תחזית וסיכויים לריפוי של סרטן השד
מספר גורמים קובעים את מהלך והפרוגנוזה של סרטן השד. הכרת גורמי הפרוגנוזה הללו מאפשרת לאמוד את הסיכון לגרורות בגידול ולהישנות לאחר הטיפול. גיל ומצב גיל המעבר (לפני או אחרי גיל המעבר), שלב הגידול, מידת התנוונות התאים ותכונות אופייניות של הגידול ממלאים תפקיד בסיכויי ההחלמה.
ככל שהגידול קטן יותר, אם לא לִימפָה צמתים מושפעים ולא גרור התפתחו, כך התחזית טובה יותר וכך סיכויי הריפוי. שלבים מאוחרים לרוב פחות נוחים. מידת הניוון של תאי הגידול הממאירים יכולה גם להועיל בהערכת הפרוגנוזה.
שלב הגידול מספק מידע על האגרסיביות וקצב הגדילה של הגידול. בנוסף, ישנם מאפיינים מסוימים של סרטן השד תאים הקובעים את צמיחת התא ואשר נבדלים ממחלת סרטן שד אחת לאחרת. לדוגמא, נקבה יכולה לקדם את צמיחת התאים הורמונים (אסטרוגנים) מכיוון שיש להם מה שמכונה קולטנים לאסטרוגן.
גם סוגים אחרים של קולטנים משחקים תפקיד. הכרת התכונות האופייניות הללו של תאי הגידול מקלה על בחירת הטיפול הנכון ומספקת מידע על הפרוגנוזה. גורם פרוגנוסטי נוסף הוא גיל המטופל בזמן האבחון, מכיוון שנשים מתחת לגיל 35 נוטות יותר לסבול מהופעות חוזרות והפרוגנוזה נחשבת פחות חיובית מאשר בקבוצות גיל אחרות.
זה גם רלוונטי לפרוגנוזה אם החולה עדיין מחזור או נמצא מעבר גיל המעבר. באופן עקרוני, מוקדם יותר סרטן השד מתגלה, כך הפרוגנוזה טובה יותר וסיכויי ההחלמה. שיעור ההישרדות של סרטן ניתן כשיעור הישרדות של 5 שנים.
נתון זה אינו בוחן כמה זמן חולים בודדים שורדים, אלא כמה חולים עדיין חיים לאחר 5 שנים. שיעור ההישרדות הכללי לחמש שנים הוא 5% אצל נשים ו -88% אצל גברים. שיעור ההישרדות של 73 שנים הוא 10% אצל נשים ו -82% אצל גברים. עם זאת, שיעור הפרט תלוי בגורמים רבים, כגון גודל הגידול, מידת הניוון או לִימפָה מעורבות בצומת, כך שיש תמיד לחשב את שיעור ההישרדות בנפרד.
האם ניתן לרפא סרטן השד?
שד סרטן הוא הצורה הנפוצה ביותר של סרטן בקרב נשים ומספר סרטן השד ממשיך לגדול במדינות המתועשות במערב. עם זאת, שיעור התמותה של המחלה נמצא בירידה משמעותית בעשורים האחרונים. סיכויי ההחלמה מהשד סרטן הם טובים, כאשר יותר משלושה רבעים מהנפגעים עדיין בחיים חמש שנים לאחר הטיפול.
השיפור המשמעותי בסיכויי ההחלמה ובאיכות החיים של הנפגעים נובע מהתקדמות באבחון ובטיפול בסרטן השד. הפיתוח של ממוגרפיה הקרנה (קרני רנטגן בדיקת השד) וניתוחים לשמירת איברים ושחזור, כמו גם גילוי הצורות התורשתיות של סרטן השד וזמינותם של טיפולי הורמונים, כימותרפיה ונוגדנים תרמו לכך שסרטן השד הפך לריפוי מספר גדל והולך של מקרים. פירושו של גילוי מוקדם של הגידול הוא סיכוי גדול יותר לריפוי.
ביותר מ -90 אחוז מהמקרים ניתן לרפא סרטן שד אם הגידול קטן מסנטימטר אחד. אם הגידול בגודל שני סנטימטרים, הסיכוי לריפוי יורד לכ- 60 אחוז. אולם במקרים נדירים סרטן השד עשוי עדיין להיות חשוך מרפא, גם אם הוא התגלה בשלב מוקדם.
באמצעות תהליך הסינון (כגון הבדיקה השנתית על ידי רופא הנשים), מתגלים כ- 70 עד 80 אחוז מגידולי סרטן השד בשלב בו ניתן לריפוי. שיעור ההישנות (הישנות) לאחר טיפול מוצלח בתחילה בסרטן השד פחת גם בשנים האחרונות עקב הליכי הטיפול המותאמים. ישנן מוטציות מסוימות בחומר הגנטי המובילות לסיכון גבוה יותר לסרטן השד והן תורשתיות.
המוטציה הנחקרת הטובה ביותר היא גן BRCA, הידוע גם בשם הגן לסרטן השד. מוטציה זו עוברת בתורשה באופן אוטוזומלי-דומיננטי. לבני אדם יש שני עותקים של כל גן.
בתורשה דומיננטית, מספיק כי הגן BRCA יוטוט על גבי עותק אחד בלבד כדי להגביר את הסיכון לסרטן. המשמעות היא גם שלנשא של מוטציה זו יש סיכוי של 50 אחוז להעביר אותה לילדיו. מכיוון שמדובר בירושה אוטוזומלית ולא גונוסומלית, מין הילדים אינו רלוונטי.
בנוסף לגן BRCA, ישנם מספר גנים אחרים המגדילים את הסיכון לסרטן השד או לסוגים אחרים של סרטן כאשר הם מוטציה. מבדילים בין גנים בסיכון בינוני לנמוך. גן BRCA וגם גן PALB2 שייכים לגנים בסיכון גבוה לסרטן השד. גנים בסיכון בינוני עד נמוך קשורים בין היתר גם לתסמונת Li-Fraumeni, ל- Fanconi anemia או ל- Peutz-Jeghers.
