כירופרקט: מה הם עושים

מה עושה כירופרקט?

כירופרקטיקה אמריקאית היא שיטת טיפול ידנית מתחום הרפואה האלטרנטיבית, המוכרת כיום מדעית במדינות רבות. ההתמקדות היא בהפרעות במערכת השרירים והשלד והשלכותיהן על מערכת העצבים - במיוחד באזור עמוד השדרה. זה סוגר את חוט השדרה, שיחד עם המוח יוצר את מערכת העצבים המרכזית ופועל כמתווך של אותות עצביים בין המוח לשאר הגוף.

הגישה הכירופרקטית מניחה שרוב המחלות הגופניות נובעות ממה שנקרא תת-לוקסציות. כירופרקטורים מגדירים אלה כשינויים פונקציונליים ו/או מבניים ו/או פתולוגיים במפרקים (למשל, חסימות או חוסר יישור של מפרקים כגון מפרקי החוליות) המשפיעים על שלמות מערכת העצבים (נוירואינטגריטי), המשפיעים על תפקודי הגוף והבריאות הכללית. . כתוצאה מכך, למשל, עלולות להתפתח אי נוחות, כאבי גב, סחרחורת או מחלות כמו מיגרנה.

הרפואה הקונבנציונלית מבינה שסובלוקסציה מתכוונת למשהו אחר - כלומר מפרק "מנותק" (לוקסט) לא לגמרי. במקרה זה, משטחי המפרק עדיין נמצאים במגע חלקי. אתה יכול לקרוא עוד על זה כאן.

תלונות עקב תת-לוקסציות

תלונות שונות יכולות ללוות תת-לוקסציה בעמוד השדרה. מה הם תלויים באיזה חלק של עמוד השדרה מושפע:

באזור עמוד השדרה הצווארי עלולים להיגרם כאבי ראש וצוואר, סחרחורת, בעיות שמיעה וראייה. Subluxations בחלק האמצעי של עמוד השדרה עלולות לגרום לכאבי כתפיים וגב, לחץ דם גבוה ובעיות עיכול. אם החלק התחתון של עמוד השדרה מושפע, חולים מתלוננים לעתים קרובות על כאבים בירך, בבטן או ברגליים וברגליים.

אבחון על ידי כירופרקט

מטרת האבחון הכירופרקטי היא לזהות ולמקם תת-לוקסציות ועל סמך זה לפתח תכנית טיפול פרטנית. הצעד הראשון הוא לקחת היסטוריה רפואית (אנמנזה). לדוגמה, המידע הבא מעניין את הכירופרקט:

  • האם אתה מוגבל בניידותך? באיזה אופן ולכמה זמן?
  • האם כבר אובחנת עם מחלות מסוימות?
  • ממה אתה מתפרנס (לחץ חד צדדי, ישיבה או עמידה, עבודה פיזית וכו')?

לאחר מכן, הניתוח הכירופרקטי עומד על הפרק, אשר עשוי לכלול מספר הליכי בדיקה. ההתמקדות היא במישוש ידני, שבו הכירופרקט בוחן אותך בידיו כדי לאתר תת-לוקסציות אפשריות.

בנוסף למישוש ידני, ניתן להשתמש בשיטות בדיקה כירופרקטיות אחרות. לדוגמה:

  • ניתוח יציבה: באמצעות יישור אינסטלציה, הכירופרקט בודק את המטופלים עבור הפרעות יציבה שעלולות להעיד על תת-לוקסציה.
  • סולמות דו-צדדיים וארבעה רבעים: ניתן להשתמש במכשירים אלו כדי לקבוע חלוקת משקל לא אחידה, שאופיינית לאי-יישור עמוד השדרה.
  • אינקלינומטריה: בעזרת מה שנקרא אינקלינומטר, הכירופרקט יכול למדוד את הניידות של עמוד השדרה.

בנוסף, על הכירופרקט לשלול שברים או מחלות אפשריות כמו דלקת מפרקים ניוונית, פריצת דיסק או גידולים כגורם לתלונות (אבחנה מבדלת). כי לא ניתן לטפל בגורמים כאלה בעזרת הכירותרפיה. להיפך, כירופרקטיקה יכולה אפילו להחמיר את התלונות הנלוות!

