מה יכולים להיות סימני דיכאון בגיל ההתבגרות?
דכאון לצעירים שכיח יותר ממה שחשבו בעבר. התמונה המלאה של המחלה עם מצב רוח מדוכא וחוסר עניין ונהיגה דומה לזו של מבוגר, אך הסימנים הראשונים של דכאון אצל אנשים צעירים נראים לעתים קרובות שונים במקצת. לא קל לזהות אותם, כמו שינויים במצב הרוח, בעיות מוטיבציה ותסמינים אחרים של דכאון בגיל ההתבגרות אינם נדירים אפילו אצל אנשים בריאים.
הם הופכים לחשדניים רק כאשר הם נמשכים לאורך תקופה ארוכה יותר, כאשר המתבגר מאבד את עצמו יותר ויותר בספירלות מחשבה שליליות וברדידות וכבר אינו יכול להתרגש מדברים החשובים בגיל זה. מלבד מצב הרוח הנמוך הזה, יכולה להיות ירידה בביצועים בבית הספר או בנסיגה חברתית סימני דיכאון. צריכת אלכוהול וסמים יכולה להיות גם בתחילת המחלה. עם זאת, סכסוכים ואימפולסיביות, איתם משפחות רבות נאלצות להתמודד, אינם נמנים עם סימני האזהרה המוקדמים הללו. רק כאשר המתבגר נסוג יותר ויותר במקום להביע את רגשותיו יש לשים לב לתסמיני דיכאון נוספים.
מה יכולים להיות סימני דיכאון לאחר פרידה?
להיות בדיכאון אחרי פרידה זו תגובה נורמלית והכרחית לחלוטין. האבל חשוב כדי להיות מסוגל לעבד את סיום הקשר, ותהליכים ביולוגיים לא מודעים רבים מתרחשים בגוף ובגוף מוֹחַ בתגובה להפרדה. רבים מהתסמינים של מחלת אהבה זו חופפים לפיכך את אלה של דיכאון, אך הם בדרך כלל רק זמניים וחלק נורמלי של פרידה.
עם זאת, אם הסימפטומים נמשכים, כלומר אם תסמיני הדיכאון האופייניים מופיעים לאורך מספר שבועות, מחלת האהבה יכולה להפוך לדיכאון. הסימנים לכך אינם הסימפטומים עצמם, שכן אלה מופיעים גם אצל אנשים בריאים לאחר פרידה, אלא עוצמת התופעות הללו ומהלך זמנם. בדיכאון נותר חוסר השמחה, תסמינים גופניים (למשל הפרעות שינה וריכוז, אובדן תיאבון) מתווספים או מחמירים. אפילו מספר שבועות לאחר הפרידה האדם לא מרגיש שום שמחה, דובר שעות ובמקרה הגרוע ביותר יש לו מחשבות אובדניות. במהלך אירועים כזה והתרחשות של תסמינים נלווים אחרים, לכן דיכאון סביר.
חלוקה לאצטדיונים
תלוי בחומרת הדיכאון, לא תמיד קל לזהות אותו סימני דיכאון ואינו קל באותה מידה עבור המטופל וקרוביו. לכן חשוב לראות א פסיכיאטר או פסיכותרפיסט כדי שהוא או היא יוכלו לספק למטופל טיפול הולם, תלוי בחומרת הדיכאון. עם זאת, על מנת להיות מסוגלים לשלוט באיזו מידה מושפעים מהדיכאון, ישנן כמה נקודות התייחסות אשר יכולות לשמש כמדריך.
עם זאת, רמזים אלה אינם יכולים להחליף ניתוח מקצועי ב- פסיכיאטר. על מנת לזהות דיכאון וגם להתייחס אליו כאל דיכאון ולא כמצב רוח זמני, יש למטופלים את הסימפטומים השליליים למשך 14 יום לפחות. ישנם מספר תסמינים עיקריים אשר חייבים להיות נוכחים לפחות 14 יום בכל פעם.
התסמינים העיקריים כוללים עצב עמוק, אובדן עניין וחוסר אנרגיה. ישנם גם תסמינים משניים רבים. אלה כוללים ריכוז מופחת, הערכה עצמית מופחתת, רגשות אשם וחוסר ערך, היעדר סיכויים עתידיים, נדודי שינה ומחשבות אובדניות.
על מנת לזהות מכל הסימפטומים הללו עד כמה חמור הדיכאון, נדרשת עזרת מומחה של רופא או פסיכולוג. על פי התקנות ICD-10 כביכול, חולה סובל מדיכאון שאינו חמור כמו הדיכאון עצמו. חשוב יותר להכיר את הדיכאון ולהכיר בו כחומרה מחלת נפש.
אחרי הכל, דיכאון דורש גם עזרה רפואית. לכן חשוב שהאדם שנפגע או שהמטופל עצמו יכיר בדיכאון וינקט בפעולה כדי למנוע את התבססותו ומתמיד (כרוניזציה). למידע נוסף על סוגי הדיכאון לחץ כאן. - דיכאון קל אם יש לו או שתי תסמינים עיקריים ו -2 תסמינים משניים, תחת א
- דיכאון בינוני, אם יש לו 2 תסמינים עיקריים ו- 3-4 תסמינים קלים והוא סובל מ
- דיכאון חמור אם יש לו את כל 3 התסמינים העיקריים ו3-4 תסמינים קלים.
