העובדה שאנו בני האדם נבדלים משמעותית מבעלי החיים קשורה גם ליכולת שלנו לתקשר באמצעות שפה. זהו תהליך מסובך מאוד הכולל פונקציות פיזיות רבות. מרכיב חשוב בשפה הוא גָרוֹן.
מהו הגרון?
תרשים סכמטי המציג את האנטומיה של גָרוֹן. לחץ להגדלה. ה גָרוֹן הוא מכשיר מורכב המורכב בעיקר מרקמה סחוסית (בלוטת התריס) סָחוּס, סחוס טבעתי, אפיגלוטיס, ולכבוש סָחוּס), רצועות ושרירים שמבטיחים שאדם יכול ליצור צלילים, מה שמאפשר לו לדבר, לשיר או אפילו לצחוק. הגרון, המכונה בגרון בטרמינולוגיה הרפואית, ממוקם במרכז הגרון האנושי, ומיקומו נראה במיוחד אצל גברים דרך גרגרת, שיש כמובן גם לנשים. תנועותיו, כגון בליעה ודיבור, נראות בבירור כאשר נצפות. לבעלי חיים יש גם גרון, אך מבנהו שונה מעט. לדוגמא, בעלי חיים מסוימים יכולים להשמיע קולות אך אינם יכולים לדבר.
אנטומיה ומבנה
הגרון נמצא מתחת לגרון (הלוע), וניתן "להרגיש" את מיקומו על ידי בליעה מודעת. מיתרי הקול מחוברים באופן חופשי לגרון (נקראים גם קפלים קוליים), אשר לפיכך חופשיים לרטוט ובדרך זו מסוגלים להפיק צלילים בעזרת האוויר בזמן נשיפה מבוקרת, במילים פשוטות כך נוצר הדיבור שלנו. מכיוון שהגרון ממוקם קרוב מאוד לוושט, הוא מצויד במה שמכונה אפיגלוטיס, אשר סוגר את קנה הנשימה בתהליך הבליעה, כך שלא יוכל מזון להיכנס דרכי הנשימה. לפיכך, גירוי השיעול יכול גם להבטיח כי גופים זרים מועברים כלפי מעלה מהוושט לכיוון חלל פה. הגרון הוא אפוא מערכת מתוחכמת מאוד שבכל זאת ממלאת את תפקידה במידה רבה מאוד לא מודעת. כאשר המזון עובר דרך הגרון בזמן בליעה, אם לא בלענו כראוי, הדיבור שלנו נשמע מחוספס ותפוס, כמו שקורה גם עם מחלות זיהומיות של העליון דרכי הנשימה, למשל, כאשר הקול "מטושטש".
פונקציות ומשימות
בבני אדם הגרון אחראי בעיקר ומשמעותי להיווצרות הדיבור, להיווצרות הקול (פונציה) ולכן הוא מהווה בסיס חשוב לתקשורת שלנו. כתוצאה מכך, לגרון יש שתי פונקציות: יצירת קול והגנה על קנה הנשימה ודרכי הנשימה באמצעות תהליך הבליעה ורפלקס הבליעה. החלק האחורי של לשון (בסיס הלשון) מחובר היטב לגרון, שמצד אחד משרת את תהליך הבליעה, ומצד שני זה גם מווסת את הדיבור. זמרים מנצלים את הפיצ'ר הזה כדי ליצור ולגוון תנועות בדרכים שונות ולהעניק לקול צליל עמוק יותר. במיוחד במוזיקה קלאסית, שבה נדרש תא תהודה גדול, מושג צליל אופייני באמצעות טכניקות שונות שנראות כאילו מושכות את הגרון "מטה".
מחלות
מחלות שכיחות ואופייניות של הגרון כוללות דלקת של הגרון (דלקת גרון) ו סרטן של הגרון (קרצינומה של הגרון). האחרון מופיע לעתים קרובות, במיוחד אצל מעשנים, ויכול ללבוש צורות אגרסיביות מאוד. מחלות הגרון הן בדרך כלל מחלות נרכשות; מומים מולדים של הגרון הם נדירים ביותר. מחלות גרון דלקתיות מלוות בדרך כלל בזיהומים של דרכי הנשימה. מחלות אחרות שצוינו כאן הן דִיפטֶרִיָה (קבוצה, דלקת של הגרון) ו פסאודוקראפ (דלקת גרון סובגלוטיקה, דלקת ממש מתחת למיתרי הקול). א מצב חושש בקרב זמרים הוא כבל הקול פוליפים or כבל הקול גושים, המכונים גם "גושים בוכים" או "גושים שרים". כל מי שמדבר הרבה, שר הרבה או בדרך כלל מכניס את קולו ליוצא דופן לחץ יכול להתפתח כבל הקול גושים כתוצאה משימוש יתר קבוע במיתרי הקול. תינוקות שבוכים הרבה יכולים גם להשיג אותם. במקרים כאלה, ניתוח הוא לרוב התרופה היחידה, אך בכל מקרה יש לאסור לחלוטין על התינוק לדבר במשך מספר שבועות. א שבץ יכול להשפיע גם על הקול, ולכן יכול להיות מושפע מהמיפלגיה של אחד משני מיתרי הקול, זה מגיע לנאום צרוד.
הפרעות אופייניות ושכיחות
- דלקת גרון
- סרטן הגרון
- שיתוק בגרון
- אפיגלוטיטיס (דלקת של אפיגלוטיס)