ניתן להשתמש בהליכי בדיקה שונים לאבחון דיפרנציאלי, למשל:

  • קרני רנטגן
  • טומוגרפיה ממוחשבת (CT)
  • דימות תהודה מגנטית (MRI)
  • מכשירים למדידת טמפרטורה
  • אלקטרומגיאוגרפיה
  • מדידת לחץ דם
  • בדיקות דם
  • אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG)
  • אלקטרוקרדיוגרפיה (א.ק.ג)

טיפול על ידי כירופרקט

לאחר שהכירופרקט זיהה תת-לוקסציה (במובן הכירופרקטי), הוא מפתח תכנית טיפול פרטנית. המטרה היא להעלים את התת-לוקסציה באופן ידני או, במידת הצורך, בעזרת מכשירים כירופרקטיים ("התאמה"):

הכירופרקט יכול להיעזר בשיטות טיפול שונות לצורך ההתאמה. רובם מקורם בכירופרקטיקה האמריקאית, שיש לה מסורת ארוכה. השיטות הנפוצות כוללות:

  • טכניקת מכשירים כירופרקטיים (CIT): כאן, תת-לוקסציות מטופלות עם מה שנקרא אקטיבטור. עם המכשיר הקטן הזה, הכירופרקט מחיל דחפים ממוקדים כדי למנוע חוסר יישור או חסימות. השיטה נחשבת עדינה מאוד ולכן פופולרית בקרב ילדים ומטופלים מבוגרים.
  • Flexion-Distraction (טכניקת קוקס דיסק): שולחנות טיפול כירופרקטיים מיוחדים מסייעים לכירופרקט לפתוח את חללי הדיסק ולטפל במפרקי החוליות.
  • טכניקה ספציפית לשדרה מלאה (FSST): שיטת טיפול ידנית זו מנסה לשחרר ישירות חסימות בעמוד השדרה או באגן.
  • Thompson-Terminal-Point Technique (TTPT): כאן שולחן הטיפולים הכירופרקטי משחק תפקיד מרכזי. בעזרת מה שנקרא טיפות, ניתן להתאים אותו בקטעים כך שהכירופרקט יוכל להפעיל דחפים ממוקדים על חלקים בודדים של הגוף.

אילו תופעות לוואי אפשריות לאחר הטיפול?

בעבר, טיפול על ידי כירופרקט נחשב די מסוכן על ידי חלק מהאנשים - למתרגלים קדם המוניטין של "שוברי עצמות". זה בהחלט נבע משיטות ההגדרה המקרטעות והגסות למדי שתורגלו. הכירופרקטורים של היום הרבה יותר זהירים ועדינים, כך שאין צורך לדאוג לתופעות לוואי לא רצויות.

בשימוש נכון על ידי רופא מיומן, תופעות הלוואי הן נדירות. לעיתים - במיוחד לאחר הטיפול הראשוני - עלול להופיע כאב שרירים קל או תחושת מתח בחלק המטופל בגוף. אבל החמרה כביכול ראשונית זו לאחר טיפול כירופרקטי בדרך כלל משתפרת מעצמה לאחר יום או יומיים.

במקרים נדירים מאוד, סיבוכים כגון תסמיני אובדן עצבים (למשל, חוסר תחושה או שיתוק) מתרחשים אם הכירופרקט עובד בצורה לא נכונה. עוד פחות שכיח הוא פגיעה בכלים בעמוד השדרה הצווארי כאשר הוא מותאם כירופרקטית. הנזק לכלי הדם עלול להוביל להיווצרות קרישי דם ובכך לשבץ.

מתי לא להשתמש בכירופרקטיקה

הכירופרקט יכול לטפל רק בתלונות בעלות סיבה תפקודית. המשמעות היא שטיפול כירופרקטי עלול שלא לשפר שינויים אורגניים כמו דלקת מפרקים ניוונית או פריצת דיסק, ובמקרה הגרוע אף עלול להחמיר אותם. לכן, חשוב לשלול מצבים קיימים כאלה לפני טיפול כירופרקטי.

כמו כן אין להשתמש בכירופרקטיקה במקרים של פציעה חריפה או תהליכים שהורסים עצם ו/או רקמת חיבור, כגון גידולים סרטניים, גרורות בעצמות, אוסטאופורוזיס וקולגנוזיס (מחלת רקמת חיבור).

כירופרקטורים צריכים להתייחס לנשים בהריון בזהירות. בדרך כלל, נשים בהריון צריכות לדבר תחילה עם הרופא או המיילדת שלהן לפני שהם מחפשים שיטות רפואיות חלופיות.

מה עלות הטיפול ומי נושא בעלויות אלו?

