סיסטולה: פונקציה, משימות, תפקיד ומחלות

סיסטולה בשפה הקלינית מתייחסת לשלב ההידוק וההתכווצות של שני החדרים לֵב. בשלב ההתכווצות, שני שסתומי העלון דרכם דם זרמו משני הפרוזדורים לחדרים סגורים, ושני שסתומי העלון בחדר החדר השמאלי והימני נפתחים. דם נשאב כמעט בו זמנית מה- חדר שמאל לתוך המערכת הגדולה תפוצה ומה- חדר ימין אל מחזור הדם הריאתי.

מהי סיסטולה?

סיסטולה, בשפה הקלינית, מתייחסת לשלבי ההידוק וההתכווצות הבאים של שני החדרים לֵב. סיסטולה היא חלק מה- לֵב קצב, אותו ניתן לחלק לשני השלבים העיקריים של סיסטולה (שלב פעימות הלב) ו- דִיאָסטוֹלָה (הַרפָּיָה שלב). בקפדנות, זה סיסטולה ו דִיאָסטוֹלָה של שני החדרים (חדרי הלב) של הלב, מכיוון שבמהלך הסיסטולה של החדרים, שני הפרוזדורים עוברים את השלב הדיאסטולי שלהם ולהיפך. סיסטולה של החדרים מתחילה בשלב המתוח, במהלכו ארבעתם מסתמי לב סגורים. ככל שנבנה לחץ, שני שסתומי הכיס, שסתום אב העורקים של חדר שמאל והמסתם הריאתי של חדר ימין, פתוח. כעת מתכווצים שרירי החדר דם לתוך אבי העורקים, המייג'ור עורק של הגוף, אל תוך עורק הריאה (arteria pulmonalis). משך הסיסטולה נשאר קבוע יחסית, אפילו במאמץ גופני משתנה, והוא כ -300 עד 400 אלפיות השנייה בבני אדם בוגרים. עם זאת, הזמן של דִיאָסטוֹלָה יכול להשתנות במידה ניכרת בהתאם ל חמצן ביקוש של הגוף, וכתוצאה מכך רמה גבוהה של קצב לב הִשׁתַנוּת. אצל אדם בריא ובדרך כלל אתלטי, קצב הדופק יכול לנוע בין כ- 60 פעימות לב לדקה (דופק מנוחה) ל- 160 עד 200 (קצב מקסימלי), כאשר הקצב המרבי יורד כפונקציה של הגיל.

פונקציה ומשימה

הלב שומר על דם תפוצה עם הקצב הפועם שלו. הסיסטולות של החדר הימני והשמאלי מתרחשות בו זמנית ונשלטות באופן חשמלי על ידי סינוסים וצמתים AV, כמו גם על ידי חבילות His וסיבי פורקינייה. סיסטולה תואמת אם כן למחזור העבודה של הלב. ברגע שהלחץ שנבנה בחדרים במהלך סיסטולה עולה על הלחץ הדיאסטולי הנותר באבי העורקים ובריאות עורק, שני שסתומי העלון, ה שסתום אב העורקים ו שסתום ריאתי, פתוח. כאשר הדיסטולה נכנסת, ה- לחץ דם בתאי טיפות בגלל שרירי הלב המרגיעים, וקיים סיכון לזרימה חוזרת של הדם. כדי למנוע זאת, שני שסתומי העלון נסגרים שוב. הם נפתחים ונסגרים באופן פסיבי, מה שאומר שבניגוד לשני שסתומי העלון, אין להם מנגנון סגירה או פתיחה תומך בשרירים, פעיל. הדם שנשאב מה- חדר שמאל לתוך אבי העורקים הוא חמצן-עשיר מכיוון שהוא עבר בעבר, על דפנות הכליות, חילופי גזים בין פַּחמָן דו-חמצני ו חמצן. לאחר שהוא עובר דרך רקמות הגוף דרך אבי העורקים עם כל ענפיו והשלכותיו עד לרמה של עורקים ונימים, תהליך חילוף החומרים ההפוך מתרחש. פחמן דו-חמצני נספג בדם בנימים וחמצן מתפזר דרך ה נימים קירות לתוך הרקמה שמסביב. הגוף יכול להפיק תועלת מיטבית מהתהליך החשוב של סיסטולה אם גם כל שאר המרכיבים מתפקדים בהתאם. מעל לכל יש חשיבות מיוחדת לשליטה החשמלית בדופק. בנוסף, הפונקציונליות של הארבעה מסתמי לב יש להבטיח גם כך שהלב יכול לבנות את הלחץ הדרוש. יש להבטיח גם גמישות אופטימלית של העורקים, מכיוון שהם משפיעים על העורקים לחץ דם דרך גמישות קירותיהם. את התפקוד התקין של קצב הלב ואת הפונקציונליות שלו ניתן לקבוע במידה מסוימת על ידי האזנה לספציפי נשמע לב באמצעות סטטוסקופ ובעזרת אלקטרוקרדיוגרמה (א.ק.ג).

מחלות ומחלות

האפקטיביות של סיסטולה תלויה בעיקר בפונקציונליות של מערכת מסתמי לב ועורקים. בתורו, תפקוד הסיסטולה עצמו תלוי באספקה ​​נכונה של חמצן וחומרי הזנה לשרירי הלב ובדחפים חשמליים. הפרעות פתולוגיות באספקת שריר הלב כמו גם הפרעות בקצב הלב עקב התחלה פגומה או העברה פגומה של דחפים חשמליים, עוֹפֶרֶת לבעיות הלב השכיחות ביותר. תמונה קלינית תכופה נובעת מכליליות המשתנות בטרשת כלי. תסמינים אופייניים של המחלה כוללים כאב בחזה או לחץ שעשוי להקרין ל לסת תחתונה, כתפיים או ידיים. הסימפטומים יכולים להיות סימנים להקרבה התקף לב (אוטם שריר הלב), שמופעל על ידי סְפִיגָה של כלילית עורק. נפוצים עוד יותר הם הפרעות בקצב הלב נגרמת על ידי ייצור פגום של החשמל הלם דחף או הולכה לקויה של הדחף היזום. הנפוץ ביותר הפרעות קצב לב is פרפור פרוזדורים, שלרוב אינו מסכן חיים באופן מיידי אך לעתים קרובות מביא לביצועים מופחתים. פרפור פרוזדורים מלווה בדרך כלל בהפרעות קצב או טכיקרדיה (דפיקות לב). כְּרוֹנִי פרפור פרוזדורים מגביר את הסיכון לנזק משני, כגון הגדלת שריר הלב שבץ, מכיוון שקרישים יכולים להיווצר באטריום עקב הפרעת זרימת הדם. אלה יכולים להישטף ולגרום לכלי דם סְפִיגָה ב מוֹחַ. לרוב, פרפור פרוזדורים קשור לאובדן קצב הסינוסים, אותו יוזמת ה- צומת סינוס ב אטריום שמאלי ומועבר לשריר הלב דרך ה- צומת AV, הצרור שלו, וסיבי פורקינג'ה. פחות נפוץ, אך גם מסוכן בהרבה, מה שנקרא פרפור חדרים, בהן יכולות להתרחש עירורים מופרדים בתוך החדרים בקצב של עד 800 פעימות לדקה. מכיוון שהתאים כבר לא יכולים להתמלא ולהתרוקן בגלל התדירות הגבוהה של פעימות, מצב מסכן חיים באופן מיידי.