מחסור בדופמין: תסמינים
דופמין הוא אחד המשדרים החשובים ביותר במוח. הוא נוצר במה שנקרא תאי עצב דופמינרגיים (נוירונים) מחומצת האמינו טירוזין ומבטיח שליטה ממוקדת בתנועות. אם דחפי התנועה אינם מועברים או מועברים רק באיטיות רבה עקב מחסור בדופמין, יכולים להופיע התסמינים הבאים:
- רעד (רעד)
- נוקשות שרירים (קשיחות)
- הליכה ועמידה לא יציבים (חוסר יציבות יציבה)
- האטה של מיומנויות מוטוריות רצוניות (ברדיקינזיה)
למחסור בדופמין יכולות להיות גם השלכות הרסניות על מערכת התגמול של המוח ותפקודים חשובים אחרים של המוח. לדופמין תפקיד מרכזי לא רק לזיכרון, אלא גם לבריאות הנפש. אם קולטני הדופמין כבר לא מגורים מספיק, מוטיבציה, דחף ותשומת לב סובלים. תסמינים דומים מתרחשים גם לאחר שימוש לרעה בסמים אם הקולטנים הוצפו בעבר בדופמין ולכן מגיבים ברגישות פחותה לאחר מכן:
- דכאון
- חוסר חשק ודחף (אנהדוניה)
- הפרעות קשב וריכוז
מחוץ למוח, דופמין גורם להתרחבות כלי הדם בבטן ובכליות ומקדם את זרימת הדם. מערכת העצבים הסימפתטית גם מגורה ומווסתת. השלכות אפשריות של מחסור חמור בדופמין באזורים אלו הן אפוא
- הפרעות בבליעה
- הזעה בלתי מבוקרת
- הפרעות בריקון שלפוחית השתן
מחסור בדופמין: גורמים
מחסור בדופמין יכול להיגרם על ידי מוות של נוירונים דופמינרגיים במוח, מה שמפחית את ייצור הנוירוטרנסמיטר. אם יותר ממחצית מהנוירונים מתו, מופיעים התסמינים הראשונים של מחסור בדופמין. זה מכונה תסמונת פרקינסון או מחלת פרקינסון, הידועה גם בשם "מחלת רועד". נשים וגברים מושפעים באותה מידה. שיא השכיחות הוא בין הגילאים 50 ל-60.
שימוש בסמים עלול לגרום גם למחסור בדופמין: שימוש לרעה בסמים כמו קוקאין מוביל לעיכוב קצר טווח של ספיגה חוזרת של דופמין, כך שהנוירוטרנסמיטר יעיל לאורך זמן. הקולטנים זוכים לגירוי יתר כתוצאה מכך ולעיתים אף מתפרקים כך שהגוף יוכל להגן על עצמו מעודפי הדופמין. אם רמת הדופמין יורדת שוב, הקולטנים דורשים כמות גדולה יותר של המשדר לגירוי, וכתוצאה מכך מחסור יחסי בדופמין. יחד עם זאת, פחות קולטנים זמינים להעברת האות. זה מתבטא בתסמיני גמילה עם חוסר שקט ועצבנות.
כמו כן, חשוב לקבל מספיק חומצות אמינו מהמזון, ולכן תת תזונה או צום עלולים להוביל גם למחסור בדופמין.
מחסור בדופמין: השלכות ארוכות טווח
על פי מחקרים עדכניים, לא ניתן לעצור את המוות של נוירונים דופמינרגיים במחלת פרקינסון, כך שהתמונה הקלינית הופכת לחמורה יותר ויותר ומתווספים תסמינים נוספים. להפרעות התנועה הראשוניות מצטרפות, למשל, מצבי רוח דכאוניים ודמנציה. יש צורך בתרופות מיוחדות כדי לפצות על המחסור בדופמין בחולים שנפגעו.
על פי החשד, מחסור בדופמין יכול להיות גם אחד הגורמים להפרעת קשב וריכוז (ADHD). עד כמה מתן דופמין מלאכותי יכול לעזור לנפגעים עדיין לא ברור על פי מחקרים עדכניים.
מחסור בדופמין: מה ניתן לעשות בנידון?
L-dopa הוא מבשר של דופמין שיכול להיכנס למוח דרך זרם הדם. זהו אחד התחליפים החשובים ביותר לחולים במחלת פרקינסון. חומרים דמויי דופמין עדיפים לחולים צעירים יותר. במקביל מונעים התמוטטות מוקדמת של הנוירוטרנסמיטר בעזרת טיפול תרופתי נוסף.
תזונה מאוזנת יוצרת את הבסיס לאיזון דופמין מאוזן. מדיטציה, תרגילי הרפיה או יוגה עוזרים גם לאיזון מחדש של מחסור בדופמין שנגרם ממתח או מתח.