טיפול כירופרקטי על ידי רופא פאנל בעל הכשרה נוספת מתאימה (כירופרקט) ניתן לשלם על ידי ביטוח הבריאות הסטטוטורי. טיפול כירופרקטי על ידי רופא פרטי, לעומת זאת, חייב להיות משלם על ידי בעלי ביטוח בריאות סטטוטורי.

רוב ביטוחי הבריאות הפרטיים מכסים את עלויות הכירופרקטיקה, במיוחד אם הטיפול מבוצע על ידי רופא בעל הכשרה בכירופרקטיקה.

באוסטריה, טיפול כירופרקטי על ידי רופא או פיזיותרפיסט בעל הכשרה מתאימה אינו מכוסה בביטוח הבריאות הציבורי. עם זאת, ביטוח בריאות פרטי מכסה זאת לרוב בתנאים מסוימים.

כך גם לגבי גרמניה ואוסטריה: לפני תחילת הטיפול, בדוק עם חברת הביטוח שלך אם ובאילו תנאים הם יכסו את עלויות הכירופרקט.

כירותרפיה: משמעות, התפתחות, תיחום

כירותרפיה - מה זה בדיוק? המונח בא מיוונית ופירושו "לתרגל עם הידיים". לפי הגדרה זו, כירותרפיה פירושה אפוא טיפול ידני בהפרעות בריאותיות (רפואה ידנית).

ההגדרה של האגודה העולמית לכירופרקטיקה היא רחבה יותר. הוא מתאר כירופרקטיקה כ"מקצוע בריאות העוסק באבחון, טיפול ומניעה של הפרעות במערכת העצבים והשריר והשלד וההשפעות של הפרעות אלו על הבריאות הכללית".

כירופרקטיקה מקורה בארצות הברית, כאשר השיטות הכירופרקטיות הראשונות הופיעו שם בשנות ה-1890. עד 1950 לערך, הכירופרקטיקה הייתה מוגבלת לצפון אמריקה, ורק בשנות ה-1960 וה-1970 היא זכתה להכרה וקבלה רחבה יותר, כולל בתחום הרפואי הקונבנציונלי. כיום, כירופרקטיקה היא חלק בלתי נפרד מרפרטואר שיטות האבחון והטיפול הרפואי או המתקנת במדינות רבות ברחבי העולם.

מה זה כירופרקטור?

במקומות מסוימים, מה שנקרא כירופרקטורים מציעים גם את שירותיהם. אלה סיימו (בעיקר בארה"ב) מספר שנים של לימודים באוניברסיטה עם שלב מעשי לאחר מכן בתחום הכירופרקטיקה. בגרמניה, לעומת זאת, אין בסיס חוקי למקצוע זה, כך שכירופרקטורים במדינה זו יכולים לפעול רק כמטפלים שאינם רופאים.

רופאים רשאים להציע גם טיפולים כירותרפיים בגרמניה, אם הם סיימו הכשרה נוספת ב"רפואה ידנית". אז הם עשויים לקרוא לעצמם כירותרפיסטים. ההכשרה הנוספת מוצעת בגרמניה (ובכמה מדינות אחרות כמו אוסטריה ושוויץ) על ידי איגודים מקצועיים מוכרים. הוא מסתיים בבדיקה בפני ההסתדרות הרפואית.

באוסטריה, רק רופאים ופיזיותרפיסטים בעלי הכשרה נוספת מתאימה רשאים לעבוד ככירופרקטים.

ההבדל בין פיזיותרפיה לכירופרקטיקה

פיזיותרפיה כוללת מגוון רחב של שיטות טיפול אקטיביות ופסיביות כגון טיפול בפעילות גופנית, אלקטרותרפיה, הידרותרפיה - ורפואה ידנית (טיפול ידני). כירופרקטיקה היא גם שיטת טיפול ידנית. למעשה, המונחים "רפואה ידנית"; "כירופרקטיקה" ו"טיפול כירופרקטי" משמשים לעתים קרובות אפילו לסירוגין - לעתים קרובות יש בלבול סביב מונחים אלה.

ההבדל בין אוסטיאופת לכירופרקט

אוסטאופתיה וכירופרקטיקה דומות בהיבטים מסוימים - שתיהן שיטות ידניות מהרפואה האלטרנטיבית. עם זאת, ישנם הבדלים בגישה הבסיסית:

כירופרקטיקה, לעומת זאת, כפי שתוארה בהתחלה, מייחסת את רוב התלונות הגופניות לתת-לוקסציות כמו חסימות במפרקי החוליות, המשבשות את העברת האותות דרך מסלולי עצב.