מבוא
מחלת שוורמן, א הפרעת גדילה המתרחש בגיל ההתבגרות בבסיס ובחלק העליון של גופי החוליות של עמוד השדרה החזי ו / או המותני עם עליה מוגברת קיפוזיס או מופחת לורדוזיס (ירידה או עלייה ברטט הפיזיולוגי של עמוד השדרה). יש להשפיע על לפחות שלושה גופי חוליות סמוכים, שלכל אחד מהם זווית חוליות טריז של לפחות 5 מעלות. השם מחלת שוורמן חוזר לרדיולוג הדני ולמתאר הראשון של מחלה זו HW Scheuermann (1877-1960). ישנם סינמונים רבים, כולל צעירים קיפוזיס, קיפוזיס מתבגר, קיפוזיס יציבה ונוער גיבן.
לגרום
סיבתו של מ 'שוירמן אינה ידועה. גורמים מכניים וגנטיים עם יכולת מופחתת של גוף חוליות, חריגות של חישוקי החוליות, דיסק בין - חולייתי רקמות הנכנסות לגופי החוליות, ו מחסור בויטמינים תסמונות וכו 'עשויות לשחק תפקיד.
אל האני קרני רנטגן התמונה מציגה היווצרות חוליות בצורת טריז ונקודות הגושיות של שמורל, המייצגות דיסק בין - חולייתי רקמה שחדרה אל גוף חוליות. בסופו של דבר, חוסר איזון בצמיחת החלקים הקדמיים והאחוריים של גוף חוליות מתרחשת, מה שמביא ליצירת חוליות טריז. שינויים קליניים ורדיולוגיים יכולים להתרחש מגיל 11 שנים.
השינויים האופייניים למחלה בגופי החוליות מיוצבים בסוף הצמיחה. תופעות משניות עקב מיקום קיפוטי של עמוד השדרה יכולות להופיע גם בהמשך. בפרט, העיסוק בספורט מאומץ בגיל ההתבגרות יכול לקדם את התפתחות מחלת שוורמן.
כאן במיוחד ראוי להזכיר מתעמלות ביצועים. א רקמת חיבור הפרעה (קולגן) יכול לעתים נדירות להיות הגורם למחלת שוורמן. התרחשותה של הפרעה זו, במיוחד במהלך גיל ההתבגרות, מאפשרת להסיק כי המחלה מעורבת הורמונלית. הפרעות גדילת עצם רבות, כגון מחלת פרתס, מתרחשים במהלך גיל ההתבגרות.
אֶפִּידֶמִיוֹלוֹגִיָה
מחלת שוורמן היא השינוי השכיח ביותר בעמוד השדרה בגיל הגדילה. לא כל מחלה מלווה בהכרח בתסמינים או בתלונות. ניתן לזהות את מחלת שוורמן בצילומי רנטגן בכ- 20 - 30% מכלל הצעירים, רק חלק קטן מהם מפתחים תסמינים.
4 - 6% מכלל האוכלוסייה מושפעים. יחס המין הוא זכר לנקבה = 2: 1. הגיל האופייני להופעת המחלה הוא בין 11 ל -13 שנים. ברוב המקרים מחלת שוורמן פוגעת עמוד השדרה של בית החזה, בתדירות נמוכה יותר את עמוד השדרה המותני. אם המחלה פוגעת גם בעמוד השדרה של בית החזה, הוא מכונה Scheuermann.
