אבחון
על מנת להוכיח זיהום עם אבולה וירוס מעבר לכל ספק, אין זה מספיק להערכת הקליני מצב של המטופל, מכיוון שהמצגת עשויה להיות דומה מאוד לזיהומים עם דימומים אחרים וירוסים. כדי לאשר את האבחנה, יש צורך בהפרשת גופו של המטופל החולה, למשל רוק, שתן או דם. יש לבחון זאת במעבדה ברמה גבוהה 4 עם אמצעי זהירות בטיחותיים גבוהים ביותר.
שם מתבצע PCR (Polymerase Chain Reaction), המאפשר לזהות את הנגיף RNA בהפרשת גופו של המטופל. במקביל, הבדיקות נבדקות גם לגבי מחלות אחרות המתקדמות באופן דומה, כמו מלריה, מרבורג חום, גַנדֶרֶת או קדחת לאסה. שיטת אבחון חלופית ל- PCR היא טיפוח הנגיף בתרבית תרבית מיוחדת. הנגיף גדל שם בצורה אופיינית דמוית חוט אשר ניתנת לאיתור במיקרוסקופ אלקטרונים.
תרפים
עד כה, אין טיפול סיבתי זמין לטיפול ב אבולה חום. לכן הטיפול מוגבל להקלת התסמינים ולהפחתת מהלך המחלה. חולים חייבים לקבל טיפול רפואי אינטנסיבי.
אל האני חום הוא הוריד והחולים מקבלים פתרונות אלקטרוליטים וגלוקוז כדי לפצות על אובדן נוזלים ואלקטרוליטים. תרופות אנטי-ויראליות טרם הראו השפעה כלשהי. חיוני בטיפול בחולים הוא בידודם ומיגוןם מפני מטופלים אחרים והצוות המטפל.
לחדר המטופלים נכנסים רק בבגדי מגן מיוחדים. קשר לא מוגן עם נוזלי גוף והפרשות המטופל כרוכות בסיכון גבוה לזיהום ויש להימנע מהן בכל הנסיבות. בהתאם, מטופלים בגרמניה ממוקמים ביחידות בידוד מיוחדות המאובזרות לטיפול בחולים מדביקים מאוד.
נערך מחקר אינטנסיבי על טיפול סיבתי נגד אבולה חום. על בסיס ניסוי, נוגדן שעדיין לא אושר כנגד נגיף האבולה כבר נעשה שימוש באנשים חולים, מה שהוביל לשיפור אצל חלק מהחולים, אך ללא שינוי במצב המחלה אצל אחרים. באופן כללי, שיעור התמותה בקרב חולי אבולה הוא גבוה מאוד.
למרבה הצער, שיעור התמותה הגבוה נובע גם מטיפול רפואי לקוי והיגיינה באזורי המגיפה. אם הגוף נוצר נוגדנים כנגד נגיף האבולה במהלך המחלה, ניתן לשרוד את המחלה. עם זאת, התנאי להישרדות ללא נזק כתוצאה מכך הוא שהדימום נשלט ו דם ניתנים עירויים וחליטות נוזלים.
ללא טיפול אינטנסיבי זה, מחזור הדם ואיברים מופיעים לעיתים קרובות. אם עם זאת, ניתן למנוע שבמהלך המחלה נגרמים נזק גדול יותר לאיברים, ניתן להשיג ריפוי מלא. עם זאת, אם איברים ניזוקים עקב כישלון במחזור הדם, עלולות להתרחש השלכות ארוכות טווח, למשל כליות שלא סופקו מספיק דם יכול להיות מוגבל בתפקודם או להיכשל לחלוטין.
סיבוך זה דורש דיאליזה או איבר תורם לאחר ההדבקה. במשך כמה שנים נערך מחקר אינטנסיבי לפיתוח חיסון נגד קדחת אבולה. מאז ספטמבר 2014 נבדק לראשונה חיסון שפותח בארה"ב על נבדקים בריאים.
בחיסון זה התמזג נגיף שימפנזה עם חלקיק מנגיף אבולה. האורגניזם של אנשי המבחן אמור להיווצר נוגדנים נגד חלקיק זה של נגיף האבולה. חיסון נוסף מקנדה נמצא כעת גם בשלב הבדיקה בבני אדם לאחר בדיקה מוצלחת בקופים.
במיוחד בגלל ההתפרצות הגדולה של קדחת האבולה בשנת 2015, המחקר על חיסון נדחק קדימה מאוד בגלל הביקוש הרב. חיסונים ניסיוניים כבר הועמדו לרשות ארגון הבריאות העולמי על בסיס ניסוי.
