דם* על שתי הזרועות עם השרוול המותאם להיקף הזרוע.
  • אלקטרוקרדיוגרמה* (א.ק.ג; הקלטה של ​​הפעילות החשמלית של לֵב שְׁרִיר; כאן: 12-עוֹפֶרֶת א.ק.ג) - לאבחון בסיסי או בעת סינקופה אריתמוגנית (עקב הפרעות קצב לב) ו / או סינקופת לב מבנית (בגלל מבנה לֵב יש חשד למחלה [הפרעת קצב בזמן סינקופה היא סיבית לסיבה; א.ק.ג רגיל במהלך סינקופה אינו פוסל סיבה ריתמוגנית].

אופציונלי אבחון מכשירים רפואיים - תלוי בתוצאות ההיסטוריה, בדיקה גופנית, ופרמטרים מעבדה חובה - עבור אבחנה מבדלת.

  • מבחן אורטוסטזיס (מבחן שלונג).
    • חלק 1 (מידות במצב שכיבה): דם לחץ ודופק נמדדים במרווחי דקות. משך: 3-10 דקות.
    • חלק שני (מדידות בעמידה): מיד לאחר מדידת השקר האחרונה, דם לחץ ודופק נמדדים במצב עמידה (ערך מיידי). בתקופת העמידה, במרווחי דקות, המדידה חוזרת על עצמה. משך: 5-10 דקות

    הערכה: מבחן שלונג חיובי אם הסיסטולי דם לחץ יורד בהתמדה לפחות 20 מ"מ כספית ו / או דיאסטולי לפחות 10 מ"מ כספית במצב העמידה תוך 3 דקות לאחר העמידה (לעומת ערכי מנוחה לאחר 4 דקות בשכיבה) או בגובה 60 מעלות על שולחן ההטיה. לחלופין, אחד מדבר על לחץ דם אורתוסטטי במקרה של ירידה של יותר מ -30 מ"מ כספית בחולים עם יתר לחץ דם לחץ דם מעל 160 מ"מ כספית במצב שכיבה. במקרים אלה, סביר מאוד להניח שאי-ויסות אורתוסטטי נקרא. אינדיקציה: V. a. אי-ויסות רפלקס או אורתוסטטי הערה: בבדיקת טבלת ההטיה יש ציון המלצה IIa. הנחיית S1 ממליצה על בדיקת עמידה פעילה עם לחץ דםמדידות דופק במצב שכיבה ולפחות 3 דקות בעמידה (מה שנקרא מבחן שלונג מקוצר). נוכחות של לחץ דם אורתוסטטי:

