פגיעה בחזה (טראומה בחזה): בדיקות אבחון

חובה אבחון מכשירים רפואיים.

  • קרני רנטגן בית החזה (בית החזה הרדיוגרפי /חזה), בשני מישורים.
    • רק בכ- 30% מהמקרים כולם מזוהים על ידי רדיוגרפיה בטראומה קהה. פציעות נסתרות (נסתרות) מתגלות רק על ידי טומוגרפיה ממוחשבת (CT). פגיעות נסתרות שכיחות כוללות חבלות ריאות (חבלות ריאות), מטאורטורוס (הצטברות של דם במרחב הצדרתי, שברים בחזה (שֶׁבֶר של סטרנום), פנאומוטורוסים (הצטברות אוויר בין הקרביים אֶדֶר (ריאות אֶדֶר) ואת הצדר הקודקודי (חזה pleura)), ופגיעות בסרעפת (פציעות סרעפתיות).
  • אולטרה סאונד פלוראלי (אולטרסאונד בחינת ה- אֶדֶר (pleura) ומרחב pleural) כחלק מ"בטן ממוקדת אולטרסאונד בטראומה "(FAST) - הדרת שניהם א pneumothorax וכן שפכים של pleural (הצטברות של מַיִם בין עצם הצדר ריאות).
  • טומוגרפיה ממוחשבת (CT) עם מדיום ניגודיות - שיטת הדמיית חתך (תמונות רנטגן מכיוונים שונים עם הערכה מבוססת מחשב), מתאימה במיוחד לתיאור פציעות נסתרות (נסתרות) או לרישום היקף הטראומה (בלבול ריאתי, hematothorax, pneumothorax)
  • אנגיו-טומוגרפיה ממוחשבת (שם נרדף: אנגיו- CT; CT אנגיוגרפיה; אנגיוס CT; הדמיית כלי דם CT) - חשד לפגיעה במרכז הגדול כלי.
  • טרנסטורקי אקוקרדיוגרפיה (הד; לב אולטרסאונד; כאשר המתמר ממוקם בחלקו החיצוני של ה- חזה (בית החזה)) - חשוד טמפונדה קרום הלב (טמפונדה לבבית; למשל, איסוף נוזלים ב קרום הלב).
  • אוקסימטריה של דופק (שיטה לקביעת עורקים לא פולשנית חמצן רוויה באמצעות מדידת האור קליטה) - כדי לקבוע את חומרת ההיפוקסיה (חמצן מחסור ב).
  • אלקטרוקרדיוגרמה (א.ק.ג; הקלטת הפעילות החשמלית של לֵב שְׁרִיר).
  • סונוגרפיה של הבטן (בדיקת אולטרסאונד של אברי הבטן) - למעט פציעות במקביל.
  • ברונכוסקופיה (ריאות אנדוסקופיה) - בחשד לפגיעות בסימפונות (קרע בסימפונות).
  • טרכאוברונכוסקופיה (השתקפות קנה הנשימה והסמפונות) - כדי לא לכלול פגיעות טרכוברונכיאליות.