הדמיית צינור חלב (גלקטוגרפיה)

גלקטוגרפיה היא הליך רדיוגרפי המשמש בתחום הגינקולוגיה (בריאות האישה). בבדיקה זו, ה חלב צינורות של האמא הנקבה (חזה) מוצגים בעזרת קרני רנטגן מדיום ניגוד כדי להציג חזותית שינויים פתולוגיים (פתולוגיים). גלקטוגרפיה משמשת לאבחון תהליכי מחלה המתרחשים בתוך חלב צינורות, כגון קרצינומות קטנות תוך-רחמיות (סרטן מוגבל לתאי ה - חלב צינור (= DCIS)), פפילומות (גידולים ריריים שפירים) או תהליכים דלקתיים כרוניים.

אינדיקציות (תחומי יישום)

אינדיקציה ותנאי מוקדם לבדיקה זו היא הפרשה פתולוגית (פתולוגית) (דליפת נוזל) מה- פִּטמָה (שד). זה בולט במיוחד כאשר רק בלוטת חלב אחת מושפעת. יש להבדיל בין הפרשה פתולוגית לבין גלקטוריאה. גלקטוריאה היא ההפרשה החלבית מחוץ להריון (הֵרָיוֹן) והנקה. הגורם לגלקטוריאה הוא בדרך כלל הפרעה אנדוקרינולוגית (הורמונלית). גלקטוגרפיה מבוצעת ב:

  • הפרשה מדממת (מדממת) מה- פִּטמָה (גם עדויות קליניות וגם עדויות ציטולוגיות).
  • הפרשה חד צדדית, שאינה המורגית.
  • איתור תאי גידול או אטיפיה ("סטייה מהנורמה") בממצאים ציטולוגיים (בדיקת תאים).

התוויות נגד

  • תהליכים דלקתיים חריפים של בלוטת החלב.
  • אלרגיה לתקשורת מנוגדת

לפני הבדיקה

לבדיקה קודמת בדרך כלל בדיקה קלינית, ממוגרפיה קונבנציונאלית מכוונת (קרני רנטגן של השד) ובדיקה ציטולוגית של ההפרשה.

התהליך

ניתן לבצע גלקטוגרפיה רק ​​אם יש הפרשה פתולוגית עם התרחבות צינורות החלב, מכיוון שבמצב זה ניתן לראות את פתיחת צינור החלב. במהלך גלקטוגרפיה, על המטופל לשכב בנוחות ועל השד להיות מואר היטב. במקרה של הפרשה כבדה מאוד, מוחלשת לראשונה באופן ידני את בלוטת החלב כדי להסיר הפרשה מעובה או דם קרישה (קריש דם). לאחר מכן חיטוי יסודי של שניהם פִּטמָה והסביבה עור. במקרה כְּאֵב, מקומי הרדמה (הרדמה מקומית) זה אפשרי. הרופא הבודק משתמש בהגדלה משקפיים לאתר את צינור החלב המדובר ולבדוק אותו בזהירות בעזרת מחט גלקטוגרפיה קהה (למשל קטטר גלקטוגרפיה). לאחר מיקומו של המחט, 0.1 עד 0.5 מ"ל של מַיִםמדיום ניגודיות מסיס מוזרק בזהירות ללא אוויר באמצעות מזרק בינוני מחובר המחובר למערכת באמצעות צינור. כעת צינור ההפרשה נדחס בעזרת ספוגית או טיח כדי למנוע דליפה של חומר הניגוד עד ל קרני רנטגן תמונה צולמת. לאחר מכן, הממוגרפיה נלקחת בשני מישורים, אותם ניתן להוסיף על ידי תמונות הגדלה. התנאים הבאים יכולים להוביל לחפצי תמונה (ממצאים שגויים בתמונות):

  • הזרקת אוויר
  • כיווץ ספסטי (צפוף) של צינורות החלב
  • כמות מספקת של חומר ניגוד
  • צינורות חלב חסומים, למשל עקב דם מִקרָשׁ.
  • יותר מדי דחיסה של השד במהלך ממוגרפיה.

לבסוף, רדיוגרפיה מוערכת, תוך תשומת לב מיוחדת לדוקטזיה (התרחבות צינורות החלב), מילוי פגמים והפסקות צינוריות.

לאחר הבדיקה

אין צורך באמצעים מיוחדים לאחר הבדיקה. אם נמצאים ממצאים חריגים, הבהרה היסטולוגית (רקמה עדינה) (ביופסיה) בדרך כלל נחוץ מכיוון שגלקטוגרפיה אינה מאפשרת הבחנה בין ממצא שפיר וממאיר.

סיבוכים אפשריים

  • תגובה אנפילקטית (קשה תגובה אלרגית) ב אלרגיה בינונית מנוגדת.
  • גלקטופוריטיס (דלקת בצינורות החלב).
  • דלקת בשד (דלקת בשד)
  • החצנה - הצטברות של חומר ניגוד מחוץ לצינורות החלב, למשל בצינורות הלימפה, מה שמוביל להערכה קשה של הבדיקה.