צורות של דמנציה
הצורות השונות של דמנציה ניתן להבדיל זה מזה בדרכים שונות או לחלק אותם לקבוצות. ניתן להתייחס ללוקליזציה של השינויים ב- מוֹחַ, לגורם להתפתחותם ולמחלה הבסיסית. אם התהליכים הניווניים מתרחשים במקומות מסוימים באזור מוֹחַ, בעקבותיהם לעיתים קרובות מופיעים תסמינים אופייניים אשר, אם הם מתמקמים אחרת, עשויים שלא להתרחש מאוחר יותר.
עם זאת, אין להתייחס לסימפטומים הספציפיים כביכול כראיה לצורה המתאימה דמנציה. אם יש חשד כלשהו, יש לבצע תמיד בדיקות אבחון נוספות על מנת לקבל בהירות לגבי התמונה הקלינית. ההבחנה בין ראשוני למשני דמנציה מיוצר ברמת הגורם למחלה.
אם יש דמנציה ראשונית, הסיבה לכך נעוצה בשינויים ישירים ב מוֹחַ. אלה יכולים להיות ניווניים (מחלת אלצהיימר) או כלי דם, כלומר כלי דם. לעומת זאת, דמנציה משנית נגרמת על ידי מחלה בסיסית אחרת שאינה קשורה למוח.
מחלות של מערכת לב וכלי דם, הרעלה, מחלות מטבוליות ומחלות שמקורן זיהומי, דלקתי או אנדוקריני משחקות תפקיד. - דמנציה קליפת המוח: בדמנציה קליפת המוח (קליפת המוח = קליפת המוח) קליפת המוח מושפעת מהשינויים הפתולוגיים. קליפת המוח, הנמצאת בחלקו החיצוני של המוח, אחראית לתפקודים רבים.
לדוגמה, זיכרון, מיומנויות מוטוריות, רגישות ודיבור נשלטות על ידי זה. בהתאם, פגיעה בקליפת המוח מביאה לפגיעה זיכרון תפקוד, יכולות חשיבה ודיבור מוגבלות וחסרים מוטוריים. האישיות, הנשלטת במיוחד דרך האונה הקדמית, מושפעת בתחילה פחות.
- דמנציה חזיתית: דמנציה חזיתית מתרכזת באונה הקדמית, הנמצאת בקדמת המוח. היא אחראית על גיבוש האישיות ועל תכנון פעולות וכן על התחשבותן. ליקויים באונה הקדמית מובילים לשינויים חזקים באופי המטופל ולעיתים קרובות לשינוי שלילי בהתנהגות החברתית.
תכנון או ארגון תהליכי חשיבה יכול להתקיים רק לאט או בכלל לא. המטופל פועל בצורה בלתי מבוקרת, לפיה אינטליגנציה שלו לרוב אינה מוגבלת. ה זיכרון נשמר טוב יחסית, כמו גם היכולת להתמצא במרחב ובזמן.
- דמנציה תת-קליפת המוח: דמנציה תת-קליפת המוח (תת = מתחת, קליפת המוח = קליפת המוח) קיימת, כפי שהשם מרמז, מתחת לקליפת המוח, באזור ה גרעיני בסיס. ה גרעיני בסיס הם גרעיני עצבים המשמשים לעיבוד מגוון רחב של מידע. בשל העיבוד האיטי יותר המתרחש בדמנציה תת-קורטיקאלית, קצב הנפש של המטופל מצטמצם.
הוא פועל וחושב לאט יותר, יכול להתרכז בצורה גרועה או להגיב לנסיבות משתנות. הפרעות אפקטיביות משלימות את התמונה הקלינית, דרך גירוי מוגבר, אך גם חוסר השתתפות וחוסר אונים. בקרב שכבים, מחלת אלצהיימר משמשת לעתים קרובות כמילה נרדפת לדמנציה או להיפך.
הנחה זו שגויה. דמנציה אינה מחלה בפני עצמה, אלא מייצגת שילוב של תסמינים שונים - תסמונת. תסמונת זו היא חלק ממחלות מוח רבות, שנחשבות אז לדמנציה, כלומר הן מעוררות דמנציה.
אלצהיימר הוא השכיח ביותר מבין מחלות דמנציה אלו וכנראה שהוא קשור באופן כה הדוק למילה "דמנציה". כ -60% מכלל חולי הדמנציה סובלים ממחלת אלצהיימר, אך גם מחלות אחרות עשויות להיות בבסיסן. מחלת אלצהיימר היא מחלה ניוונית ניוונית (הידרדרות של מערכת העצבים) שמחמיר ככל שהוא מתקדם. מה שמכונה פלאקים (חלבונים) מצטברים ברקמת המוח, הגורמים לתסמינים, לעיתים גם דמנציה.
כל המאמרים בסדרה זו:
