פיזיותרפיה | טיפול בציסטה של ​​בייקר

פיסיותרפיה

בעזרת פיזיותרפיה, יש לצמצם את התלונות ולהיות מסוגלים להוביל למצב נורמלי כְּאֵבחיי יום יום ללא תשלום. זה כלל את למידה of מתיחה ותרגילי כוח המחזקים את השרירים בסביבה הקרובה חלול הברך. זה כולל, למשל, כיפוף רגיל ו מתיחה של הברך המפרקים.

מצד אחד זה מקדם את היציבות של המפרקים ו menisci, אשר יכול להיות אחראי מיסודו על התפתחות הציסטה של ​​בייקר עקב עומס יתר. בהתייעצות עם המטפל והרופא המטפל, ענפי ספורט כמו רכיבה על אופניים ו שחיה יכול לקדם את תהליך הריפוי. יתר על כן, מוצג למטופל כיצד לנוע נכון, למשל כיצד להתכופף או להתכופף נכון, כך שיימנע מאמץ יתר על הברך. גם החסכון בצורת תמיכות גבוהות או תחבושות הם חלק מהפיזיותרפיה.

הומאופתיה לציסטה של ​​בייקר

בנוסף למספר אפשרויות טיפול שונות עבור ציסטה של ​​בייקר, נדון לעתים קרובות באפשרות לטפל במחלה באמצעות תרופות הומיאופתיות. מנקודת מבט רפואית של ימינו לא ניתן להמליץ ​​על טיפול הומאופתי בציסטה של ​​בייקר! תרופות הומיאופתיות שאמורות לעזור לציסטה של ​​בייקר לא יכלו להראות עד כה שום משמעות ליעילות כנגד המחלה.

מסיבה זו, התייעצות רפואית צריכה תמיד להקדים טיפול עצמי בתרופות הומאופתיות לציסטה של ​​בייקר. הרופא המטפל יכול ליידע על האפשרויות הטיפוליות הקיימות ואולי לתת הערכה עד כמה השימוש בתרופות הומאופתיות, אולי בנוסף לטיפול שמרני או כירורגי, נראה סביר. באופן כללי, אין להניח שמופעת תופעות לוואי של טיפול הומאופתי.

עם זאת, אם מטפלים בציסטה של ​​בייקר הומיאופתיה לבד, קיים סיכון להתקדמות המחלה. הסרה כירורגית של הציסטה של ​​בייקר היא בדרך כלל האופציה הטיפולית האחרונה אם הטיפול השמרני אינו מוצלח והמטופל אינו מדווח על הקלה בתסמינים שלו במשך שבועות או חודשים. בהליך כירורגי זה תחת הרדמה, חתך עור גדול יחסית נעשה לראשונה ב חלול הברך מעל הציסטה שיש למשש.

ניתן לבצע את הפעולה גם בהקשר של תמונת מראה (ארתרוסקופיה). לאחר מכן נחשפת הציסטה המלאה בנוזל מהרקמה הסובבת כך שהיא מעוגנת רק דרך שורשה, בדרך כלל עמוק בתוך מפרק הברך. גזע הציסטה מונע ומופרד כך שניתן להסיר את הציסטה בכללותה.

תלוי בגודל הציסטה נותרה צלקת בעור. הציסטה מוסרת לחלוטין, אך הישנות, כלומר הישנות, אינה נדירה. ניתן לבדוק את הרקמה שמסביב גם במעבדה על מנת להוציא בו זמנית גידול ממאיר. לאחר הניתוח יש לטפל באופן מהותי בגורם להיווצרות ציסטה כדי למנוע סוף סוף הישנות.