    • (ירידת לחץ דם ≥ 20 מ"מ כספית וסטולית ו / או ≥ 10 מ"מ כספית לחץ דם דיאסטולי או סיסטולי <90 מ"מ כספית לאחר 3 דקות) ו
    • POTS (עליית דופק ≥ 30 פעימות לדקה (בקרב מתבגרים מתחת לגיל 19 עד 40 דפים לדקה) או דופק מוחלט ≥ 120 סל"ד לאחר 10 דקות.
  • א.ק.ג לטווח ארוך (הולטר א.ק.ג.) (א.ק.ג. מוחל על פני 24 שעות; להערכה מדויקת יותר של תפקוד הלב ביום) - אינדיקציות [הנחיית ESC: דרגת המלצה IIa]:
    • ממצאי המרפאה או א.ק.ג מרמזים על סינקופה אריתמוגנית; ו
    • אם יש סבירות גבוהה שסינקופה תתרחש שוב בקרוב; ו
    • כאשר המטופל עשוי להפיק תועלת מספציפי תרפיה אם הסיבה נמצאה.
  • מקליט אירועים (א.ק.ג לטווח ארוך לאורך תקופה ממושכת של 24 שעות בדרך כלל; הפרעות בקצב הלב?) - לסינקופה חוזרת (חוזרת) ולחשד לב (לֵב-קשור) סיבה [המלצה דרגה 1 א].
  • מקליט אירועים מושתל (ILR) - לסינקופה חוזרת ללא פרודרומים (קודמים; סימני אזהרה מוקדמים) ועם סיכון לפציעה לקביעת האינדיקציה ל קוצב לב, במידת הצורך [הנחיה S1].
  • מחקר אלקטרופיזיולוגי (EPU) [הנחיות ESC] - בחולים עם סינקופה לא מוסברת וחסימת ביפאסקולר (חסם AV בדרגה גבוהה) או כאשר יש חשד לטכיקרדיה; אינדיקציות להשתלת קוצב לב (המלצות קצב) כוללות את הדברים הבאים:
    • חסם ביספאסיקולרי (המלצת IIb).
    • ממושך צומת סינוס זמן התאוששות (המלצה IIa).
    • מרווח HV (זמן בין עירור הצרור שלו (הספייק שלו) לבין עירור החדר הראשון ב עוֹפֶרֶת) של> 70 אלפיות השנייה.
  • לטווח ארוך מדידת לחץ דם (מדידת לחץ דם 24 שעות ביממה) - אם יש חשד להפרעות בוויסות לחץ הדם.
  • אקוקרדיוגרפיה (הד; לב אולטרסאונד) - חשד לסיבה לבבית לסינקופה או חשד למחלות לב מבניות (למשל, שסתום אב העורקים הִצָרוּת, שסתום מיטרלי הִצָרוּת; טמפונדה קרום הלב; נפיחות אבי העורקים).
  • סונוגרפיה של דופלר (בדיקת אולטרסאונד שיכולה לדמיין באופן דינמי את זרימת הנוזלים (במיוחד זרימת הדם)) של התרדמים (עורקי הצוואר) - אם יש חשד לפלאקים (משקעים) או היצרות (התכווצויות כלי דם) בקרוטידים; אין הדמיה בצוואר הרחם במקרים של התעלפות או סינקופה כל עוד אין סימפטומים נוירולוגיים אחרים
  • אנגיוגרפיה כלילית (הליך רדיולוגי המשתמש בחומרי ניגוד כדי לדמיין את לומן (הפנים) של העורקים הכליליים (עורקים המקיפים את הלב באופן זר ומספקים דם לשריר הלב) - אם יש חשד למחלת עורקים כליליים (CAD) )
  • אנצפלוגרמה (EEG; רישום הפעילות החשמלית של מוֹחַ) - לחריגות נוירולוגיות כגון תסמיני פרקינסון, אטקסיה או הפרעות קוגניטיביות; אם אֶפִּילֶפּסִיָה נחשד.
  • טומוגרפיה ממוחשבת/ הדמיית תהודה מגנטית של גולגולת (CT גולגולתי או.CCT / MRI גולגולתי או cMRI) - אם יש חשד לגורם נוירולוגי כגון איסכמיה מוחית הערה: במטה-אנליזה בוצע CT גולגולתי אצל מבוגרים עם סינקופה אצל יותר מאחד מכל שני חולים. זה חשף תוך גולגולתי ("בתוך גולגולת“) גורם ב- 1-4% מהמקרים. מסקנה: בחולים בסיכון נמוך עם סינקופה, האינדיקציה ל- CT גולגולתי צריכה להיות מגבילה.
  • טומוגרפיה ממוחשבת (CT) עם אנגיוגרפיה (הדמיית דם כלי) של עורקי הריאה (CTPA) - ככלי אבחון בסיסי בחשד לריאות תסחיף [זהב סטנדרטי] חלופה: סינטיגרפיה ריאתי: V / P scintigraphy (אוורור/זִלוּף סקרטיגרפיה) (רגישות (אחוז החולים שחולים בהם מתגלה המחלה באמצעות הבדיקה, כלומר, מתרחשת תוצאת בדיקה חיובית): כ- 78%; ספציפיות (סבירות שאנשים בריאים שאינם סובלים מהמחלה הנדונה הם התגלה גם כבריא בהליך): 98%) הערה: הבהרה בחולים עם תסמינים כמו קוצר נשימה (קוצר נשימה), סימנים קליניים של עומק וָרִיד פקקת (DVT) או שלטי א.ק.ג. כמו גוש ענף צרור ימני.

* ראה גם בקטע "סימפטומים - תלונות / ציון סיכון לסינקופה קנדית".

הערות נוספות

  • על פי החברה האירופית הנוכחית לשנת 2018 קרדיולוגיה "הנחיות ESC לאבחון וניהול סינקופה", ביצוע שגרתי ללא חשד ספציפי ל חזה רדיוגרפיה (חזה קרני רנטגן) ו- CT גולגולתי אינו מומלץ.
  • בחולים עם סינקופה וסיכון בינוני, הרגישות (אחוז המטופלים בהם מתגלה המחלה באמצעות הבדיקה, כלומר, מתרחשת תוצאת בדיקה חיובית) לזיהוי אירוע חמור תוך שבוע על ידי א.ק.ג לאחר הבדיקה לפחות 1 שעות היו 12%; הספציפיות (ההסתברות שלמעשה אנשים בריאים שאינם סובלים מהמחלה הנדונה מזוהים גם כבריאים לפי ההליך) הייתה 89% בלבד.