בדיוק כפי חמצן מתפשט מהריאות בכל הגוף בשאיפה, חומרים רבים נמצאים באוויר בעת הנשיפה ומסולקים מהגוף בדרך זו. חלקם ניתנים לזיהוי במבחן הנשימה ומאפשרים להסיק מסקנות לגבי וודאות הפרעות תפקודיות, במיוחד של בטן ו מעי דק.
העיקרון
בדיקות נשימה משתמשות בעובדה ש בקטריה הנמצאים בדרכי העיכול מפרקים חומרים. התוצרים המתקבלים נכנסים לזרם הדם ומשם לריאות, שם הם נשפים וכך ניתן למדוד אותם. ישנן שתי קבוצות מבחנים:
- מבחני נשימה C: מבחן נשימה 13C אמצעים מה היא ריכוז of פַּחמָן דו-חמצני, שאחד ממוצריו נוצר כאשר אוריאה נשבר. ה אוריאה מסומן כ- 13C ונספג ב פה. ב בטן, הוא מתפרק על ידי אוראז, אנזים המיוצר על ידי החיידק הליקובקטר פילורי (הקיים בכיבים בקיבה), ונספג לאחר מכן. כך הוא נכנס לגוף. הגידול בתוויות פַּחמָן נמדד דו-חמצני (13CO2) שנמצא אז באוויר הנשף. לשאלות מיוחדות, בדיקות הנשימה C מבוצעות גם עם חומרי תיוג אחרים מאשר אוריאה (13C- חומצה אוקטנואית, 13C-נתרן אצטט או 14C-glycocholate).
- מבחן נשימה H2: זה אמצעים מה היא ריכוז of הידרוגנציה (H2), תוצר של פירוק פחמימות במעי. תלוי איזו פונקציה יש לבחון, חומר בדיקה עם ספציפי סוכר מנוהל. נתון הם לקטוזסוכרוז גלוקוז, פרוקטוז, קסילוז or לקטולוז.
יתרונות וחסרונות של בדיקות נשימה
- לבדיקות נשימה יתרון בכך שהן בטוחות ולא מלחיצות במיוחד עבור המטופל - לכן, ניתן לבצע אותן גם אצל ילדים. בדיקות נשימה H2 במיוחד מדויקות מאוד.
- עם זאת, נדרש שיתוף פעולה פעיל של המטופל בכדי שהבדיקה תהיה משמעותית. שניהם בהכנה (דיאטה היום שלפני, צום) ובמהלך הבדיקה, על המטופל להשתתף באופן אמין וסבלני.
- חסרון הוא שהוצאות מעבדה גבוהות יחסית נחוצות למעבדות.
- רבים מהבדיקות אינן סופיות זמן קצר לאחר מכן אנטיביוטי תרפיה או לאחר בדיקות הכוללות שטיפת מעיים (למשל קולונוסקופיה) - לכן יש צורך להמתין מספר שבועות.