הפחת את רמות הלקטט בספורט
המלצות ואמצעים פשוטים כמעט ואינם משפיעים חומצת חלב ערכים. לדוגמא, לתזונה אין כמעט השפעה מורידה על חומצת חלב רמות ב דם בכלל. למרות שחסר בתיאמין (ויטמין B1) יכול להגדיל את חומצת חלב רמה ב דם, המסקנה ההפוכה שכמות גדולה במיוחד של ויטמין B1 תשפיע על הפחתת לקט אינה נכונה.
בדרך כלל אין צורך באמצעים כאלה. האימון מצבעם זאת, יכול להשפיע על כמה חמצן מועבר לשרירים במנוחה, אך גם תחת לחץ אתלטי, שבו רבים חדשים דם כלי המובילים לשרירים נוצרים במהלך אמצעי הארגון מחדש בגוף לאחר האימון (נימול מוגבר). בנוסף, על פני תקופה ארוכה יותר עם אימונים קבועים, ניתן לשנות את הנקודה ממנה המטבוליזם האנאירובי צריך לתמוך בייצור האנרגיה האירובית; פירוש הדבר שמיקומו המדויק של ה- סף אנאירובי שונה באופן אינדיבידואלי וניתן להשפיע עליו.
אם סף אנאירובי משתנה למדידה, זה נקרא התאמת אימון של הסף האנאירובי. מצד שני, כמובן, זה גם אומר שחוסר פעילות גופנית - גם צורות קלות יותר, למשל, חוסר תנועה מוחלט לאורך שנים כתוצאה ממחלות כרוניות - מוריד את סף אנאירובי ומפחית את סובלנות החלבון הכללית בגוף. אם המונח "אימון" משמש כאן לעיל או גם בהמשך הדברים, זה תמיד מתייחס למתון סבולת אימון, שהוא קריטי במיוחד לחילוף החומרים בלקטט.
מבחינה פיזיולוגית, לקטט מתכלה באופן חמצוני לאחר זמן מסוים באיברים מסוימים (כבד, כליה, לֵב) (סילוק לקטט). תהליכים אלה מתחילים כבר במהלך האימון. במהלך תהליך זה מחמצנים לקטט ל פירובטה.
התוצאה פירובטה ואז מוחדר מחדש לחילוף החומרים החמצוני (= אירובי) ובכך מספק שוב אנרגיה. שניהם לֵב ושרירי השלד יכולים להשתמש באנרגיה זו במהלך המשך התרגיל. לבסוף, כאשר יש עודף אנרגיה עצום ב כבד, ניתן להמיר לקטט בחזרה לסוכר (גלוקוז) באמצעות מספר שלבי ביניים (מוצר ביניים למשל פירובטה), אשר נשמר או מעובד לאחר מכן. אפשרות הטיפול היעילה והחסכונית ביותר לקטט חריף חומצה הוא התחדשות. עם תקופות מנוחה בלי מתח שריר, הגוף יכול להחזיר את הטבעי שלו לאזן לאחר מאמץ כבד ולהפחית בהדרגה את עודף הלקטט.
