אלקטרוליטים

מבוא

אלקטרוליטים הם מונח שאולי לא יודעים בדיוק מה מסתתר מאחוריהם. הם כתובים בכמה תלושי מעבדה, נשמעים כימיים להחריד ואכן תפקודם והוויסות שלהם מורכבים ביותר. הסבר פשוט על ההקשר הרפואי יובא להלן.

הַגדָרָה

מה שנקרא אלקטרוליטים הם מלחים מומסים בתוך דם. לשם השוואה ניתן להשתמש במלח נפוץ. כאשר מלח רגיל, הנקרא כימי נתרן כלוריד, מומס במים, מרכיבי המלח, כלומר יוני הנתרן והכלוריד, נפרדים זה מזה כשהם מומסים ומוקפים במולקולות מים וכך מומסים.

מלחים מסוימים מומסים גם ב דם כמו יונים, שהחשובים שבהם הם נתרן, אשלגן, סידן וכלוריד. בנוסף, יש גם מגנזיום או ביקרבונט, למשל, אך אלה בעלי פונקציות אחרות בגוף והם נקבעים בתדירות נמוכה יותר במהלך א דם מִבְחָן. כפי שמשמעות השם אלקטרוליט, יונים אלה הם נושאי מטען חשמליים. נתרן, אשלגן, סידן ו מגנזיום טעונים באופן חיובי, בעוד שכלוריד וביקרבונט טעונים שלילית. אלקטרוליטים אלה מספקים את הכימיקלים והחשמליים לאזן ומופצים בכל הגוף דרך הדם, שם הם זקוקים לכל תא בודד כדי לחיות ולתפקד.

פונקציה

לאלקטרוליטים פונקציה מורכבת בבית של כל תא גוף. הם רלוונטיים במיוחד עבור לֵב ותאי שריר, ב כליה, תאי עצב ותאי חישה, למשל באוזניים או בעיניים. הגורם המכריע כאן הוא המטען החשמלי של היונים.

על מנת להבין את המנגנונים המורכבים של תא, יש לקחת בחשבון את העקרונות הבאים: קבוצת היונים השולטת בתאי הגוף היא אשלגן. מעט מאוד ממנו נמצא בדם. לעומת זאת, נתרן נמצא בדם ובחלל שמחוץ לתאים וכמעט אף פעם לא בתוך תאי הגוף.

כל מה שמחוץ לתאים (כולל הדם) נחשב למרחב חוץ-תאי, מכיוון שיונים יכולות להתפשט ולהסתובב בו בקלות. תאים סומטיים ומרחב חוץ-תאי הם תאים שונים. חילופי יונים ביניהם אינם יכולים להתרחש ללא פתחים בצורת תעלות בדפנות התא.

ישנם תעלות נתרן ואשלגן, הנמצאות ב קרום תא והם סגורים במצבם הראשוני. ליונים יש נטייה להתפשט באופן שווה בתאים שלהם. אם נפתח תעלה בין התא לחלל החוץ-תאי, כוח מניע זה מבטיח שהיונים יזרמו למקום שיש פחות מהם.

  • קבוצת היונים השולטת בתאי הגוף היא אשלגן. מעט מאוד ממנו נמצא בדם. לעומת זאת, נתרן נמצא בדם ובחלל שמחוץ לתאים וכמעט אף פעם לא בתוך תאי הגוף.

    כל מה שמחוץ לתאים (כולל הדם) נקרא שטח חוץ-תאי, מכיוון שיונים יכולות להתפשט ולהסתובב בו בקלות.

  • תאי גוף ומרחב חוץ-תאי הם תאים שונים. חילופי יונים ביניהם אינם יכולים להתרחש ללא פתחים בצורת תעלות בדפנות התא. ישנם תעלות נתרן ואשלגן, הנמצאות ב קרום תא והם סגורים במצבם הראשוני.
  • יונים שואפים להתפשט באופן שווה בתאים שלהם.

    אם נפתח תעלה בין התא לחלל החוץ-תאי, כוח מניע זה מבטיח שהיונים יזרמו למקום שיש פחות מהם.

כאשר משדר אות מגיע לתא, תעלות היונים שם נפתחות על פי עקרון הנעילה והמפתח והיונים יכולים לזרום לתאים. זה משנה את המטען החשמלי בתא, מכיוון שהיונים מביאים איתם מטענים חיוביים. שינוי במטען החשמלי בתורו יוזם תהליכים אחרים בתא, הנבדלים מתא לתא בהתאם לתפקודם.

היונים שזורמים פנימה מועברים שוב החוצה דרך משאבה ב קרום תא כדי להחזיר את המצב המקורי. פונקציה נוספת של היונים היא לקשור מים. ככל שתכולת המלח גבוהה יותר, כך מים נמשכים אליה יותר, עיקרון זה נקרא אוסמוזה. זה ממלא תפקיד חשוב במיוחד בכליות וגם מסביר מדוע חולים עם כבר לחץ דם גבוה מומלץ דל מלח דיאטה. לסיכום, ניתן לייחס באופן גס את האלקטרוליטים הבודדים למערכות איברים מסוימות שעבורן א לאזן הוא חיוני. אשלגן חשוב עבור לֵב שריר, נתרן עבור כליה ו לחץ דם, סידן עבור עצמות ו לֵב, מגנזיום לשרירים ו מוֹחַ וביקרבונט עבור ה- pH, כלומר בסיס החומצה לאזן של הדם.