עד היום, ראומטואידי דלקת פרקים לא ניתן לרפא. הטיפול מכוון בעיקר להקלה כְּאֵב, מעכב דלקת (אשר במקביל מאט את ההתקדמות), ושומר על תפקוד המפרקים והשרירים. איזה אמצעים מסומנים במקרים בודדים תלוי בפעילות המחלה. בצורות מתונות, ה מנהל מה שנקרא נוגד דלקת לא סטרואידים תרופות (לֹא-קורטיזון- המכיל אנטי דלקתיות תרופות), או בקיצור NSAIDs, מספיק. אלה תרופות לְהַקֵל כְּאֵב, נפיחות ו דלקת. עם זאת, הם לא עוצרים לחלוטין את הרס המפרק סָחוּס ואין להם כל השפעה על התקדמות המחלה.
תופעות לוואי של טיפול תרופתי
בגלל הסיכון לתופעות לוואי חמורות (למשל כיבים בקיבה מסכני חיים), יש ליטול תרופות אלו רק בפיקוח רפואי לאורך תקופה ארוכה. נראה כי תכשירים חדשים יותר של קבוצה זו - עם אותה יעילות - אינם גורמים להשפעות לא רצויות על ה בטן. בצורות קשות או עם פעילות גבוהה של מחלות ואיום בהרס מפרקים, יש צורך בטיפול בסיסי, כלומר בתרופות שהוכחו כי הן משפיעות לטובה על מהלך המחלה. זהב, chloroquine, D-penicillamine, sulfalazine ו- מטוטרקסט הוכיחו שהם יעילים. תרופות אלו נכנסות לתוקף לאט לאט (לאחר 6 עד 12 שבועות לכל המוקדם), ושיעור תופעות הלוואי גבוה יחסית (כ- 40%). סוכן אמין הוא גם כן קורטיזון, הורמון אנדוגני בעל השפעה אנטי דלקתית חזקה. קורטיזון מנוהל במינונים גבוהים לאורך פרק זמן קצר במהלך ה"הישנות "וה- מנה ואז מצטמצם בהדרגה. אם לטווח ארוך יותר מנהל נדרש, ה מנה נשמר נמוך ככל האפשר. באופן זה מושגת השפעה גבוהה ונמנעות מתופעות לוואי מסוכנות (ראה גם שאלות נפוצות).
אימונומודולטורים ביולוגיים
קבוצה חדשה של תרופות בה נתונה תקווה רבה הן "המאפיינים החיסוניים הביולוגיים" (חומרים השולטים בתגובה החיסונית). קבוצה זו כוללת אינטרלוקינים או מעכביהם, אימונוגלובוליניםוגידול נֶמֶק גורם אלפא. הם נועדו לעצור את הרס המפרק סָחוּס על ידי עיכוב התגובה הדלקתית "השקרית" של הגוף. תרופות אלו גם אינן יכולות לרפא שגרונית דלקת מפרקים ניוונית, אך הם מייצגים "מרכיב טיפולי" נוסף.
פיזיותרפיה לדלקת מפרקים שגרונית.
רגיל פיסיותרפיה וטיפולים גופניים חשובים לפחות כמו תרופות. זה מקל על הגבלות בתפקוד המפרקים ומחזק את השרירים. מוּכָח אמצעים לכלול קר יישומים או- חבילות חום (תלוי איך מרגיש המטופל), אמבטיות, אלקטרותרפיה, טיפולים קלים, ו לְעַסוֹת. במה שנקרא רפוי בעסוק, האדם המושפע לומד להתמודד עם מגבלות תפקודיות בחיי היומיום.
תפעול
ישנם הליכים כירורגיים רבים שפותחו במיוחד עבור שיגרון דלקת פרקים. הם מסומנים כאשר תרופות אינן יכולות לעצור התקדמות מהירה של הרס מפרקים או כאשר יש הפרעה בתפקוד לקוי. אם המפרק כבר נהרס, למשל, יתכן שיהיה צורך במפרק מלאכותי או מיזוג מפרקים.
אמצעי זהירות
אין דרך למנוע כרוני דלקת מפרקים ניוונית מחלה - ולמרבה הצער, שום דרך למנוע את התקדמותה מלבד באמצעות תרופות. מנוהל מוקדם ובזהירות פיזיותרפיה בשילוב עם משטר טיפול אישי מוכח הוא הגישה הטובה ביותר הידועה לרפואה העכשווית.
תזונה בדלקת מפרקים שגרונית
תזונה נכונה יכולה לתרום להצלחה של תרפיה כאמצעי תומך. הגיוני להימנע ממזונות המכילים חומצה ארכידונית. אלה כוללים, למשל, ביציםשומן שומן כבד נקניק, וכבד חזיר. צריכת בלתי רווי חומצות שומן (הרבה דגים), אספקה מספקת של ויטמינים C ו- E ואלמנט העקבות כביכול סלניום (שפע ירקות ושמנים צמחיים איכותיים) וגם סידן (חלב ומוצרי חלב) ו ויטמין מומלץ D.
הערה חשובה
מחלות ראומטיות, במיוחד ראומטואידים דלקת פרקים, ניתן לספור בין המחלות הנפוצות. הם לא רק נפוצים, אלא מתרחשים בקורסים קלים או קשים שונים מאוד ובכל קבוצות הגיל. אצל מתבגרים ומבוגרים צעירים הם יכולים עוֹפֶרֶת לפגיעה ניכרת בכושר העבודה, לא פעם אפילו לנכות. זהירות: במקרה של תלונות קשות, שינויים גופניים בולטים או לפני נטילת תרופות, הקפד להתייעץ עם הרופא או הרוקח. נשים בהריון ואנשים חולים כרוניים במיוחד חייבים להיזהר בשימוש בתרופות מסוימות!
