נתרן: קבוצות סיכון

קבוצות סיכון למחסור כוללות אנשים עם

  • הזעה מוגברת לאחר פעילות גופנית כבדה.
  • הקאות מתמשכות
  • שלשול חמור (שלשול)
  • הפרעות ספיגה מחדש של כליה "כליה מבזבזת מלח".
  • התעללות בפוליאוריה או בשתן
  • היפואלדוסטרוניזם
  • אובדן דרך העור, כמו נגעים נרחבים בעור או סיסטיק פיברוזיס (ריכוזי נתרן גבוהים בזיעה)
  • נשים בהריון ואמהות מיניקות, בהתאמה

על פי הנתונים הקיימים עבור הרפובליקה הפדרלית של גרמניה על מצב האספקה ​​עם נתרןהערכים המשוערים לצריכה מינימלית - בעיקר בגלל צריכה מוגזמת של מלח שולחן - חורגים משמעותית.

קבוצות סיכון לעודף יחסי כוללות אנשים עם

  • הפרשה פגומה דרך הכליה
  • לא מספיק מַיִם צריכה (שכיחה בקרב קשישים).
  • היפר-אלדוסטרוניזם ראשוני (תסמונת קון) - גדל נתרן שימור כמו גם אשלגן הפרשה עקב אוטונומיות מוגברת פתולוגית אלדוסטרון הַפרָשָׁה.
  • הפרשת יתר של רנין
  • סוכרת אינסיפידוס - פוליאוריה הנובעת ממחסור בהורמון אנטי-דיורטי עם חוסר יכולת במקביל לריכוז שתן.

שיא לטווח ארוך נתרן או צריכת מלוחים מובילה ל.

  • ראשי יתר לחץ דם - במיוחד אנשים עם "רגישות למלח".
  • חדר שמאל היפרטרופיה.
  • אי ספיקת לב אצל אנשים שמנים
  • עלייה בתפוקת השתן החובה ובכך לעומס מאזן המים
  • סיכון מוגבר ל כליה נזק, במיוחד אצל אנשים שכבר סובלים מתפקוד לקוי של הכליות.

צריכת נתרן גבוהה יותר ב 100 ממול - במיוחד בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל - נקשרה

  • שכיחות גבוהה יותר של 32% אפלופסיה (שבץ תדירות).
  • 89% תמותת אפופלקסיה גבוהה יותר (שבץ תמותה).
  • 44% תמותה גבוהה יותר מ מחלת לב כלילית (CAD) - מחלה של עורקים כליליים.
  • 61% ו 39% יותר תמותה קרדיווסקולרית ותוצאת כל הסיבות, בהתאמה.