In osteomyelitis - נקרא בשפה המקומית מח עצם דלקת - (מילים נרדפות לתזאורוס: המטוגני חריף osteomyelitis; אוסטאומיאליטיס חריפה; אוסטאומיאליטיס חריפה ב periostitis; ספיגה חריפה osteomyelitis; עצם אידיופטית של כלי הדם נֶמֶק; ברודי מורסה; אוסטאומיאליטיס כרונית המטוגנית; אוסטאומיאליטיס כרונית מולטיפוקלית; אוסטאומיאליטיס כרונית; אוסטאומיאליטיס כרונית ב periostitis nd; אוסטאומיאליטיס כרונית עם סינוס ניקוז; אוסטאומיאליטיס כרונית עם עצם פיסטולה; עצם כרונית מורסה; דקטיליטיס עם מעורבות בעצם; דלקת בסרעפת; דיאפיזיטיס; מְפוּזָר periostitis; אוסטאומיאליטיס גארה; תסמונת גארה; אוסטאומיאליטיס של עצם הירך ראש; אוסטאומיאליטיס זיהומית; דלקת שלפוחית השתן זיהומית; עצירת עצם; דלקת עצם; עֶצֶם גרנולומה; גרנולומה של העצם כתוצאה מגוף זר שנותר; קרום לזיהום בעצם; מח עצם פלגמון; רצף עצם; עֶצֶם כִּיב; דלקת שלפוחית השתן המולדת; אוסטאומיאליטיס לא מוגלתי; אוסטאומיאליטיס; אוסטאומיאליטיס של הירך; אוסטאומיאליטיס של עצם הירך; אוסטאומיאליטיס ברגל; אוסטאופרוסטיטיטיס; דלקת שלפוחית השתן; ריפוי קרני-קרניאלי; Periosteal מורסה; מורסה פריוסטאלית עם אוסטאומיאליטיס חריפה; מורסה פריוסטאלית עם אוסטאומיאליטיס כרונית; מורסה פריוסטאלית עם אוסטאומיאליטיס; דלקת שלפוחית השתן; דלקת מפרקים של העקב; דלקת שלפוחית השתן עם אוסטאומיאליטיס; פריוסטוזיס עם אוסטאומיאליטיס; הגידול של פוט; הגידול של פוט; אוסטאומיאליטיס עצם זמנית; מורסה בסקלולר; אוסטאומיאליטיס בספטום; ססמואידיטיס; דלקת מפרקים ניוונית טרשתית; טרשת נפוצה של אוסטאומיאליטיס; טרשת נפוצה טרשתית; רדיוס סטילואידיטיס; סטילואידיטיס אולנה; אוסטאומיאליטיס תת-חריפה; אוסטאומיאליטיס תת מוחית בדלקת שלפוחית השתן; תת תקופתית מורסה בעצם; דלקת מפרקים ניוונית; מורסה טרוכנטרית; דלקת שלפוחית השתן מסומנת; ICD-10 M86. -: אוסטאומיאליטיס) היא דלקת בעצם (אוסטיטיס). זה מתחיל ב מח עצם חלל והתפשטות למרכיבי העצם ולמחזור החזה. ברוב המקרים, זיהום עם בקטריה אחראי על אוסטאומיאליטיס. לרוב (בכ 75-80% מהמקרים), הפתוגנים הם סטפילוקוקוס אוראוס וקואוגולאז-שלילי סטפילוקוקים. עם זאת, ß- המוליטי A-סטרפטוקוקים, אַחֵר בקטריה, וירוסים ופטריות הן גם פתוגנים אפשריים. תלוי באופן שבו הפתוגנים נכנסו למח העצם, מובחנות הצורות הבאות של אוסטאומיאליטיס:
- צורה אקסוגנית - בכ- 80% מהמקרים, אוסטאומיאליטיס מתרחשת לאחר טראומה (פציעה) או ניתוח (צורה נרכשת פוסט-טראומטית-לאחר הניתוח). הפתוגנים נכנסים לעצם מבחוץ.
- צורה אנדוגנית - בכ -20% היא הצורה האנדוגנית של אוסטאומיאליטיס, בה היא מגיעה לפתוגן הזורע ממוקד קיים של דלקת, כגון דלקת שקדים (דלקת שקדים) (צורה המטוגנית).
על פי ה- ICD-10-GM, מובחנות הצורות הבאות של אוסטאומיאליטיס:
- אוסטאומיאליטיס המטוגנית חריפה (ICD-10-GM M86.0-) - פוגעת כמעט רק בילדים ומתבגרים (העדפה למין זכר); בדרך כלל ה מפרק ירך מושפע ("קוקסיטיס לתינוקות").
- אוסטאומיאליטיס חריפה אחרת (ICD-10-GM M86.1-).
- אוסטאומיאליטיס תת-חריפה (ICD-10-GM M86.2-)
- אוסטאומיאליטיס כרונית (COM)
- אוסטאומיאליטיס כרונית מולטיפוקלית (ICD-10-GM M86.3-)
- אוסטאומיאליטיס כרונית עם פיסטולה (ICD-10-GM M86.4-)
- אוסטאומיאליטיס כרונית אחרת (ICD-10-GM M86.5-)
- אוסטאומיאליטיס כרונית אחרת (ICD-10-GM M86.6-)
- אוסטאומיאליטיס אחרת (ICD-10-GM M86.8-)
- אוסטאומיאליטיס, לא מוגדר (ICD-10-GM M86.9-)
יחס מין: בנים וגברים נפגעים יותר מאשר בנות ונשים. שיא תדירות: הצורה האקסוגנית של אוסטאומיאליטיס מתרחשת בעיקר בבגרות, ואילו הצורה האנדוגנית משפיעה בעיקר על ילדים ומתבגרים. כאן, כ- 80% מהנפגעים הם מתחת לגיל 16. מהלך ופרוגנוזה: הפרוגנוזה של המחלה תלויה בעיקר בסוג הפתוגן, בגיל המטופל ובתפקוד של המערכת החיסונית. אצל ילדים, סיכויי ההחלמה בדרך כלל טובים יותר. הצורה החריפה יכולה להחלים לחלוטין. עד 30% מהאוסטאומיאליטידים החריפים עוברים קורס כרוני. גרסה זו קשה הרבה יותר לטיפול, עשויה להימשך שנים, כמו גם להישנות (חזרה).
